פרשת לך לך לילדים: השיער שצמח תוך זמן קצר

מַעֲשֶׁה בְּחָתָן שֶׁבְּיוֹם חֻפָּתוֹ הָלַךְ לְהִסְתַּפֵּר בְּמִסְפָּרָה מְסֻיֶּמֶת. לְאַחַר שֶׁהִתְחִיל הַסַּפָּר לְסַפְּרוֹ, הוֹדִיעַ לוֹ הַמִּסְתַּפֵּר: "בְּעֶזְרַת ה', הָעֶרֶב עוֹמֵד אֲנִי לְהִכָּנֵס לַחֻפָּה", וְכַוָּנָתוֹ הָיְתָה לוֹמַר, שֶׁיַּעֲשֶׂה לוֹ תִּסְפֹּרֶת הֲגוּנָה כַּיָּאֶה לְחָתָן.

הַסַּפָּר, בְּשָׁמְעוֹ אֶת הַדְּבָרִים, הֶחְלִיט לְנַצֵּל אֶת הַמַּצָּב, וְנָקַב בִּמְחִיר כָּפוּל וּמְכֻפָּל מֵהַסְּכוּם הַנִּתָּן עֲבוּר תִּסְפֹּרֶת רְגִילָה...

הֶחָתָן אִמֵּץ אֶת מֹחוֹ כְּדֵי לְחַפֵּשׂ עֵצָה, כֵּיצַד אוּכַל לְלַמֵּד לֶקַח אֶת הַסַּפָּר, שֶׁדּוֹרֵשׁ מִמֶּנִּי מְחִיר מֻפְקָע לְלֹא סִבָּה מֻצְדֶּקֶת... וְעָלָה בְּלִבּוֹ רַעְיוֹן מַבְרִיק!

לְאַחַר שֶׁסִּיֵּם הַסַּפָּר אֶת מְלַאכְתּוֹ, אָמַר לוֹ הֶחָתָן כַּדְּבָרִים הַלָּלוּ: 'מַה תַּעֲשֶׂה, אֲדוֹנִי הַסַּפָּר, אִם אֲגַלֶּה לְךָ שֶׁהַתִּסְפֹּרֶת שֶׁלְּךָ תּוֹעִיל לִי רַק בִּמְעַט, כִּי טֶבַע הַשְּׂעָרוֹת שֶׁלִּי שֶׁהֵן גְּדֵלוֹת שֵׁנִית לְאַחַר שָׁעָה-שְׁעָתַיִם מִתֹּם הַתִּסְפֹּרֶת?...'

הַסַּפָּר שֶׁעָמַד נִדְהָם לְמִשְׁמַע הַשְּׁאֵלָה, סֵרַב לְהַאֲמִין לִדְבָרָיו הַמּוּזָרִים שֶׁל הַלָּקוֹחַ, וְכָאן אָמַר לוֹ הֶחָתָן: 'תִּשְׁמַע, אִם אוֹכִיחַ לְךָ בַּמְּצִיאוּת, שֶׁשַּׂעֲרוֹתַי תִּגְדַּלְנָה תּוֹךְ זְמַן קָצָר - הַאִם תַּסְכִּים לְקַבֵּל רַק שְׁלֹשִׁים שְׁקָלִים?' (שֶׁהוּא הַמְּחִיר הָרָגִיל שֶׁנִּתָּן עֲבוּר תִּסְפֹּרֶת בְּמִסְפָּרָה זוֹ).

הַסַּפָּר הֵשִׁיב בְּחִיּוּב, וְהוֹסִיף: 'תְּשַׁלֵּם לִי כָּעֵת שְׁלֹשִׁים שׁ"ח, וְתַחֲזֹר בְּעוֹד שָׁעָה. וְהָיָה, אִם שַׂעֲרוֹתֶיךָ יִגְדְּלוּ, תִּפָּטֵר מִיֶּתֶר הַסְּכוּם, וְאִם לֹא - שַׁלֵּם תְּשַׁלֵּם אְת מְלֹא הַמְּחִיר!'.

כַּעֲבוֹר שָׁעָה, שָׁב הַבָּחוּר לַמִּסְפָּרָה. הַסַּפָּר הִתְבּוֹנֵן בּוֹ, וְכִמְעַט שֶׁאֲחָזוֹ הַשָּׁבָץ... קָשֶׁה הָיָה לוֹ לְדַבֵּר מֵרֹב הַבֶּהָלָה, וְאָמַר לַבָּחוּר בְּגִמְגּוּם, 'לֵךְ לְשָׁלוֹם, תִּזְכּוּ לְבִנְיָן עֲדֵי עַד...'

