חייו של הניצול וחיי זרעו ייזקפו על חשבון המציל

בואו ונשמע עד כמה 'משתלם' להיות גורם-השפעה חיובי.

אדם הטובע בנהר, וחברו העומד על הגדה משליך לעברו גלגל הצלה, והלה נאחז בו וניצול. אם ננסה לחשב את שכר 'העבודה', נטו, של המציל, הרי שכרו יהא כמה שקלים בודדים, ואולי גם זה לא. וכי על השלכת גלגל למים מגיע לו שכר מרובה?

רק אם לוקחים בחשבון שהמציל זוקף לזכותו את חייו של הניצול וחיי זרעו, עד סוף כל הדורות, מגיעים עד מהרה למסקנה הבלתי-נמנעת ששכרו הרבה מאוד על פי פעלו, ואין סוף ואין גבול לזכויותיו.

וזה הביאור ב"גומל לאיש חסד כמפעלו". הקב"ה משלם לאדם לא רק על המעשה האחד שעשה, אלא מביא בחשבון את כל הפועל-יוצא של אותו מעשה. יהודי שזכה שפועלו הטוב השפיע על חבריו ושכניו, ששיפרו בזכותו את מעשיהם, ומהם למדו עוד אחרים, וכן הלאה, יזקוף לעצמו במעשה פשוט אחד זכויות אינסופיות של חיזוק והתעוררות שנגרמו על ידו.

מי שישקיף על תהלוכות-חייו ועל מעשיו בדרך זו, אין ספק שישתדל להיטיב את דרכו ולהתייחס לכל מצוה, ולוּ הקלה שבקלות, כאל פרויקט ענק-ממדים, שהרי לפי האמור יתכן שממצוה קלה אחת שלי, הושפעו שלושה אנשים ומהם עוד שלושה ועוד ארבעה, וכך יוצא לבסוף שהרבה מאוד אנשים יקיימו מצוות רק בזכותי, והכל ייזקף כמובן על חשבוני...

מתוך סדרת הספרים "עלינו לשבח", מאת הרב יצחק זילברשטיין