האם מותר בשבת לשים פודרה או צללית צבעונית?

א. הַמְּלָאכָה הַחָמֵשׁ עֶשְׂרֵה שֶׁאֲסוּרָה בְּשַׁבָּת הִיא: "מְלֶאכֶת צוֹבֵעַ". בַּמִּשְׁכָּן הָיוּ צוֹבְעִים אֶת חוּטֵי הַצֶּמֶר בְּצִבְעֵי תְּכֵלֶת, אַרְגָּמָן, וְתוֹלַעַת שָׁנִי (צֶבַע אָדֹם). וּכְבָר לָמַדְנוּ שֶׁכָּל מְלָאכָה שֶׁהָיְתָה בַּמִּשְׁכָּן - אֲסוּרָה בְּשַׁבָּת.

ב. לֹא רַק צְבִיעָה בְּצֶבַע מְסֻיָּם אֲסוּרָה, אֶלָּא אֲפִילוּ אִם צוֹבֵעַ בְּצֶבַע שָׁקוּף, מֵאַחַר וְיֵשׁ בְּכָךְ תּוֹעֶלֶת בַּצְּבִיעָה, יֵשׁ בְּכָךְ אִסּוּר מֵהַתּוֹרָה.

ג. וְלָכֵן, אָסוּר מֵהַתּוֹרָה לִצְבֹּעַ בְּשַׁבָּת עַל: קִירוֹת, כֵּלִים, דַּפִּים אוֹ כָּל דָּבָר אַחֵר. וְכֵן, אָסוּר לְצַחְצֵחַ נַעֲלַיִם אֲפִילוּ בְּמִשְׁחָה שְׁקוּפָה.

ד. גַּם צְבִיעָה עַל גּוּף הָאָדָם אֲסוּרָה בְּשַׁבָּת. וְלָכֵן: אָסוּר לִצְבֹּעַ אֶת הַשְּׂפָתַיִם, בֵּין בְּצֶבַע אָדֹם וּבֵין בִּשְׂפָתוֹן שָׁקוּף, הוֹאִיל וְנַעֲשָׂה "בָּרָק" בַּשְּׂפָתַיִם עַל יְדֵי מְשִׁיחַת הַשְּׂפָתוֹן הַשָּׁקוּף יֵשׁ בָּזֶה מִשּׁוּם אִסּוּר צוֹבֵעַ.

ה. נֶחְלְקוּ הַפּוֹסְקִים אִם מֻתָּר לְאִשָּׁה לָשִׂים פּוּדְרָה אוֹ צְלָלִית צִבְעוֹנִית בְּשַׁבָּת. וּלְסִכּוּם: אִם מְדֻבָּר בְּסוּג אִפּוּר שֶׁלֹּא נִדְבַּק חָזָק, אֶלָּא אֶפְשָׁר בְּקַלּוּת לְהַעֲבִירוֹ עִם הַיָּד, וְגַם מֵעַצְמוֹ הוּא מִתְנַדֵּף לְאַחַר זְמַן קָצָר - מֻתָּר. אוּלָם, אִם הָאִפּוּר מִתְקַיֵּם עַל הַפָּנִים, אוֹ שֶׁהוּא מְעֹרָב עִם מִשְׁחָה אוֹ קְרֶם - אָסוּר.

ו. אָסוּר לִצְבֹּעַ אֶת הָעֵינַיִם וְהָעַפְעַפַּיִם בְּשׁוּם סוּג אִפּוּר שֶׁהוּא, כְּגוֹן בְּעִפָּרוֹן כָּחֹל אוֹ שָׁחוֹר וְכַדּוֹמֶה, וְכֵן אָסוּר לָשִׂים אִפּוּר עַל הָרִיסִים כְּגוֹן: מַסְקַרָה.

ז. אָסוּר לְאִשָּׁה לִצְבֹּעַ אֵת צִיפּוֹרְנֶיהָ בְּלָקָה בְּשַׁבָּת, וְאֵין הֶבְדֵּל בֵּין לָקָה צִבְעוֹנִית אוֹ שְׁקוּפָה, הוֹאִיל וְנַעֲשָׂה בָּזֶה בָּרָק יֵשׁ בָּזֶה מִשּׁוּם אִסּוּר צוֹבֵעַ.

ח. מֻתָּר לְאִשָּׁה לְהָסִיר אִפּוּר מֵעַל פָּנֶיהָ עַל יְדֵי רְחִיצָה, וְכָךְ הַמִּנְהָג פָּשׁוּט אֵצֶל הַנָּשִׁים שֶׁרוֹחֲצוֹת פְּנֵיהֶם בְּשַׁבָּת בַּבֹּקֶר מִשְּׁיָרֵי הָאִפּוּר, וְאַף פּוֹסֵק לֹא עִרְעֵר עַל כָּךְ. אוּלָם יֵשׁ מַחְמִירִים שֶׁלֹּא לְהוֹרִיד לַק מֵהַצִּיפּוֹרְנַיִים עַל יְדֵי אַצִיטוֹן בְּשַׁבָּת.