וּמֶה הָיְתָה הָאֱמֶת? -

וּבְכֵן, לֶחָתָן דְּנָן יֵשׁ אָח תְּאוֹם, שֶׁתָּוֵי פָּנָיו דּוֹמִים לוֹ בִּמְדֻיָּק, וְאִישׁ זָר שֶׁאֵינוֹ רָגִיל בָּהֶם, לֹא יוּכַל בְּשׁוּם אֹפֶן לְהַבְדִּיל בֵּין הַשְּׁנַיִם. מֶה עָשָׂה הֶחָתָן שֶׁהִרְגִּישׁ שֶׁבְּכַוָּנַת הַסַּפָּר לַעֲשֹׁק אוֹתוֹ וְלִטֹּל מִמֶּנּוּ מְחִיר מֻפְקָע? - פָּשׁוּט מְאֹד - אָמַר לְאָחִיו הַתְּאוֹם שֶׁיִּגַּשׁ לַסַּפָּר וְ...יַרְאֶה לוֹ אֶת הַשְּׂעָרוֹת שֶׁכְּבָר הִתְחִילוּ לִצְמֹחַ בְּרֹאשׁוֹ שֵׁנִית, וְאָז יִזְכֶּה לְהִפָּטֵר מֵהַתַּשְׁלוּם הַמֻּפְקָע שֶׁדָּרַשׁ הַסַּפָּר.

לְאַחַר שֶׁעָשָׂה מַה שֶּׁעָשָׂה, בָּא הֶחָתָן לִשְׁאֹל, הַאִם הַ'קוּנְץ' הָיָה תָּקֵף מִבְּחִינָה הִלְכָתִית?...

תְּשׁוּבָה

בְּמַסֶּכֶת בָּבָא קַמָּא (קט"ז.) מְסֻפָּר עַל אָדָם שֶׁבָּרַח מִבֵּית הָאֲסוּרִים שֶׁל נָכְרִים, וְהָיָה צָרִיך לַעֲבֹר אֶת הַנָּהָר. מְחִיר הַנְּסִיעָה בְּמַעְבֹּרֶת הַנָּהָר הוּא כַּמָּה פְּרוּטוֹת, אַךְ סַפַּן הַמַּעְבֹּרֶת הִבְחִין בִּמְצוּקַת הַבּוֹרֵחַ, וְדָרַשׁ מְחִיר מְפֻלְפָּל עֲבוּר הַהַפְלָגָה - דִּינָר זָהָב (פִּי כַּמָּה מֵהַמְּחִיר הָרָגִיל). בְּלֵית בְּרֵרָה הִתְחַיֵּב הָאָסִיר לְשַׁלֵּם לוֹ אֶת הַסְּכוּם. אוֹמֶרֶת הַגְּמָרָא, שֶׁלְּאַחַר הַהַעֲבָרָה בַּנָּהָר, יָכוֹל הָאָסִיר לְשַׁלֵּם לַסַּפָּן רַק אֶת שְׂכָרוֹ הָרָגִיל, וְלֹא אֶת הַדִּינָר שֶׁהִבְטִיחַ, וְהַטַּעֲנָה שֶׁבִּגְלָלָהּ אֵינוֹ מְשַׁלֵּם נִקְרֵאת 'מְשַׁטֶּה אֲנִי בְּךָ'!

גַּם בִּשְׁאֵלָתֵנוּ, הַבָּחוּר יָכוֹל הָיָה לוֹמַר לַסַּפָּר: 'מְשַׁטֶּה הָיִיתִי בְּךָ', וּמִן הַדִּין אֵינוֹ חַיָּב לְשַׁלֵּם אֶלָּא אֶת הַשָּׂכָר הָרָאוּי, כְּפִי שֶׁאָכֵן שִׁלֵּם. מִמֵּילָא, לִכְאוֹרָה, רַשַּׁאי הָיָה לְהַעֲרִים עַל הַסַּפָּר, עַל מְנָת שֶׁלֹּא לְשַׁלֵּם לוֹ אֶת הַסְּכוּם הַמֻּפְרָז שֶׁדָּרַשׁ. (וִיעֻיַּן בְּ'פִּתְחֵי חֹשֶׁן' אוֹנָאָה פֶּרֶק י"א הֶעָרָה י"ז, שֶׁכָּתַב כִּי אֶפְשָׁר שֶׁמֻּתָּר לְכַתְחִלָּה לִגְנֹב דַּעְתּוֹ שֶׁל מוֹכֵר שֶׁמַּצִּיג בִּפְנֵי הַלָּקוֹחַ מְחִיר מֻפְרָז, וְאֵין כָּאן מִשּׁוּם גְּנֵבַת דַּעַת, כֵּיוָן שֶׁהַמּוֹכֵר עוֹשֶׂה אִסּוּר בְּכָךְ שֶׁדּוֹרֵשׁ סְכוּם גָּבוֹהַ בְּיוֹתֵר מֵהַמְּחִיר הָאֲמִתִּי).

לְסִכּוּם: לַבָּחוּר הָיָה מֻתָּר לִנְהֹג כְּפִי שֶׁנָּהַג.

הסיפור מתוך הספר "אחת שאלתי", מאוצרו של הגאון ר' יצחק זילברשטיין