האם מותר לסרק בעל חיים בשבת?

א. הַמְּלָאכָה הָאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שֶׁאֲסוּרָה בְּשַׁבָּת הִיא מְלֶאכֶת "מְנַפֵּץ". מְלָאכָה זוֹ אֵינָהּ מְצוּיָה כָּל כָּךְ בְּיָמֵינוּ, אֲבָל מֵאַחַר וְהִיא אַחַת מִ-לט' מְלָאכוֹת הַשַּׁבָּת, נִלְמַד אוֹתָהּ בִּקְצָרָה.

ב. בַּמִּשְׁכָּן הָיוּ מִשְׁתַּמְּשִׁים גַּם בְּצֶמֶר שֶׁל כְּבָשִׂים וְגַם בְּפִשְׁתָּן שֶׁהוּא מֵהַצּוֹמֵחַ. מִשְּׁנֵי הַחֹמָרִים הַלָּלוּ הָיוּ עוֹשִׂים חוּטִים וְעִם הַחוּטִים הָיוּ טוֹוִים אֶת יְרִיעוֹת הַמִּשְׁכָּן. הַתַּהֲלִיךְ שֶׁהָיוּ עוֹשִׂים לַצֶּמֶר וְלַפִּשְׁתָּן הוּא כָזֶה: בַּהַתְחָלָה הָיוּ מְנַקִּים אֹתָם וּמְכַבְּסִים אֹתָם, וְזוֹהִי מְלֶאכֶת "מַלְבֵּן" שֶׁלָּמַדְנוּ בַּשַּׁבָּתוֹת הַקּוֹדְמוֹת. לְאַחַר הַכִּבּוּס, הַצֶּמֶר וְהַפִּשְׁתָּן הָיוּ בְּצוּרָה שֶׁל "חֲבִילָה" אַחַת וְלֹא כְּחוּטִים. וְלָכֵן, הָיוּ מַעֲבִירִים אֶת הַצֶּמֶר וְהַפִּשְׁתָּן תַּהֲלִיךְ שֶׁל "נִפּוּץ". שֶׁזֶּהוּ הַתַּהֲלִיךְ שֶׁהוֹפֵךְ אֶת הַצֶּמֶר וְהַפִּשְׁתָּן לְחוּטִים.

ג. אֵיךְ מְנַפְּצִים? "נִפּוּץ" זֶהוּ סֵירוּק. הָיוּ לוֹקְחִים מַסְרֵק מְיֻחָד וּמְסָרְקִים חָזָק אֶת חֲבִילַת הַצֶּמֶר וְכָךְ לְאַט לְאַט הָיוּ נִפְרָדִים הַחוּטִים אֶחָד לְאֶחָד. אֶת גִּבְעוֹלֵי הַפִּשְׁתָּן הָיוּ צְרִיכִים קוֹדֵם לְהַכּוֹת כְּדֵי לִמְעֹךְ אוֹתָם מְעַט, וּלְאַחַר מִכֵּן הָיוּ "מְנַפְּצִים" אוֹתָם, כְּלוֹמַר, מְסָרְקִים אוֹתָם בְּמַסְרֵק מְיֻחָד. וְכָךְ נוֹצָרִים חוּטֵי הַצֶּמֶר וְחוּטֵי הַפִּשְׁתָּן. וּמֵאֲחַר וְכָל מְלָאכָה שֶׁהָיְתָה בַּמִּשְׁכָּן אֲסוּרָה בְּשַׁבָּת - אָסוּר "לְנַפֵּץ" בְּשַׁבָּת.

ד. לֹא רַק נִפּוּץ בְּצוּרָה שֶׁל "סֵירוּק" אֲסוּרָה, אֶלָּא, כָּל הַכְשָׁרָה שֶׁל חֹמֶר גֹּלֶם לַעֲשִׂיַּת חוּטִים אֲסוּרָה בְּשַׁבָּת מִשּׁוּם מְלֶאכֶת "מְנַפֵּץ".

ה. כַּיּוֹם אֲנַחְנוּ לֹא מְבַצְּעִים פְּעֻלָּה זוֹ, וּמֵאַחַר וְיֵשׁ מִצְוָה לְלַמֵּד זְכוּת עַל עַם יִשְׂרָאֵל, נֹאמַר בְּשִׂמְחָה, שֶׁבָּרוּךְ ה', כָּל עַם יִשְׂרָאֵל שׁוֹמְרִים אֶת הַשַּׁבָּת בִּמְלָאכָה זוֹ וְלֹא "מְנַפְּצִים" בְּשַׁבָּת.

ו. אֵין לְסָרֵק בְּהֵמוֹת אוֹ חַיוֹת בְּשַׁבָּת (אֲפִילוּ אִם הֵם יוֹצְאִים לְסִבּוּב..). וְאַף עַל פִּי שֶׁזֶּה לֹא לְשֵׁם עֲשִׂיַּת חוּטִים וְאֵין כָּאן אִסּוּר "מְנַפֵּץ" - מִכָּל מָקוֹם, הַבְּהֵמָה הִיא מֻקְצֶה בְּשַׁבָּת וְאָסוּר לְטַלְטְלָהּ וּמִמֵּילָא גַּם הַשְּׂעָרוֹת שֶׁלָּהּ אֲסוּרוֹת בְּטִלְטוּל.

