פרשת בראשית לילדים: התינוק שנגנב

וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם... (בְּרֵאשִׁית ג', א'), וְחִוְיָא הֲוָה חַכִּים לְבִישׁ (וְהַנָּחָשׁ הָיָה חָכָם לְהָרַע. תַּרְגּוּם יוֹנָתָן).

אֶל חֲנוּת יֻקְרָתִית לִכְלֵי כֶּסֶף, נִכְנְסָה אִשָּׁה אַחַת, כְּשֶׁהִיא אוֹחֶזֶת אֶת בְּנָהּ הַתִּינוֹק בִּזְרוֹעוֹתֶיהָ. "אֲנִי מְחַפֶּשֶׂת חֲנֻכִּיָּה מְפֹאֶרֶת מִכֶּסֶף טָהוֹר... תְּנִי לִי בְּבַקָּשָׁה אֶת הַחֲנֻכִּיָּה הֲכִי גְּדוֹלָה וִיקָרָה!", בִּקְּשָׁה מֵהַמּוֹכֶרֶת. מִהֲרָה הַמּוֹכֶרֶת וְהִגִּישָׁהּ לָהּ חֲנֻכִּיָּה עֲנָקִית וְנוֹצֶצֶת מִכֶּסֶף טָהוֹר.

לְאַחַר שֶׁבָּחֲנָה הַלָּקוֹחָה אֶת הַחֲנֻכִּיָּה, אָמְרָה לַמּוֹכֶרֶת: "בַּעֲלִי מַמְתִּין לִי בָּרֶכֶב הַחוֹנֶה בַּחוּץ, וַאֲנִי צְרִיכָה לָצֵאת לְרֶגַע לְהַרְאוֹת לוֹ אֶת הַחֲנֻכִּיָּה, תּוּכְלִי נָא לְהַחֲזִיק לְרֶגַע קָט אֶת הַתִּינוֹק עַד שֶׁאָשׁוּב?...", "כֵּן בְּהֶחְלֵט", הֵשִׁיבָה הַמּוֹכֶרֶת, וְנָטְלָה לִזְרוֹעוֹתֶיהָ אֶת הַתִּינוֹק בְּשִׂמְחָה.

עוֹבֶרֶת דַּקָּה. שְׁתֵּי דַּקּוֹת... חָמֵשׁ דַּקּוֹת, וְאֵם הַתִּינוֹק טֶרֶם שָׁבָה...

לְפֶתַע נִשְׁמְעוּ קוֹלוֹת שֶׁל בֶּכִי וְזַעֲקוֹת שֶׁבֶר מֵהָרְחוֹב. יוֹצֵאת הַמּוֹכֶרֶת עִם הַתִּינוֹק, וּמַבְחִינָה בְּאִשָּׁה הַמְמָרֶרֶת בִּבְכִי עַל בְּנָהּ הַתִּינוֹק שֶׁנֶּעֱלַם!

עַד מְהֵרָה הִתְבָּרֵר, שֶׁ...הַתִּינוֹק שֶׁהֻחְזַק בִּזְרוֹעוֹת הַמּוֹכֶרֶת, הָיָה בְּנָהּ שֶׁל אוֹתָהּ אִשָּׁה שֶׁזָּעֲקָה בָּרְחוֹב. זוֹהִי אִמּוֹ הָאֲמִתִּית, וְלֹא אוֹתָהּ אַחַת שֶׁנִּכְנְסָה לַחֲנוּת עִם הַתִּינוֹק בְּחֵיקָהּ!

לְאַחַר מִכֵּן, סִפְּרוּ עֵדֵי רְאִיָּה, כִּי הִבְחִינוּ לִפְנֵי מִסְפַּר דַּקּוֹת בִּגְבֶרֶת הַיּוֹצֵאת מֵהַחֲנוּת, וּבְיָדָהּ חֲנֻכִּיָּה עֲנָקִית, שֶׁהִזְדָּרְזָה וְנִכְנְסָה לַמְּכוֹנִית שֶׁהִמְתִּינָה לָהּ, וּמִיָּד הֵחֵלָּה הַמְּכוֹנִית לִדְהֹר בִּמְהִירוּת... לְאַחַר חֲקִירָה הִתְגַּלָּה, כִּי הַגַּנֶּבֶת הַמְרֻשַּׁעַת מָצְאָה אֶת הַתִּינוֹק מֻנָּח בַּעֲגָלָה מִחוּץ לַחֲנוּת סְמוּכָה, נָטְלָה אֶת הַתִּינוֹק, וּבְאֶמְצָעוּתוֹ הֶעֱרִימָה, וּבָרְחָה עִם הַשָּׁלָל הָרַב!...

