האם גם ילדים קטנים צריכים להקפיד על כשרות?

א. יֵשׁ הַחוֹשְׁבִים שֶׁהַהַקְפָּדָה בְּעִנְיְנֵי הַכַּשְׁרוּת חָלָה רַק עַל אֲנָשִׁים מְבֻגָּרִים, וְאִלּוּ יְלָדִים קְטַנִּים שֶׁעֲדַיִן לֹא הִגִּיעוּ לְגִיל מִצְווֹת (13 לַבֵּן ו-12 לַבַּת) זֶה לֹא נּוֹרָא אִם יֹאכְלוּ מַאֲכָלִים שֶׁכַּשְׁרוּתָם לֹא בְּרוּרָה וְכַדּוֹמֶה. וְיֵשׁ לָדַעַת שֶׁזּוֹ טָעוּת חֲמוּרָה! מַדּוּעַ? כֵּיוָן שֶׁהָאָדָם גּוֹדֶל וּמִתְפַּתֵּחַ בְּהֶתְאֵם לְמָה שֶׁהוּא אוֹכֵל, בְּדִיּוּק כְּמוֹ שֶׁהָעֵץ גּוֹדֶל בְּהֶתְאֵם לְכַמּוּת הַמַּיִם וְהַדֶּשֶׁן שֶׁמַּעֲנִיקִים לוֹ. וְהִנֵּה, יָדוּעַ שֶׁהַשְּׁתִיל הָרַךְ מֻשְׁפָּע מִמַּה שֶׁמַּשְׁקִים אוֹתוֹ יוֹתֵר מֵהָעֵץ הַגָּדוֹל. וְכָךְ לְגַבֵּי הַיְלָדִים הַקְּטַנִּים אִם יֹאכְלוּ מַאֲכָלִים לֹא טְהוֹרִים - זֶה חָלִילָה יָכוֹל לִפְגֹעַ בָּהֶם.

ב. וְלָכֵן, אֵין לָתֶת לִילָדִים לֶאֱכוֹל מַאֲכָל אָסוּר גַּם אִם הֵם קְטַנִּים. וְכֵן, אִם הֵם אוֹכְלִים בְּבֵית הַסֵּפֶר, בַּגַּן, בַּמִשְׁפָּחְתּוֹן, וְכַדּוֹמֶה - יֵשׁ לַהוֹרִים לַחֲקֹר וְלִדְרֹשׁ וּלְוַדֵּא שֶׁאָכֵן צֶוֶת הַגַּנָּנוֹת אוֹ הַהַנְהָלָה דּוֹאֲגִים לְסַפֵּק לַיְּלָדִים אֹכֶל כָּשֵׁר וְלֹא רַק טָעִים.

ג. גַּם אָדָם זָר שֶׁרוֹאֶה יֶלֶד שֶׁאוֹכֵל דָּבָר לֹא כָּשֵׁר צָרִיךְ לְהָאִיר אֶת עֵינָיו וּלְהַסְבִּיר לוֹ שֶׁאָסוּר לֶאֱכוֹל אֶת זֶה. וְאֵין לוֹ לְהִתְנַעֵר וְלוֹמַר: "זֶה לֹא הַיֶּלֶד שֶׁלִּי, מַה אִכְפַּת לִי?" כִּי כָּל יִשְׂרָאֵל עֲרֵבִים זֶה לָזֶה. אוּלָם, כְּדַאי שֶׁיַּעֲשֶׂה זֹאת בַּעֲדִינוּת וּבְחִבָּה גְּדוֹלָה, כִּי הַנִּסָּיוֹן מַרְאֶה שֶׁבְּדוֹרֵנוּ גַּם הַיְלָדִים הַקְּטַנִּים מְאֹד 'לֹא אוֹהֲבִים' (בִּלְשׁוֹן הַמְעָטָה) לְקַבֵּל בִּקֹּרֶת.

ד. יֵשׁ לְהַרְגִּיל אֶת הַיְלָדִים מִיַּלְדּוּתָם לְהַבְחִין בֵּין כְּלֵי חָלָב לִכְלֵי בָּשָׂר, וְרָצוּי לְהָנִיחַ לִפְנֵיהֶם כֵּלִים בִּצְבָעִים אוֹ בְּצוּרוֹת שׁוֹנוֹת וּלְהַרְגִּילָם לִקְרֹא לָזֶה חֲלָבִי וְלָזֶה בְּשָׂרִי.

ה. יֵשׁ לְחַנֵּךְ אֶת הַיְלָדִים שֶׁכַּאֲשֶׁר אָדָם מְבֻגָּר נוֹתֵן לָהֶם מַמְתָּק - רֵאשִׁית, יֹאמְרוּ לוֹ "תּוֹדָה", אֲבָל לִפְנֵי שֶׁיֹּאכְלוּ אוֹתוֹ יִגְּשׁוּ לְהוֹרֵיהֶם כְּדֵי שֶׁיִּבְדְּקוּ אִם הוּא כָּשֵׁר. וְלֹא יִשְׁאֲלוּ אֶת הָאָדָם שֶׁנָּתַן לָהֶם אִם זֶה כָּשֵׁר - כְּדֵי לֹא לִפְגֹעַ בּוֹ.

