הלכות שבת: האם יש איסור "צובע" באוכלים ומשקים?

א. יֵשׁ מַחְלֹקֶת גְּדוֹלָה בֵּין הַפּוֹסְקִים הַאִם בְּשַׁבָּת יֵשׁ אִסּוּר "צוֹבֵעַ" בְּאוֹכָלִים וּמַשְׁקִים. לְדֻגְמָא: הַאִם מֻתָּר לָשִׂים כּוּרְכּוּם אוֹ תַבְלִין אַחֵר שֶׁצּוֹבֵעַ אֶת הַמַּאֲכָל? הַאִם מֻתָּר לָשִׂים תַּרְכִּיז פֶּטֶל, אוֹ תַמְצִית תֵּה נוֹזְלִית לְתוֹךְ מַיִם אוֹ שֶׁאָסוּר מֵאַחַר וְהוּא צוֹבֵעַ אֶת הַמַּיִם? הַאִם מֻתָּר לָתֵת יַיִן אָדֹם לְתוֹךְ יַיִן לָבָן? הַבֶּן אִישׁ חַי פּוֹסֵק שֶׁיֵּשׁ אִסּוּר צְבִיעָה גַם בְּאוֹכָלִים וְגַם בְּמַשְׁקִים. אוּלָם, מֵעִקַּר הַדִּין לְפִי דַעַת הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ: אֵין אִסּוּר "צוֹבֵעַ" בְּדִבְרֵי מַאֲכָל אוֹ מַשְׁקֶה. וְלָכֵן, כָּל הַדֻּגְמָאוֹת שֶׁנִּכְתְּבוּ קֹדֶם - מֻתָּרוֹת.

ב. מִכָּל מָקוֹם, כְּדַאי וְרָצוּי לְהַחְמִיר בְּדָבָר אֶחָד וְהוּא: לָשִׂים "צֶבַע מַאֲכָל" לְתוֹךְ מַאֲכָל. כִּי "צֶבַע הַמַּאֲכָל" אֵינוֹ סוּג שֶׁל אֹכֶל, אֶלָּא הוּא מַמָּשׁ מְיֹעָד לְשֵׁם צְבִיעָה. אוּלָם, גַּם כָּאן, הַמֵּקֵל - יֵשׁ לוֹ עַל מָה לִסְמֹךְ.

ג. הַאִם מֻתָּר לְהַנִּיחַ מֵעֶרֶב שַׁבָּת חֹמֶר מְחַטֵּא בָּאַסְלָה שֶׁל הַשֵּׁירוּתִים שֶׁגַּם צוֹבֵעַ אֶת הַמַּיִם וְגַם גּוֹרֵם לְרֵיחַ טוֹב? מֵעִקַּר הַדִּין, מֻתָּר לְהַנִּיחַ חֹמֶר כָּזֶה מֵעֶרֶב שַׁבָּת בָּאַסְלָה, וּלְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּאַסְלָה בְּשַׁבָּת. אוּלָם, מִי שֶׁמַּחֲמִיר לֹא לָשִׂים בְּשַׁבָּת סַבּוֹן עִם צֶבַע, תָּבוֹא עָלָיו הַבְּרָכָה.

ד. מִי שֶׁיּוֹרֵד לוֹ דָם מֵהָאַף אוֹ מִמַּכָּה אַחֶרֶת, לְכַתְּחִלָּה יִשְׁתַּמֵּשׁ בְּתַחְבֹּשֶׁת (גָּזָה) אוֹ נְיַר טִישׁוּ וְכַדּוֹמֶה וְלֹא בְּמַגֶּבֶת אוֹ מַפִּית בַּד. לָמָּה? א. זֶה יוֹתֵר הִיגְיֶנִי וְנָעִים. ב. בְּמַגֶּבֶת אוֹ מַפִּית בַּד שֶׁאֵינָן אֲדֻמּוֹת יֵשׁ בְּעָיָה שֶׁל "צוֹבֵעַ". אוּלָם, כַּמּוּבָן שֶׁאִם אֵין לוֹ תַחְבֹּשֶׁת וְכַדּוֹמֶה אֶלָּא רַק מַגֶּבֶת וְהַדָּם שׁוֹתֵת מִמֶּנּוּ - מֻתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ.

ה. מִשְׁקָפַיִם שֶׁצֶּבַע הַזְּגוּגִית שֶׁלָּהֶם מִשְׁתַּנֶּה עַל פִּי קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ - מֻתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם בְּשַׁבָּת.

