סבא, איפה הכיפה שלך?

סבא תתכונן, הנכד כבר בן שלוש. הוא מתחיל "להבין עניין" והוא בכלל לא פראייר! הוא יבחין שמשהו חסר לו במראה שלך. בהתחלה הוא יחשוב שאולי זה הזקן? לא, יש אבות מהגן שגם להם אין זקן. אולי זה הבגדים? לא, הוא יכול לחיות עם זה.

זהו! זו הכיפה!!! "סבא, איפה הכיפה שלך???"

סבא יקר, אתה לא צריך להבהל ולא להלחץ, לא הכל שחור או לבן (תלוי מאיזה מגזר הבן שלך)... ברוב המקרים הילד מתרגל שלסבא אין כיפה, והוא חי עם זה יפה מאוד, ובדרך כלל זה לא נושא שמעסיק אותו לאורך זמן, במיוחד כשאתם מקפידים להביא לכל מפגש מתנות...

הרבה תלוי גם במקום המגורים שבו הילדים נמצאים. אם הם  נשארו לגור בסביבה חילונית, אז הנכד כבר רגיל לנוף של אנשים מכל מיני סוגים, גם כאלה שהם בלי כיפה ומראה הסבא גלוי הראש לא יעורר עניין גדול מלכתחילה.

אך אם הם נמצאים בסביבה חרדית, אז העניין תלוי מאוד בהורים שלו, איך הם מתייחסים לנושא, אם הם מכבדים אותך כמו שאתה כסבא ולא לחוצים ודורשים שכאשר סבא מגיע שיחבוש כיפה בכל מחיר, אז גם הנכד יכבד את סבא כמו שהוא! כשמעל ראשו רק כיפת... השמיים.

מתוך הספר "אבא, אמא, כיפה" (הורים לבעלי תשובה), מאת הרב עמית יעקוביצקי. להורדת הספר (בחינם) כנסו