התוצאה תהיה שבהגיעוֹ לגיל מבוגר, הוא ישחק בחול וישתובב כילד!

ויגדל הילד ויגמל (בראשית כ"א, ח')

אסור לדרוש יותר מדי מילד קטן. לפני שבאים אליו בתביעות ובדרישות, יש לתת לו לִגְדוֹל. בכך שאנו מבַגְרים אותו בטרם-עת, פצענו בו פצע נפשי שקשה יהיה אחר כך לרפא אותו. התוצאה תהיה שבהגיעו לגיל מבוגר, הוא ישחק בחול וישתובב כילד! זו המציאות!

נדע את מקומנו ואת מקום ילדינו בעולמנו זה - וייטב לכולנו.

וכך כותב הגר"ש וולבה בספרו "עלי שור" (עמ' רס"ג):

"וכשם שאי אפשר לשבור תכונות טבעיות, כך אי אפשר לדלג על תקופות התפתחותו של הבן. לשווא טורחות אמהות זריזות להרגיל את הבנים בדברים שמצד גילם טרם בא הזמן שיוכלו לעמוד בהם, כי אפילו אם הן מצליחות - ספק אם לא גרמו נזק לילד!

"דע: כל תביעה לא לפי גיל הילד עלולה להכות פצע נפשי בלבו הרך, פצע העתיד להתפתח באופן מדאיג על כל התפתחותו ואופיו בצורת פחדים, עצבנות, וחוסר-עצמאות בגיל שבו דרושה עצמאות. דברים אלה אמורים גם לגבי דברים כה פשוטים כמו נקיות, ישיבה מסודרת על יד השולחן וכדומה, שהאמהות רגילות לדרוש מהילדים כמה שנים לפני הגיעם לגיל המתאים לכך".

אין כמו דברים אלה להחכימנו ולהעמידנו על מקומנו בבואנו לחנך את בנינו.

מתוך סדרת הספרים "עלינו לשבח", מאת הרב יצחק זילברשטיין