* * * 

רַעֲיוֹן מִפָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ

"וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַה' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל"

הַמִּדְרָשׁ מְסַפֵּר כֵּיצַד הִתְחִילָה הַזִּקְנָה בָעוֹלָם. כְּשֶׁאַבְרָהָם אָבִינוּ הִתְפַּלֵּל לַה' שֶׁלֹּא יַחֲרִיב אֶת סְדוֹם וּשְׁכֵנוֹתֶיהָ, שִׁבַּח אוֹתוֹ ה' יִתְבָּרַךְ וְאָמַר עָלָיו אֶת הַפָּסוּק (תְּהִלִּים מה): "יָפְיָפִיתָ מִבְּנֵי אָדָם הוּצַק חֵן בְּשִׂפְתוֹתֶיךָ". אָמַר אַבְרָהָם: הֵיכָן הוּא הַיִּפּוּי שֶׁלִּי אִם אֲנִי וּבְנִי נִכְנָסִים לָעִיר וְאֵין בְּנֵי אָדָם מַבְחִינִים מִי הוּא הָאָב וּמִי הוּא הַבֵּן? מִפְּנֵי שֶׁבִּזְמַנּוֹ הָיָה הָאָדָם חַי מֵאָה אוֹ מָאתַיִם שָׁנָה וְלֹא הָיָה מַזְקִין. הִמְשִׁיךְ אַבְרָהָם וְאָמַר: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, צָרִיךְ אַתָּה לְהַפְרִישׁ בֵּין הָאָב לַבֵּן, וּבֵין הַנַּעַר לַזָּקֵן", אָמַר לוֹ הַקָּבָּ"ה: "חַיֶּיךָ, מִמְּךָ אֲנִי מַתְחִיל", הָלַךְ אַבְרָהָם לִישׁוֹן, כְּשֶׁקָּם רָאָה שֶׁהִלְבִּין שֵׂעַר רֹאשׁוֹ וּזְקָנוֹ. זֶה מָה שֶׁכָּתוּב: וְאַבְרָהָם זָקֵן.

וּבֶאֱמֶת הַתּוֹרָה נָתְנָה חֲשִׁיבוּת לְגִילוֹ שֶׁל הָאָדָם. וְצִוְּתָה וְאָמְרָה: "מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָקוּם". וְאַף עַל פִּי שֶׁמִּצְוָה זוֹ שֶׁיֵּשׁ לְכַבֵּד אֶת מִי שֶׁגָּדוֹל מִמְּךָ בְּשָׁנִים - הַשֵּׂכֶל מְחַיֵּב אוֹתָהּ, שֶׁמִּן הַסְּתָם יֵשׁ בּוֹ יוֹתֵר חָכְמָה וְיוֹתֵר נִסָּיוֹן וְעָלֶיךָ לְכַבְּדוֹ, בְּכָל זֹאת בְּדוֹרֵנוּ אֵין זֶה מוּבָן לְכָל אֶחָד, וְצָרִיךְ לְלַמֵּד אֶת הַדּוֹר הַצָּעִיר דָּבָר זֶה. וְיֵשׁ לְשַׁנֵּן לָהֶם יוֹם יוֹם: "מִי שֶׁגָּדוֹל מִמְּךָ אֲפִילוּ בְיוֹם אֶחָד - עָלֶיךָ לְכַבְּדוֹ".

הַכָּבוֹד הוּא סוֹד הַהַצְלָחָה שֶׁל הָאָדָם, רוֹב כְּכָל הַבְּעָיוֹת שֶׁיֵּשׁ בֵּין אֲנָשִׁים, הַמַּחֲלוֹקוֹת שֶׁיֵּשׁ בֵּין בְּנֵי זוּג, בֵּין הוֹרִים לִילָדִים אוֹ בֵין שְׁכֵנִים - נוֹבְעוֹת מִסִּבָּה אַחַת: חֹסֶר כָּבוֹד! אִם הָיוּ יוֹדְעִים לְכַבֵּד אֶחָד אֶת הַשֵּׁנִי הָיוּ מַצְלִיחִים לִחְיוֹת בְּשִׂמְחָה וּבְאַהֲבָה.

פַּעַם, נָסַעְתִּי בִּכְבִישׁ מָהִיר וְשָׁהִיתִי עַל הַנָּתִיב הַשְּׂמָאלִי, לְפֶתַע עָמַד בְּמַקְבִּיל אֵלַי רֶכֶב אַחֵר, הַנֶּהָג פָּתַח אֶת הַחַלּוֹן וְהֵחֵל לִשְׁאֹג: "אַתָּה לֹא נוֹרְמָלִי!! זֶה נְתִיב עֲקִיפָה! מָה אַתָּה מִתְעַכֵּב עָלָיו!?" פַרְצוּפוֹ הֵחֵל לְהִתְנַפֵּחַ וּלְהַאֲדִים. עָנִיתִי לוֹ מִיָּד: "אַתָּה צוֹדֵק בְּמֵאָה אָחוּז! אֲנִי מַמָּשׁ מִתְנַצֵּל וּמִיָּד חוֹזֵר לַנָּתִיב הַיְּמָנִי.." הָאִישׁ הָיָה בְהֶלֶם טוֹטָאלִי מֵהַתְּשׁוּבָה.. וְהִתְבַּיֵּשׁ מֵעַצְמוֹ..