אברך תלמיד חכם – ונשוי לגויה; כיצד הדבר התגלה?

"לעברך בברית ה' אלוקיך" (דברים כ"ט, י"א)

אם היינו זוכים לפתוח את העיניים ולהתבונן בהשגחה הפרטית המלווה כל יהודי, היתה מוארת לנו הארה גדולה ותמידית באמונה. צריך רק להאזין לסיפורי-אמונה המושמעים באוזנינו מדי פעם ולהעלותם על לוח הלב, לחרטם שם באותיות של זהב, ולדעת שיש אלוקים בעולם.

אחד מראשי הישיבות סיפר לי מעשה מצמרר שאירע לו בהיותו בלונדון. ראש הישיבה סיפר בהתרגשות שלפני שובו ארצה הזמין מונית שתביאהו למחוז חפצו בבירה הבריטית, ואז התפתחה שיחה בינו ובין הנהג שהזדהה כיהודי. השיחה החלה לאחר שהנהג שאל אותו האם הוא מכיר רב פלוני בישראל, ונקב בשמו של ... ראש הישיבה.

כאשר הנוסע הזדהה בשמו המלא, וגרם להתרגשות עמוקה גם אצל האיש שישב ליד ההגה, גילה הנהג היהודי לראש הישיבה שאחת העוֹבדות בישיבה שלו בירושלים היא... בתו, שאיננה יודעת שאמה - דהיינו אשתו של הנהג - היא גוייה, וממילא גם היא, הבת, גויה.

הר"מ נדהם עד עמקי נשמתו, כיוון שהעובדת ההיא נשואה לאברך ת"ח וכבר נולדו להם כמה ילדים. הוא ניפרד מהנהג לשלום, ועוד באותו יום שב ארצה כדי לדאוג לגיורם של האשה וילדיה, ולהשיא את בני הזוג כדת משה וישראל.

איזו השגחה פרטית!

מתוך סדרת הספרים "טובך יביעו", מאת משה מיכאל צורן