כאשר ה"אמרי אמת" נפגש לראשונה עם נכדו היחיד ששרד בשואה

מי שראשו וכל מעייניו טבולים בים התורה, אינו מסוגל לחשוב על דברים אחרים. גם כאשר העולם שסביבו טבול בים של צרות וייסורים, הוא - נתון כולו במציאות אחרת.

האדמו"ר מגור, כ"ק הגה"ק בעל ה'אמרי אמת' זצ"ל, ראה בעני עמו בימי השואה כאשר המונים-המונים מחסידי העדה הקדושה, ובהם גם רבים מבני-משפחתו הקרובים ביותר, עלו על מוקדהּ וקידשו את השם במשרפות המוות. ליבו הגדול של הרבי זצ"ל היה עם הקדושים שהובלו כצאן לטבח, והדרשה המרטיטה תחת הכותרת 'עם ה' חיזקו ונתחזקה' שנשא בירושלים העתיקה, בעת תשפוכת הדם הנוראה באירופה, מהדהדת עד היום באוזני היראים לדבר השם.

הניצול היחיד מנכדיו של האדמו"ר, היה הרב נח יוסקוביץ, ושמעתי שגם לאחר ששככו הדי הקרבות, כשניצולים רבים הגיעו לארץ ישראל, לא עלה בידו במשך תקופה ארוכה להפגש עם סבו הגדול. למותר יהיה להרבות בתיאורים אודות ההתרגשות שאחזה בר' נח, כאשר התדפק סוף-סוף על דלת הסבא בירושלים, בבואו לפגוש אותו לראשונה.

והנה, הדלת נפתחת לרווחה, והנכד מבחין בדמותו המאירה והנאדרת-בקודש של הרבי, שרבואי-ריבואות של חסידים וצורבים דבקו בו וצבאו על דלתות בית מדרשו עוד בעיירה גור שבפולין. רצה הנכד להתרפק על הסבא הגדול, לחבקו ולנשקו, אבל הרבי - - -

אש התורה יקדה בו יותר מכל דבר אחר.

לאחר כמה מילות ברכה, פנה - כך שמעתי - ה'אמרי אמת' לנכדו, ואמר לו כדברים האלה: 'וישאר אך נח'. מכל משפחתנו, רק אתה עברת את כל אימי השואה, ונוֹתַרְתָּ לפליטה. ברם, זכור נא כמה שנים לא היה באפשרותך לעסוק בתורה! לכן, רוץ מיד, נכדי, אל בית המדרש והתחל ללמוד, כדי להשלים את מה שהחסרת בתקופת המלחמה...

והדברים נוראים. הרי כמה תלאות עברו על ר' נח עד שזכה להגיע לפגישה זו! וכי לא היה יכול הסבא הגדול להקדיש לו כמה דקות נוספות ולשמוע מה בפיו, ואולי גם להתעדכן באירועים שעברו עליו בשואה?!

אבל, אם כל העולם לא נברא אלא בשביל התורה שנקראת ראשית, לא שווה לבזבז את הזמן על דברים אחרים.

מתוך סדרת הספרים "עלינו לשבח", מאת הרב יצחק זילברשטיין