* * *

רַעֲיוֹן מִפָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ

"מַהֲרִי שְׁלֹשׁ סְאִים קֶמַח סֹלֶת - מִכָּאן שֶׁהָאִשָּׁה עֵינֶיהָ צָרָה בָּאוֹרְחִים יוֹתֵר מֵהָאִישׁ"

אֶתְמוֹל [בַּמּוּסָר] שָׁאַלְנוּ שְׁאֵלָה – וְהַיּוֹם נַמְשִׁיךְ בַּתְּשׁוּבוֹת.

תְּשׁוּבָה שְׁלִישִׁית: כָּתוּב בַּמִּשְׁנָה: "וְיִהְיוּ עֲנִיִּים בְּנֵי בֵּיתְךָ", לְמָה הַכַּוָּנָה? פְּעָמִים רַבּוֹת אָדָם נִמְנַע מִלְּהַכְנִיס אוֹרְחִים לְבֵיתוֹ כִי אֵין לוֹ אֹכֶל מְשֻׁבָּח, וְהוּא מִתְבַּיֵּשׁ לָתֵת לָהֶם אֹכֶל פָּשׁוּט. וְזוֹ טָעוּת! כִּי בְכָךְ הוּא מַפְסִיד אֶת הַמִּצְוָה, לָכֵן, אַבְרָהָם אָמַר: "קֶמַח" אֲפִילוּ שֶׁיֵּשׁ רַק קֶמַח נָבִיא אוֹתָם הַבַּיְתָה, וְאִלּוּ שָׂרָה אָמְרָה: "סֹלֶת" - רַק אִם יֵשׁ סֹלֶת מְשֻׁבַּחַת תָּבִיא אוֹתָם, וְאִם לֹא –לֹא נָעִים לְהַכְנִיסָם.

תְּשׁוּבָה רְבִיעִית: כְּשֶׁמְּבִיאִים לְאוֹרֵחַ אֹכֶל פָּשׁוּט, הוּא מַרְגִּישׁ חוֹפְשִׁי וְאוֹכֵל הַרְבֵּה, אֲבָל כְּשֶׁזֶּה מַשֶּׁהוּ יֻקְרָתִי הוּא מִתְבַּיֵּשׁ וְאוֹכֵל מְעַט. לָכֵן אַבְרָהָם אָמַר תָּבִיאִי "קֶמַח", שֶׁיַּרְגִּישׁוּ חוֹפְשִׁי וְיֹאכְלוּ הַרְבֵּה. אוּלָם שָׂרָה אָמְרָה: נָבִיא "סֹלֶת" שֶׁזֶּה מְשֻׁבָּח וְאַף אִם מֵחֲמַת כֵּן לֹא יֹאכְלוּ הַרְבֵּה.

וְלִכְאוֹרָה, אֵיךְ אוֹמְרִים מִשְׁפָּט כָּזֶה עַל נְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל הַצַּדִּיקוֹת, שֶׁעֵינֵיהֶן צָרָה בְאוֹרְחִים? וַהֲרֵי, כֻּלָּנוּ יוֹדְעִים שֶׁכְּשֶׁהָאִשָּׁה מְכִינָה עוּגָה לַשְּׁכֵנָה שֶׁאַחֲרֵי לֵידָה, הַבַּעַל עוֹבֵר וְשׁוֹאֵל: "לְמִי הָעוּגָה הַזּוֹ?" וּכְשֶׁהִיא אוֹמֶרֶת: "לַשְּׁכֵנָה" הוּא שׁוֹאֵל: "וְאֵיפֹה שֶׁלָּנוּ?..". וְכֵן אָנוּ רוֹאִים כַּמָּה חֶסֶד נְשׁוֹתֵינוּ עוֹשׂוֹת בְּכָל יוֹם?

אֶלָּא מַסְבִּיר הָרַב בֶּן אִישׁ חַי: הַסִּבָּה שֶׁבִּגְלָלָהּ קָשֶׁה לָאִשָּׁה לְהַכְנִיס אוֹרְחִים לְבֵיתָהּ הִיא, מִכֵּיוָן שֶׁהִיא מִתְאַוָּה מְאֹד שֶׁבַּעֲלָהּ יְדַבֵּר אִתָּהּ וִישׂוֹחֵחַ אִתָּהּ עַל הַכֹּל, וּכְשֶׁיֵּשׁ אוֹרְחִים קָשֶׁה לָהּ לְדַבֵּר אִתּוֹ בְּנוֹכְחוּתָם. אֲבָל בְּוַדַּאי שֶׁמִּצַּד עַצְמָן הֵן מְלֵאוֹת חֶסֶד וּנְתִינָה! אַשְׁרֵיכֶם יִשְׂרָאֵל! שַׁבָּת שָׁלוֹם.