אבא, הציפייה שלי והתקוות שלי - זה הכל אשליה!

שלום אבא, זאת אני, הגרושה שכתבתי מכתב לבעלי שיבוא כבר, שאני מחכה לו וזקוקה לו.

שאני רוצה להניח עליו את ראשי ולשכוח מכל העולם, שאני רוצה להישען עליו, ולהרגיש מוגנת ובטוחה אצלו.

אבל היום קרה משהוא חשוב מאד – הדלקתי את החנוכיה לבד, בעצמי.

נכון, אני אישה, וזו מצוה שבדרך כלל הגברים עושים. אבל תשובתו של הרב זכורה לי עד היום, אף על פי שעברו כמה שנים טובות: "את בעלת הבית, ואת זו שצריכה להדליק". ניסיתי להתחמק, ולשאול – אם אבי מדליק, זה עוזר? ואולי אפשר בכלל לצאת ידי חובה מהדלקתו של מי שהיה אז בעלי (עדיין הייתי נשואה אז, אך פרודה)? אבל התשובה היתה ברורה, אני בעלת הבית, ואני מחויבת בהדלקת החנוכיה. מאז אני מדליקה כבר כמה שנים את נרות החנוכה בעצמי, והיום, אבא, כשעמדתי והסתכלתי בנרות הבנתי משהו חשוב.

הבנתי שכשאני מחפשת את בעלי, חלק עיקרי מהחיפוש שלי נובע מהרצון שהוא יעניק לי תחושת

ביטחון, שקט ושלווה, רוגע ותחושה שאני בידיים טובות, שאדע שיש לי על מי "להישען".

ופתאום מול החנוכיה נדלק בי אור גדול,

אור של הבנה,

אור של בהירות,

אור של הסרת הערפל שמקהה את העיניים והחושים...

פתאום הבנתי, אבא, שזו סתם זו אשליה, זו רק תחושה!

נזכרתי אז במערכון שנערך בימי "אינתיפאדת הסכינים". היו כל מיני צעדים שננקטו בידי הממשלה והצבא בימים האלה. כחלק מהם, בכל תחנה עלו לאוטובוסים בירושלים אנשי ביטחון או חיילים, וסרקו את האוטובוס, לוודא שאין חשודים.

מעשה זה היה כמו פלסטר במקום "חסם עורקים", ונתן לנוסעים באוטובוס אשליה של ביטחון.

 היו עוד צעדים שננקטו, אבל מה את מה שהיה שם במערכון אני לא אשכח – מי שגילם את דמותו של ראש הממשלה או שר הביטחון דאז אמר: זו החלטה שהגענו אליה כיון ש"אם אין לעם ביטחון, ניתן לו לפחות את תחושת הביטחון".

וזה בדיוק מה שהבנתי –

בעלי, זה שאני מחכה לו כל כך, לא יתן לי ביטחון אמיתי, אלא רק "תחושת ביטחון".

את הביטחון האמיתי אני יכולה לקבל רק ממך, אבא!

איך בעלי, זה שאני מחכה לו כ"כ, יכול לתת לי ביטחון?

איך אדם, בשר ודם כמוני, יכול לתת לי תחושת ביטחון, שהוא חשוף לאותן סכנות קיומיות, בדיוק כמוני וכמו כל יצור אנוש על פני כדור הארץ?

הוא יכול לאבד את בריאותו ברגע!

הוא יכול לאבד את כספו ברגע!

הוא יכול להפוך להיות "צמח" ברגע!

הוא יכול לאבד את שפיותו ברגע!

הוא יכול לאבד את חייו ברגע!

אדם יכול להיות מוכשר ומוצלח, בעל כריזמה אישית, עם מעמד, כסף, קשרים, בריאות, שפע,

שיגשוג וכל מה שאדם בעולם המערבי מגדיר כהצלחה. כלום, אפס אבק פורח...

(עיין ערך נוסעי הטיסה במטוס שהתרסק השבוע)

אז כן, אני יכולה לקבל מבעלי "תחושה של ביטחון", אבל רק את התחושה, בלי הביטחון האמיתי. כי את הביטחון האמיתי, אבא, אקבל רק ממך!

 אתה הוא כל יכול!

אתה מנהל את העולם!

ברצונך תוריד גשם, תיתן חיים, בעל, ילד ובריאות.

ברצונך תשנה את סדרי הטבע, וברצונך תזעזע את האדמה.

ברצונך תוריד לנו שפע, וברצונך תיקח אותו.

ברצונך תפסיק את הגשמים השוטפים לכמה דקות, כי זה לא נח למישהו,

וברצונך תעלה את טראמפ לשלטון.

אתה היחיד שיש לו הכח, היכולת, הגבורה והתפארת, ואתה היחיד שאפשר לקבל ממנו ביטחון אמיתי.

אתה היחיד שאני יכולה לסמוך עליו, ולהישען.

אתה היחיד, אבא, שאני יכולה להניח עליו את הראש, ולדעת שאני בידיים הכי טובות בעולם. איתך יש לי שלווה, שמחה, רוגע ושלמות פנימית, כי כאן זה אמיתי.

אז סליחה, אבא, שלרגע חשבתי לקבל מאדם, את מה שאפשר לקבל רק ממך.

ורגע, אבא, זה לא סותר את זה שאני מחכה לבעלי שיגיע. רק שעכשיו זה ממקום אמיתי יותר, ומחובר אליך.

הבת שלך, זו שאתה הכי אוהב.

רוצים גם אתם לקחת חלק במדור של אתר הידברות, "המכתב שלא יישלח לעולם"? שלחו לנו את המכתב שלכם לכתובת support@htv.co.il ואולי נפרסם גם אותו.