שאלון יהדות

עיתונאית, אם לחמישה ופעילה חברתית: שאלון יהדות עם ריקי רט

היא בוגרת תואר ראשון במדעי המחשב, אך עוסקת בעיתונות מתוך אהבה עזה לכתיבה. כתבה שערכה על עמותת 'בת מלך', שממנה ניסתה להתחמק, הסעירה את רוחה ושינתה את חייה. ריקי רט עונה על שאלון יהדות, ומספרת למה הקב"ה הוא העורך הראשי שלה

| ו' כסלו התשע"ז |
ריקי רט
אא

סיפור ילדות שמלווה אותך?

"זיכרון הילדות הראשון שלי הוא מגן חיה. אני לא זוכרת בדיוק מה היה האירוע – מסיבה לרגל חג מסוים, סוף שנה או ראש חודש, אבל אני זוכרת שהגננת ביקשה שנגיע לבושים בכחול לבן. אמא שלי הלבישה לי שמלה לבנה יפהפייה עם נקודות כחולות, וחגורה כחולה עבה. אבל מסתבר ששאר ההורים קיבלו את ההוראה כפשוטה והלבישו לילדים מכנס/חצאית כחולים וחולצה לבנה. אני זוכרת שבכיתי ורציתי להיות 'כמו כולם', ואת אמא שלי מסבירה לי שאני לבושה הכי יפה, ושזה לא נורא להיות לפעמים קצת שונה. אני חושבת שהסיפור הזה מלווה אותי עד היום, ונותן לי את הכוח לא ללכת תמיד אחרי הזרם ולהיות כמו כולם".

דמות מעולם היהדות שמשמשת מקור השראה עבורך?

"אבא שלי, הרב ישראל פרידמן, רב קהילת 'ישראל הצעיר' בנתניה, איש חינוך. אבי הינו תלמיד חכם, ולצד זאת אדם שבקיא בספרות העולם, במוזיקה ותרבות. ממנו למדתי שלא חייבים לבחור או או, אלא אפשר להיות גם וגם".

היהדות בשבילך היא?

"חוף מבטחים. לא משנה כמה סוער בחוץ".

מצווה שיקרה ללבך במיוחד?

"ואהבת לרעך כמוך. בזוגיות, במשפחה, בין החברות, בקהילה, בעבודה ובכל מקום. קשה מאד ליישם, אבל אם נצליח, העולם בוודאות יהיה מקום הרבה יותר טוב".

חג אהוב עלייך?

"חנוכה. 8 ימים של סופגניות, בילויים עם הילדים ומפגשים משפחתיים מחממי לב. צריך להוסיף?".

מהם חלומותייך?

"אם ריבונו של עולם קורא אותי עכשיו אז החלום שלי הוא פשוט ומסתכם במילה אחת – בריאות. לי ולבני משפחתי. ועוד במישור המשפחתי – אני מתפללת ומייחלת שילדינו ימשיכו בדרכנו ויצליחו כל אחד בתחומו. במישור האישי אני מאחלת לעצמי להמשיך לקום בבוקר עם חדוות יצירה ועשייה. ובמישור המקצועי – אני חושבת שכל אדם כותב חולם על ספר משלו, אחרי חמישה ילדים אני מקווה שההיריון הבא שלי יהיה של ספר".

כמה הקב"ה נוכח בחייך, ובאיזה אופן משפיע על עשייתך המקצועית?

"הקב"ה לא אורח בחיי, אלא נוכח בכל שעה ודקה, מ'מודה אני' ועד לקריאת שמע. אני משתדלת לדבר איתו הרבה, מאמינה שהוא מקשיב, גם אם לא תמיד עונה. עצם נוכחותו בחיי משפיעה כמובן על עשייתי המקצועית. לא אתן במה לרכילות, לאדם שעשה מעשים לא ראויים, אני מתייחסת לזה כאילו מעל עורך המשנה, העורך והעורך הראשי יושב 'עורך על', שבסופו של דבר הוא הבוס הישיר שלי. אני מנסה ומשתדלת לרצות את כולם, ומתפללת שלא תצא תקלה תחת ידי".

פגישה/שיחה מעניינת שהייתה לך פעם?

