בענייני שידוכין אי אפשר לסמוך על מופתים, כי אם על מעשים טובים

ויביאה האהלה שרה אמו, ויקח את רבקה, ותהי לו לאשה (בראשית כ"ד, ס"ז)

ובתרגום: "...וחזא והא תקנין עובדהא כעובדי שרה אמיה, ונסיב ית רבקה והות ליה לאנתו".

הבה נתבונן. בפסוק הקודם נאמר "ויספר העבד ליצחק את כל הדברים אשר עשה", ופרש"י 'גילה לו נסים שנעשו לו, שקפצה לו הארץ ושנזדמנה לו רבקה בתפלתו', ומסתמא סיפר גם שעלו המים לקראתה, ועל כך שבתואל ניסה לעכב את השידוך ובא מלאך והמיתו, וכל יתר הניסים הגלויים שהתרחשו עמו בשליחות זו. ועתה, כל המתבונן במה שאירע כאן, ובמערכת המופתית של ניסי-הניסים הללו, יגיע מאליו למסקנה הכל-כך פשוטה שאכן הצליח ה' את דרכו של העבד, ורבקה היא-היא האשה שיועדה ליצחק.

אבל, אומר מרן הגרי"ז מבריסק זצ"ל, יצחק עצמו אינו מסתפק בכך, עד אשר הוא רואה ש"תקנין עובדהא כעובדי שרה אמו", והיינו שהנהגותיה ומעשיה תואמים את מה שראה אצל שרה אימו. לפני כן, הוא אינו מוכן להביאה אל האוהל.

יסוד גדול רואים כאן. כל המופתים שנעשו לאליעזר, וכל הברכות שהעניק אברהם לשידוך זה, לא הספיקו לו ליצחק, עד אשר הוא רואה את מעשיה הטובים של רבקה. כי בענייני שידוכין אי אפשר להסתמך רק על מופתים!

הגרמ"צ ברגמן הביא לכך ראייה נוספת בשם חמיו מרן הגרא"מ שך זצ"ל. חז"ל אומרים שאליעזר רץ לקראת רבקה, כי ראה שהמים עולים לקראתה. ולכאורה, לאחר שראה בעיניו את הנס העצום המתרחש לרבקה בעניין המים, לשם מה הוא ממשיך לבדוק את תכונותיה, על ידי שמבקש ממנה להשקותו? האם יש לו ספק שמדובר בצדקת גדולה?

הוא שאמרנו. נכון שעיניי ראו ולא זר שאשה זו מלומדת-בניסים ובמופתים, אבל כאשר נתבקשתי להביא אשה לבן-אדוני, אסור לי לסמוך על כך, והנני צריך לעקוב מקרוב אחר מידותיה ותכונותיה, ולבדוק האם הן תואמות לאופיו של הבית העומד לקום.

מתוך סדרת הספרים "עלינו לשבח", מאת הרב יצחק זילברשטיין