הספינה עומדת לטבוע – והוא רץ לכולל

"שמח זבולן בצאתך" (דברים ל"ג, י"ח)

בכינוס נשיאות מפעל הש"ס שנערך בביתו של הרב מרא דאתרא סיפר הגאון רבי זלמן רוטברג ראש ישיבת "בית מאיר" סיפור מופלא שממנו אפשר ללמוד על צורת החיים של פעם, כשיהודי האמין שרק בתורה הקדושה יוכל למצוא את כל צרכיו.

הגר"ז רוטברג סיפר על יהודי בדור שעבר שהיה עשיר מאוד והחזיק בבעלותו צי של ספינות. בשל סכנות בטיחותיות שהתרחשו באותה תקופה התבקשו כל בעלי הספינות לעשות ביטוח לספינותיהם. ואכן, כל עתירי ההון מיהרו לחברות הביטוח ועשו את שנתבקשו.

גם היהודי ההוא, סיפר הגר"ז, ביקש לערוך ביטוח לספינותיו. הוא פנה ל... מניין לומדי תורה וביקשם להתכנס יחדיו בבית מדרש וללמוד בצוותא, והוא יממן את שכרם מִשָלם.

"זה יהיה הביטוח שלי. לימוד התורה שלכם ושחייתכם בים התורה יגנו על הספינות שלי המשייטות בים הגדול", אמר.

יום אחד הגיעה לאוזניו שמועה שספינה העומדת בבעלותו נמצאת בסכנה גדולה ועומדת לטבוע. מה היו עושים חבריו בעת שכזו? רצים בסערת נפש אל משטרת-הימים ומבקשים מהם לבוא לעזרת אנשי הספינה.

ומה עשה אותו יהודי?

מיהר לכולל האברכים שלו, סיפר להם על התקלה בספינה, ואמר: "אני בטוח שבזמן האחרון חל רפיון אצלכם, שאם לא כן לא היתה האונייה נכנסת למצב של סכנה". האברכים, המשיך לספר ראש ישיבת "בית מאיר", הודו והתוודו בפניו שאכן כדבריו כן הוא, והיה להם רפיון-מה בלימוד והבטיחו להתחזק.

ובתוך זמן קצר נודע שהאונייה יצאה מהסכנה וחזרה למסלולה התקין. כך חיו יהודים של פעם. הכל סביב התורה וסביב הקב"ה.

והדברים מחייבים במאוד את בני התורה המתפרנסים משבט זבולון, ומוטלת עליהם חובה להתמסר ללימודיהם, גם מצד העסקה שביניהם.

מתוך סדרת הספרים "טובך יביעו", מאת משה מיכאל צורן