"ב"ה זכיתי, ובמסגרת עבודתי אני פוגשת לראיון כמעט כל שבוע אדם מרתק ובעל עשייה משמעותית. והיו המון כאלה במהלך השנים – משמעון פרס ועד רמה בורשטיין, ובאמצע המון אנשים לא מפורסמים וידועים שיש להם איזו עשייה משמעותית, או חוו אירוע משמעותי. אני תמיד אומרת ש'מכל מלמדי השכלתי, וממרואייני יותר מכולם', ובאמת זו זכות גדולה לפגוש כל כך הרבה אנשים חכמים, יצירתיים ומוכשרים".

מיזם/פרויקט שהשפיע עליך במיוחד?

"לפני כשמונה שנים קיבלתי טלפון מהרב עו"ד נח קורמן, מנהל עמותת 'בת מלך', שביקש להזמין אותי לבקר בנופשון שהעמותה מארגנת לנשים מהמקלטים של בת מלך. מדובר במקלטים לנשים מוכות מהמגזר החרדי והדתי. זה היה בסוף אוגוסט, תקופה שבה כל המדינה בחופש, והאירוע התקיים בכפר פינס, מרחק נסיעה של למעלה משעה מביתי.

"נח דיבר איתי כחודש לפני האירוע, ואמרתי לו שבעזרת ה' אגיע. מכיוון שהיה חשוב לו שאגיע - הוא התקשר כמעט כל שבוע לוודא שאני אכן מגיעה. ככל שהתקרב מועד הערב, התפללתי שאצליח להתחמק ממנו... למי יש כח לנסוע לכפר פינס, אחרי יום באוגוסט שבו גם עבדת וגם התעסקת את הילדים? ממש קיוויתי שתיפול עליי איזו כתבה דחופה אחרת, אבל מועד האירוע התקרב והכל דפק כשורה.

"ביום המיועד, התארגנתי ויצאתי לדרך, בתקופה ההיא עוד לא היה Waze, ואני זוכרת שה-Gps קצת בלבל אותי. בסוף, עייפה ומרוטה, הגעתי. ופשוט הצצתי ונפגעתי. פגשתי אדם יקר ועמותה שעושה עבודת קודש - מסייעת לנשים החוות אלימות והשפלה, ומצילה את חייהן, פשוט כמשמעו, בהענקת מקלט להן ולילדיהן.

"תכננתי להישאר שם שעה אחת בלבד, אבל רק לקראת 12 בלילה עזבתי את המקום. יצאתי משם בסערת רגשות, חשבתי לעצמי איך קיים מקום כזה ואף פעם לא שמעתי עליו, ויותר מכך - איך אני, כאשה דתייה, אף פעם לא חשבתי על אותן נשים שבאות מהמגזר שלי, ומתמודדות עם קושי עצום. לאחר מכן פרסמתי על העמותה כתבה רחבה במגזין הנשים של מקור ראשון, אבל הסיפור לא עזב אותי. המשכתי לשמור על קשר עם נח, גייסתי מכרים וחברים לתמוך בעמותה, ביקשתי מחבריי מתחום התקשורת לבוא ולהכיר את העמותה כדי שעוד נשים תדענה על קיומה. לימים התמניתי לחברה בוועד המנהל של העמותה, ואני ממשיכה ללוות את פעילותה".

מבחינה מקצועית, האם את במקום שבו דמיינת שתהיי?

"ממש לא. החיים הם מה שקורה לך בזמן שאתה עושה תוכניות, וזה משפט שלגמרי מאפיין את הדרך שעשיתי. האמת היא שמגיל צעיר אהבתי לכתוב, אבל אף פעם לא חלמתי לעסוק בתחום התקשורת. בגיל 19, בתחילת שנות האלפיים, הלכתי ללמוד מדעי המחשב, ואף סיימתי את התואר. הימים היו ימי תור הזהב של ההיי-טק, ולכל בוגר מדעי המחשב חיכתה עבודה. עם זאת, לא אהבתי את התחום, ולא ראיתי את עצמי יושבת עשר שעות ביום מול מסך מחשב.