* * *

רַעֲיוֹן מִפָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ - תּוֹלְדוֹת

"וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַה' לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ כִּי עֲקָרָה הִיא וַיֵּעָתֶר לוֹ ה' וַתַּהַר רִבְקָה אִשְׁתּוֹ"

הַפָּסוּק הַזֶּה יֵשׁ בְּכֹחוֹ לְעוֹדֵד זוּגוֹת רַבִּים הַמְּחַכִּים וּמַמְתִּינִים לְהִפָּקֵד בְּזֶרַע שֶׁל קַיָּמָא. נָכוֹן שֶׁיֵּשׁ רוֹפְאִים, נָכוֹן שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְיַעֵץ אִתָּם וְלַעֲשׂוֹת בְּדִיקוֹת וּלְהִשְׁתַּדֵּל לְטַפֵּל כְּפִי הַמְלָצָתָם וְכוּ', אֲבָל, וַאֲבָל גָּדוֹל!! אָסוּר לַחֲשׁוּב שֶׁהַיְּשׁוּעָה נִמְצֵאת אֵצֶל הָרוֹפְאִים - חַס וְשָׁלוֹם!! עַל זֶה אָמְרָה הַמִּשְׁנָה (קִדּוּשִׁין פב') "טוֹב שֶׁבָּרוֹפְאִים - לַגֵּיהִנָּם". אִם הָרוֹפֵא הוּא כָזֶה טוֹב וּמֻמְחֶה עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁנּוֹתֵן לְךָ לְהָבִין שֶׁהוּא יוֹשִׁיעַ אוֹתְךָ - מְקוֹמוֹ בַגֵּיהִנָּם!! כִּי רוֹפֵא טוֹב יוֹדֵעַ, שֶׁאַף שֶׁהוּא אָמְנָם מִשְׁתַּדֵּל לַעֲזֹר לְחוֹלִים [וְזוֹ מִצְוָה], אוּלָם הַיְּשׁוּעָה וְהָרְפוּאָה בָאָה מִבּוֹרֵא עוֹלָם בִּלְבַד - "הוּא רוֹפֵא וְהוּא מַרְפֵּא וְהוּא צוֹפֶה וְהוּא עֶזְרָה!!". וְלָכֵן, יֵשׁ לִפְנוֹת לְבוֹרֵא עוֹלָם וּלְהִתְפַּלֵּל כְּמוֹ שֶׁעָשׂוּ יִצְחָק וְרִבְקָה שֶׁחִכּוּ עֶשְׂרִים שָׁנָה (!!) לִילָדִים, וּבַסּוֹף זָכוּ, כִּי ה' שׁוֹמֵעַ תְּפִלּוֹת וּבַקָּשׁוֹת, וְלִפְעָמִים חֲסֵרוֹת עוֹד כַּמָּה תְפִלּוֹת בּוֹדְדוֹת כְּדֵי לְמַלֵּא אֶת הַמִּכְסָה וְלִזְכּוֹת בִּישׁוּעָה.

עַל דֶּלֶת בֵּיתוֹ שֶׁל רַב חָשׁוּב הִתְדַּפֵּק אַבְרֵךְ מִתּוֹשָׁבֵי הָעִיר, הוּא בָא לִבְכּוֹת תַּמְרוּרִים עַל הַגְּזֵרָה הַקָּשָׁה שֶׁנָּחֲתָה עָלָיו, חָלְפוּ כְבָר שָׁנִים רַבּוֹת מֵאָז נִשּׂוּאָיו וַעֲדַיִן הוּא וְאִשְׁתּוֹ לֹא נִפְקְדוּ, וּבִקֵּשׁ עֵצָה מֵהָרַב. לְפֶתַע, קָם הָרַב וְאָמַר לוֹ: אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁגַּם אֶחָד מִבָּנַי שֶׁגָּר בָּעִיר לֹא נִפְקַד בְּזֶרַע שֶׁל קַיָּמָא, עָלָה לִי כָרֶגַע רַעֲיוֹן שֶׁיָּכוֹל לְסַיֵּעַ לִשְׁנֵיכֶם לְהִפָּקֵד. חֲזַ"ל אָמְרוּ: "כָּל הַמְּבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל חֲבֵרוֹ וְהוּא צָרִיךְ לְאוֹתוֹ דָבָר, הוּא נַעֲנָה תְחִלָּה", לֵךְ וַעֲשֶׂה הֶסְכֵּם כָּתוּב וְחָתוּם עִם בְּנִי שֶׁכָּל אֶחָד יַקְדִּישׁ אֶת תְּפִלּוֹתָיו בְּנוֹשֵׂא זֶה רַק עֲבוּר הַשֵּׁנִי. הָאַבְרֵךְ רָץ מִיָּד לְבֵיתוֹ שֶׁל הַבֵּן וְעָשָׂה הֶסְכֵּם. לֹא עָבְרָה שָׁנָה, וּשְׁתֵּי הַמִּשְׁפָּחוֹת חָבְקוּ בֵן. סִפּוּר זֶה הִתְגַּלְגֵּל לְאָזְנוֹ שֶׁל רֹאשׁ יְשִׁיבָה מְסֻיָּם, יוֹם אֶחָד הִגִּיעַ לְפָנָיו אֶחָד מִבּוֹגְרֵי יְשִׁיבָתוֹ שֶׁסִּפֵּר לוֹ שֶׁאֵין לוֹ יְלָדִים, הָרַב אָמַר לוֹ: יֵשׁ בּוֹגֵר נוֹסָף שֶׁל הַיְּשִׁיבָה עִם אוֹתָהּ צָרָה, לְכוּ וְתַעֲשׂוּ הֶסְכֵּם כַּנַּ"ל. וְהִנֵּה רְאֵה זֶה פֶלֶא, לִתְקוּפַת הַשָּׁנָה נוֹשְׁעוּ שְׁנֵי הָאַבְרֵכִים גַּם יַחַד.. מַדְהִים!