פרשת תרומה לילדים: הבחור שהתחייב לעני

וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה (שְׁמוֹת כ"ה, ב')

מַעֲשֶׂה בְּבָחוּר שֶׁהָלַךְ בָּרְחוֹב בְּשַׁבָּת קֹדֶשׁ לִפְנוֹת עֶרֶב, וּלְפֶתַע הִבְחִין בִּשְׁטָר שֶׁל מֵאָה דּוֹלָר מֻנָּח בְּצַד הַמִּדְרָכָה. כֵּיוָן שֶׁלֹּא בְּכָל יוֹם מִזְדַּמֵּן לְהִתָּקֵל בִּמְצִיאָה שֶׁכָּזוֹ, וְעַד צֵאת הַשַּׁבָּת לֹא הָיָה עוֹד זְמַן רַב, חָשַׁב הַבָּחוּר בְּלִבּוֹ, שֶׁכְּדַאי שֶׁיַּנִּיחַ אֶת רַגְלוֹ עַל גַּבֵּי הַשְּׁטָר, בְּאֹפֶן שֶׁנַּעֲלוֹ תְּכַסֶּה עָלָיו, וְכָךְ יִשָּׁאֵר בַּמָּקוֹם עוֹד זְמַן מָה, עַד לְצֵאת הַשַּׁבָּת. (וִיעֻיַּן בָּרַמְבַּ"ם בפ"כ מֵהִלְכוֹת שַׁבָּת ה"ז, ובגר"ז בסי' רס"ו ס"כ, שֶׁכָּתְבוּ כִּי אִם מָצָא מְצִיאָה בְּשַׁבָּת, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא מֻקְצֶה, מֻתָּר לָשֶׁבֶת וּלְשָׁמְרָהּ עַד לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת).

לְפֶתַע, עָבַר בַּמָּקוֹם אֶחָד מֵעֲנִיֵּי הַשְּׁכוּנָה וְאָמַר לוֹ, "יַקִּירִי, אֲנִי יוֹדֵעַ עַל מָה אַתָּה דּוֹרֵךְ... לֹא נָעִים לוֹמַר, אֲבָל כְּבָר בַּבֹּקֶר רָאִיתִי אֶת הַשְּׁטָר, וְתִכְנַנְתִּי לִטֹּל אוֹתוֹ לְעַצְמִי לְאַחַר הַשַּׁבָּת...". הֱשִׁיבוֹ הַבָּחוּר: "וְכִי כְּבוֹדוֹ שָׁכַח שֶׁבִּרְאִיָּה בְּעָלְמָא (לְלֹא מַעֲשֵׂה קִנְיָן, כְּגוֹן הַגְבָּהָה) אֵין אָדָם זוֹכֶה בִּמְצִיאָה! הֲרֵי זוֹ גְּמָרָא מְפֹרֶשֶׁת - 'רְאִיָּה לָא קָנֵי' (בָּבָא מְצִיעָא ב':)... אַךְ בְּכָל זֹאת בֹּא לְבֵיתִי בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, וְאֶתֵּן לְךָ מֵאָה שְׁקָלִים, בְּתוֹרַת צְדָקָה!"

וַיְהִי בְּצֵאת הַשַּׁבָּת, הֵרִים הַבָּחוּר אֶת הַשְּׁטָר, וְהִנֵּה הוּא מְגַלֶּה, שֶׁעַל צִדּוֹ הַשֵּׁנִי נִכְתַּב בְּגָדוֹל: "דְּפוּס עֶזְרָא" – מַדְפִּיסִים הַכֹּל חוּץ מִכֶּסֶף...!

הִתְבָּרֵר שֶׁאָמְנָם מִצַּד אֶחָד נִרְאֶה הָיָה הַשְּׁטָר כְּמֵאָה דּוֹלָר לְכָל דָּבָר, אַךְ לְמַעֲשֶׂה הַמְדֻבָּר הָיָה בְּפִרְסֹמֶת שֶׁל בֵּית-דְּפוּס... הַבָּחוּר הִתְאַכְזֵב לְגַלּוֹת שֶׁהַמְּצִיאָה הַגְּדוֹלָה הִתְבָּרְרָה כְּחֵפֶץ שֶׁאֵין לוֹ עֵרֶךְ, וּלְחִנָּם הִתְעַכֵּב בַּמָּקוֹם, וְעַכְשָׁיו עוֹד יָבוֹא הֶעָנִי וְיִתְבַּע אֶת מֵאָה הַשְּׁקָלִים...