"תוך כדי הלימודים, חבר של בעלי הציע לי לכתוב בעיתון מקומי, ומהר מאד התאהבתי בתחום. אחרי תקופה בעיתונות המקומית התחלתי לפרסם כתבות בהצופה ז"ל, שלימים הפך להיות מקור ראשון, שבו אני כותבת עד היום. המסר שלי לכל אדם שיש לו כישרון וחלום: אל תוותרו עליו. גם אם השקעתם ולמדתם תחום אחר. אם אתם לא אוהבים ונמשכים אליו, אל תבלו, או יותר נכון, תסבלו בו את שארית חייכם. עבודה היא גורם מאד משמעותי בחייו של אדם, וכשאדם לא אוהב את מה שהוא עושה - זה משליך באופן אוטומטי על שאר תחומי חייו.

"בעניין זה אומר גם שחוץ מהתודה הענקית שלי לקדוש ברוך הוא, אני חייבת לתת כאן קרדיט ענק לבעלי יאיר, שמהרגע הראשון האמין ותמך בי, גם כשאנשים אחרים חשבו שלא הגיוני לעזוב את עולם ההיי-טק לטובת עולם התקשורת. הוא דחף אותי ונתן ונותן לי משענת לאורך כל הדרך. מעבר לכך, הוא גם סייע ומסייע לי ברמה הפרקטית. למרות שיש לו קריירה מצליחה משל עצמו – הוא למשל ארגן לא פעם שלושה פעוטות לבד לגן, כשהתבקשתי להתייצב בשעות בוקר הזויות באולפני תוכניות בוקר. הוא גם נשאר איתם כשנסעתי לחו"ל מטעם העבודה, או כשיצאתי לראיין בשעות ערב מאוחרות. שנינו מאוד משקיעים בעבודה, ולגמרי לוקחים אותה הביתה. אני גם פיזית עובדת הרבה מהבית. מפעל חיינו הם חמשת הילדים, ובזה אנחנו שותפים מלאים.

"חוויה משמעותית הקשורה לזהות היהודית שלי הייתה לפני כשנה, כשהצטרפתי למשלחת 'גשר' לאנשי תקשורת בכירים למסע להכרות עם קהילות יהודיות בניו יורק.  ביקרתי מספר פעמים בעבר בארצות הברית, אך הפעם הביקור הוקדש אך ורק לנושא זה (נו טוב, היה גם קצת שופינג). במהלך הביקור פגשנו ביהודים מכל הזרמים, וכן במנהיגים יהודים, ונחשפנו לתהליכים העוברים על יהודי ארצות הברית. חזרתי מהביקור מחוזקת בזהות היהודית-דתית שלי, ומאד מודאגת לגבי עתיד יהדות ארצות הברית".

רגע של תחושת החמצה בתפקיד/קריירה?

"העבודה העיתונאית מזמנת לי מרדף שבועי אחרי אנשים שאני מעוניינת לראיין, או שהעורך רוצה שאראיין. לפעמים הם מסכימים ולפעמים לא. רגע של החמצה הוא לראות אדם שרצית לראיין ממלא 6 עמודים במגזין מתחרה. אני הרבה שנים במקצוע, ולא מצליחה להתגבר על זה".

לקח שלמדת בחייך?

"אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזין עליו מלמעלה. לפעמים אנחנו נורא נורא מנסים להגיע לדברים  - להתקדם בעבודה, לקנות חפץ מסוים, להתחבר עם אדם מסוים, זוגיות עם מישהו ספציפי, ומרוב שאנחנו עסוקים בלרצות, אנחנו שוכחים שהדברים לא תלויים בנו. זה לא אומר שאסור לשאוף ולהתאמץ כדי להשיג מטרה מסוימת, אבל חשובה גם היכולת לדעת שבסופו של דבר לא אנחנו המחליטים".

משהו שאולי לא יודעים עליך?

"יש לי תואר ראשון במדעי המחשב והמתמטיקה, ולא עסקתי בתחום יום אחד, אלא אם לעזור לילדים בשיעורי בית במתמטיקה נחשב".

חיים לפי התורה הם מתכון בעינייך ל...?

"רוגע, שלווה, ביטחון".

הנקראים ביותר
הידברות שופס

מעבר לסגולה - הרב אליהו עמר

55 לרכישה

מוצרים נוספים

רזי התזונה - להתנקות, להבריא, לרזות בקלות

ספר קהלת עם פירוש ’נזר חכמה’ של הרב זמיר כהן

יפה באמת

הפרשה בה נולדת

שבויות

התחושות שלי - חיים ולדר

לכל המוצרים