"מה זה, כל היום אתה מתפלל?"

חול המועד הוא זמן מצוין לחזק את הקשר המשפחתי ולהיפגש עם ההורים.

"שלום! טוב שבאתם! תיכנסו, תיכנסו, אני רק הולך להתפלל תפילת מנחה בבית הכנסת וכבר חוזר".

מכירים את המצב הזה, שאתם באים לבקר את הילדים, והבן או החתן בקושי נמצאים בבית בזמן הביקור? גם כשהם נמצאים הם בדר"כ לחוצים ובודקים כל רגע את השעה כדי שלא יפספסו את התפילה...

"די, תוריד את החליפה, בוא תשב איתנו קצת".

"בסדר, אני רק הולך עוד פעם אחת לתפילת ערבית ואני כבר חוזר"...

"שוב להתפלל? מה זה, כל היום אתה מתפלל?"

"הלואי..."

את נוסח התפילה שאנו קוראים שלוש פעמים ביום, קבעו לנו אנשי כנסת הגדולה – גדולי הדור שאחרי חורבן בית המקדש השני, והיא נעשית במקום עבודת הקרבת הקרבנות.

התפילה היא דבר טבעי ונצרך אצל כל בני האדם, גם אצל כאלה שלא מרבים להימצא בבית הכנסת.

בתפילה אנו מבקשים את כל צרכינו הגשמיים והרוחניים, לפיכך אנשי כנסת הגדולה כתבו לנו ברוח קדשם נוסח קבוע של תפילה, שבתוכה אנו יכולים להוסיף ביטוי למחשבותינו והרגשותינו ולכל משאלות ליבנו. לכן התפילה נקראת "עבודת הלב".

"אבא ואמא, אתם צריכים להתבונן על כל עניין התפילה בצורה חיובית, הרי אני לא הולך עכשיו למפגש של גברים ויושב על כוס בירה... אני הולך לבית הכנסת להתפלל על הנכדים, על פרנסה, על בריאות. אני הולך להתפלל עליכם!"

"באמת? אז מתי אתה הולך להתפלל שוב?"

"זהו סיימתי להיום...".

מתוך הספר "אבא, אמא, כיפה" (הורים לבעלי תשובה), מאת הרב עמית יעקוביצקי. להורדת הספר (בחינם) כנסו