וְאָכֵן כָּךְ הָיָה. הֶעָנִי מַגִּיעַ לְבֵית הַבָּחוּר, כְּשֶׁאֲרֶשֶׁת פָּנָיו מַבִּיעָה אֹשֶׁר, בְּיָדְעוֹ שֶׁהִנֵּה - הוּא עוֹמֵד לְקַבֵּל לְיָדָיו אֶת מַה שֶּׁהִבְטִיחוּ לוֹ...

"אֶתֵּן לְךָ אֶת הַ'מְצִיאָה' עַצְמָהּ יַקִּירִי"... אָמַר הַבָּחוּר. וְהִסְבִּיר: "הֲלֹא הִתְחַיַּבְתִּי רַק מִשּׁוּם שֶׁחָשַׁבְתִּי שֶׁזָּכִיתִי בַּמְּצִיאָה הַגְּדוֹלָה, וּמֵאַחַר שֶׁנִּתְבָּרֵר שֶׁטָּעִיתִי, הַבְטָחָתִי בְּטֵלָה"! אַךְ הֶעָנִי בִּקֵּשׁ לְהָעִיר: "הֲרֵי לֹא הִתְנֵיתָ אֶת תְּרוּמָתְךָ בַּזְּכִיָּה בַּמְּצִיאָה. לֹא אָמַרְתָּ שֶׁתִּתֵּן אֶת הַמֵּאָה שֶׁקֶל מִתּוֹךְ הַמֵּאָה דּוֹלָר, אֶלָּא זוֹ הָיְתָה סְתָם הִתְחַיְּבוּת לִצְדָקָה..."

וּפָנּוּ הַשְּׁנַיִם לְבֵית הָרַב הַמְּקוֹמִי, כְּדֵי שֶׁיּוֹרֶה לָהֶם, מַהוּ הַדִּין בְּמִקְרֶה זֶה?...

תְּשׁוּבָה

הַבָּחוּר אֵינוֹ חַיָּב לִיתֵּן אֶת הַמָּמוֹן לֶעָנִי, מִשּׁוּם שֶׁזּוֹהִי צְדָקָה בְּטָעוּת, שֶׁהֲרֵי לֹא הָיָה מוּכָן לִתֵּן סְכוּם כֹּה גָּדוֹל לֶעָנִי אִלּוּלֵא הָיָה זוֹכֶה בַּמְּצִיאָה, וְ'אֲנַן סַהֲדֵי' (אָנוּ עֵדִים) שֶׁלֹּא נָדַר אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁחָשַׁב שֶׁיֵּשׁ לְפָנָיו "מְצִיאָה", וְהִתְרַצָּה לִיתֵּן חֵלֶק מִמֶּנָּה לֶעָנִי, וּמִמֵּילָא, עַתָּה שֶׁהִתְבָּרֵר שֶׁאֵין כָּאן מְצִיאָה, כִּי אִם דִּמְיוֹן כּוֹזֵב, אִם כֵּן הִתְחַיְּבוּתוֹ הָיְתָה בְּטָעוּת, וּפָטוּר מִלָּתֵת אֶת מַה שֶּׁהִבְטִיחַ.

וּכְמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בָּרַמָ"א (יו"ד סי' רנ"ח ס"ב), שֶׁאִם נָדַר לִצְדָקָה בְּטָעוּת, אֵינוֹ כְּלוּם (וּכְדַעַת בֵּית הִלֵּל בְּמַסֶּכֶת נָזִיר ל"א., שֶׁהֶקְדֵּשׁ בְּטָעוּת אֵינוֹ הֶקְדֵּשׁ). וְכָתַב הַשַּׁ"ךְ (יו"ד סי' רנ"א סק"ט): "כָּתוּב בִּתְשׁוּבַת ר"א מִזְרָחִי (סי' נ"ג), דִּבְכָל דִּינֵי נְדָרִים וְהַקְדָּשׁוֹת, סוֹמְכִים עַל פִּי הָאוּמְדָנָא, וְעַל פִּיהֶם הֵם דָּנִים בָּהֶם, וְכֵן הוֹלְכִים בָּתַר אוּמְדָנָא דַּעֲנִיִּים".

וְלָכֵן, גַּם בִּשְׁאֵלָתֵנוּ יֵשׁ לֵילֵךְ אַחַר הָאוּמְדָנָא, וְלִפְטֹר אֶת הַבָּחוּר מִנְּתִינַת הַמָּמוֹן לֶעָנִי!

הסיפור מתוך הספר "אחת שאלתי", מאוצרו של הגאון ר' יצחק זילברשטיין