וְהִנֵּה, הִגִּיעַ בַּעַל הַחֲנוּת, וּלְאַחַר שֶׁנּוֹדַע לוֹ אוֹדוֹת הַמַּעֲשֶׂה הַנּוֹרָא, תָּבַע אֶת הַמּוֹכֶרֶת לְשַׁלֵּם אֶת הַסְּכוּם הַגָּדוֹל שֶׁל הַחֲנֻכִּיָּה... הַמּוֹכֶרֶת הִצְטַדְּקָה וְטָעֲנָה: "וְכִי יְכוֹלָה הָיִיתִי לְהַעֲלוֹת עַל דַּעְתִּי עָרְמָה מְרֻשַּׁעַת כָּזוֹ"...

עִם מִי הַצֶּדֶק?

תְּשׁוּבָה

דִּינָה שֶׁל הַמּוֹכֶרֶת הוּא כְּ'שׁוֹמֶרֶת שָׂכָר' עַל הַחֲפָצִים שֶׁמּוֹכֶרֶת הִיא בַּחֲנוּת, וְכַיָּדוּעַ 'שׁוֹמֵר שָׂכָר' חַיָּב עַל גְּנֵבָה וַאֲבֵדָה, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁחַיָּב בִּפְשִׁיעָה. אַךְ פָּטוּר עַל אֹנֶס. וְנִרְאֶה שֶׁעָרְמָה כָּזוֹ, לֹא הָיְתָה צְרִיכָה לְהַעֲלוֹת הַמּוֹכֶרֶת בְּדַעְתָּהּ. מִן הַסְּתָם אֲפִילוּ אִם הָיוּ שָׁם בַּעֲלֵי הַחֲנוּת, הֵם לֹא הָיוּ מַבְחִינִים בַּתַּרְמִית, וְהָיוּ נוֹתְנִים לָאִשָּׁה לָקַחַת אֶת הַחֲנֻכִּיָּה הַחוּצָה. לָכֵן נֶחְשֶׁבֶת הַמּוֹכֶרֶת לַאֲנוּסָה, וּפְטוּרָה.

אָמְנָם, בְּנוֹגֵעַ לְאֵם הַתִּינוֹק, יִתָּכֵן שֶׁהִיא צְרִיכָה כַּפָּרָה. הֲרֵי כְּתוֹצָאָה מֵרַשְׁלָנוּתָהּ, אֶפְשָׁר הָיָה לַחְטֹף אֶת הַתִּינוֹק. וַהֲרֵי הַמְּאֹרָע הַזֶּה נִמְשַׁךְ מִסְפָּר דַּקּוֹת, וְכָל אוֹתָהּ הָעֵת הִסִּיחָה הָאֵם דַּעְתָּהּ מֵהַתִּינוֹק, וְזוֹ פְּשִׁיעָה כְּלַפָּיו. וִיעֻיַּן בְּמַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין (י"ט.): 'אָמַר רָמִי בַּר אַבָּא הִתְקִין ר' יוֹסֵי בְּצִפּוֹרִי, שֶׁלֹּא תְּהֵא אִשָּׁה מְהַלֶּכֶת בַּשּׁוּק וּבְנָהּ אַחֲרֶיהָ, מִשּׁוּם מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה שֶׁגָּנְבוּ פָּרִיצִים יֶלֶד שֶׁהָלַךְ מֵאֲחוֹרֵי אִמּוֹ'. וְכָאן הָאִשָּׁה הָלְכָה וּבְנָהּ אַחֲרֶיהָ, וְלֹא לְפָנֶיהָ. וְסוֹפוֹ הוֹכִיחַ, שֶׁמֵּחֲמַת הַזְנָחַת הַתִּינוֹק קָרְתָה תַּקָּלָה וְנֶעֶשְׂתָה הַגְּנֵבָה.

לְסִכּוּם: יֵשׁ לִפְטֹר אֶת הַמּוֹכֶרֶת מִתַּשְׁלוּם דְּמֵי הַחֲנֻכִּיָּה.

הסיפור מתוך הספר "אחת שאלתי", מאוצרו של הגאון ר' יצחק זילברשטיין