מדוע בית האברך כמעט ונשרף פעמיים?

"שמור את יום השבת לקדשו" (ויקרא ה' י"ב)

הרב זילברשטיין סיפר על אברך שתינה בפניו על שני מקרים שבהם אחזה האש בדירתו. פעם אחת נתפס הסוודר של בנו הקטן בנרות חנוכה, ופעם שניה נדלקה שמיכה בחדר הילדים ואיימה להבעיר את הבית. "בחסדי שמים יצאנו בנס, אבל באתי לשאול במה אני צריך לפשפש במעשי", אמר האברך.

אמרתי לו שאני מכיר את הגמרא (שבת, דף קי"ט עמוד ב') האומרת "אין הדליקה מצויה אלא במקום שיש חילול שבת, שנאמר 'אם לא תשמעו אלי לקדש את יום השבת וכו' והצתי אש בשעריה' ", וכו'. בתוך כדי דיבור נזכר השואל שבכמה ערבי שבתות הזדמן לו לשהות בדרך בשעה מאוחרת שהיתה כרוכה בחשש של חילול שבת רח"ל, וקיבל על עצמו בו-במקום להתחזק בנושא זה.

הבה ונקבל על עצמנו לקבל את השבת בזמן ולא לצאת לדרך בשעה מאוחרת. הכל יודעים שאין זה מן הדברים הקשים ביותר. כל מה שצריך לעשות הוא להיערך מראש, לחשב במדוייק את זמני הנסיעה, ותו לא.

והשבת ששמרה עלינו כל כך הרבה שנים, והאירה לנו את הדרך בצוקות העתים, תשמור עלינו גם היום מכל צרה וצוקה ותזריח לנו בחשכת התקופה.

מתוך סדרת הספרים "טובך יביעו", מאת משה מיכאל צורן