אות ש’ - מילון ארמית-עברית

♦ שאני – שונה [פתיחה לתירוץ המחלק בין כמה מקרים ובכך מסביר את השוני בין ההלכות]. 

♦ שבק – עזב. 

♦ שבשתא – שגיאה, שיבוש; בלבול. 

♦ שגיא – גדול; עצום; הרבה. 

♦ שדר – שלח; זרק [מסר משודר ברדיו או באמצעי תקשורת אחר]. 

♦ שופרא – טוב; יופי, חן; החלק המובחר. 

♦ שטיא – שוטה, טיפש; מטורף. 

♦ שלהי – סוֹף של תקופה (צורת נסמך). 

♦ שלמא – שלום. 
┘ בשלמא – בשלום [הדבר נכון מנקודת מבט זו אבל.., אמנם ייתכן כי.. אבל..].

♦ שמא – פן, אולי. 

♦ שמא² – חשש, ספק; אפשרות לא ודאית. 

♦ שמיא – שמים. 

♦ שנה² – למד, שינן דברי הלכה. 

♦ שעבד – עשה אדם לעבד; כפה; הטיל אחריות [עשה אדם לעבד]. 

♦ שעתא – שעה. 
┘ השתא² – שעה זו [עכשיו, כעת].

♦ שפיר – יפה. 

♦ שפיר² – תקין, כשורה. 

♦ שפיר³ – לא ממאיר (גידול שאינו סרטני). 

<< לאות ר' בארמית 

לאות ת' בארמית >>