* * *

שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ - הֶחָכָם מִכָּל אָדָם - אָמַר: (מִשְׁלֵי טו', ה')

"אֱוִיל יִנְאַץ מוּסַר אָבִיו וְשֹׁמֵר תּוֹכַחַת יַעְרִם" (ב')

(הֶמְשֵׁךְ מֵאֶתְמוֹל) אֲלֶכְּסַנְדֶּר מוֹקְדוֹן עָמַד מוּל הָעִיר שֶׁכֻּלָּהּ נָשִׁים וְרָצָה לְהִלָּחֵם בָּהּ, אָמְרוּ לוֹ הַנָּשִׁים: אִם אַתָּה תְּנַצֵּחַ אוֹתָנוּ מָה יַגִּידוּ עָלֶיךָ? שֶׁנִּצַּחְתָּ נָשִׁים.. וְאִם אָנוּ נְנַצֵּחַ - יֹאמְרוּ שֶׁנָּשִׁים נִצְּחוּ אוֹתְךָ.. כָּךְ אוֹ כָּךְ לֹא תַּרְוִיחַ מִזֶּה. הוּא הֵבִין אֶת הָעִנְיָן וְאָמַר לָהֶם: טוֹב, לֹא אֶלָּחֵם. אֲבָל אֲבַקֵּשׁ שֶׁתִּתְּנוּ לִי לֶחֶם. הֵבִיאוּ לוֹ לֶחֶם מִזָּהָב וְהִנִּיחוּ לוֹ אוֹתוֹ עַל שֻׁלְחָן מִזָּהָב. אָמַר לָהֶם: מָה זֶה? וְכִי יֵשׁ מִי שֶׁאוֹכֵל זָהָב? עָנוּ לוֹ הַנָּשִׁים: לֹא, אֲבָל אִם רָצִיתָ לֶחֶם רָגִיל אָנוּ לֹא מְבִינוֹת.. בִּשְׁבִיל לֶאֱכוֹל לֶחֶם רָגִיל בָּאתָ מִסּוֹף הָעוֹלָם עַד לַמְּדִינָה שֶׁלָּנוּ?.. כְּשֶׁיָּצָא כָּתַב עַל דַּלְתוֹת הָעִיר: "אֲנִי אֲלֶכְּסַנְדֶּר מוֹקְדוֹן הָיִיתִי שׁוֹטֶה לְלֹא דַּעַת, עַד שֶׁבָּאתִי לְאַפְרִיקָה לְעִיר שֶׁל נָשִׁים וְהֵן לִמְּדוּנִי חָכְמָה", בַּדֶּרֶךְ חֲזוֹר יָשַׁב לְיַד מַעֲיָן שֶׁהָיָה בּוֹ רֵיחַ גַּן עֵדֶן, הָלַךְ אַחֲרֵי הַמַּעֲיָן עַד שֶׁהִגִּיעַ לְשַׁעֲרֵי גַּן עֵדֶן. (כַּיָּדוּעַ שֶׁהַזֹּהַר מְגַלֶּה שֶׁיֵּשׁ שְׁנֵי גַּן עֵדֶן: אֶחָד בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהוּא מְשֻׁלָּב גַּם בְּרוּחָנִיּוּת וְגַם בְּגַשְׁמִיּוּת מְסֻיֶּמֶת, וְאֶחָד בַּשָּׁמַיִם וְהוּא רוּחָנִי לַחֲלוּטִין. וּבְהִזְדַּמְּנוּת נַסְבִּיר מָה יֵשׁ בְּכָל אֶחָד מֵהֶם וּמָה מַטְרָתָם..) וְשָׁם בְּגַן עֵדֶן הָיָה לוֹ גַּם סִפּוּר מְעַנְיֵן, אוּלָם אָנוּ נַפְסִיק כָּאן וְנִשְׁאַל שְׁאֵלָה גְּדוֹלָה מְאֹד!!

הֲרֵי, אֲלֶכְּסַנְדֶּר מוֹקְדוֹן הָלַךְ בְּאוֹתָהּ דֶּרֶךְ בַּהֲלוֹךְ וּבַחֲזוֹר, אֵיךְ לֹא הִבְחִין בַּגַּן עֵדֶן בַּהֲלוֹךְ??

וּמַסְבִּירִים: בַּהֲלוֹךְ הוּא הָיָה מָלֵא גַּאֲוָה וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ גַּאֲוָה יָכוֹל לַעֲבוֹר לְיַד הַגַּן עֵדֶן וְלֹא לִרְאוֹת אוֹתוֹ, וְאִלּוּ בַּחֲזוֹר, אַחַר שֶׁקִּבֵּל תּוֹכֵחָה וּמוּסָר מִנָּשִׁים, הוֹרִיד אֶת הָרֹאשׁ וְהוֹדָה בְּטָעוּתוֹ, אָז הִתְחִיל לִכָּנֵס לְמִידַת הָעֲנָוָה – וּמִיָּד גִּילָה אֶת גַּן עֵדֶן.

יְהוּדִים יְקָרִים, זֶה נָכוֹן בְּיַחַס לְכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ, אִם נֵדַע לְהוֹרִיד אֶת הָרֹאשׁ, וּלְקַבֵּל הֶעָרָה וּמוּסָר בְּאַהֲבָה וּבְהַכְנָעָה, הֲרֵי שֶׁנִּזְכֶּה לִרְאוֹת שֶׁהַגַּן עֵדֶן מַמָּשׁ לְיָדֵינוּ. בְּהַצְלָחָה.