הגר"ח קנייבסקי פסק: "התינוק בריא", והמום בלב נעלם כלא היה

משפחת ש' הירושלמית, תושבת שכונת 'מעלות דפנה', לא שיערה שסיפורה האישי יהפוך לוויראלי. אך כך היה המעשה. 

אם המשפחה היתה בחודש החמישי להריונה, כאשר בישרו ההורים לבני הזוג העובר סובל ממום בלב שאינו ניתן לריפוי. ההורים לא ידענו את נפשנו. הם התייעצו עם מספר רופאים, שכולם טענו כי תינוק הנולד עם מום מסוג זה אינו יכול להמשיך לחיות.

אחד היועצים הרפואיים הבולטים בישראל שעורב בתיק הסבוך, אמר גם הוא למשפחה שלכאורה המצב בעייתי, אולם אולי ניתן לפתור אותו בניתוח מורכב ומסובך בבית חולים בבוסטון שבארה"ב. "אך גם לכך", הבהיר היועץ, "הסיכויים אפסיים".

בני הזוג ניגשו לביתו של שר התורה, מרן הגר"ח קנייבסקי. הגר"ח האזין ברוב קשב לנתונים הרפואיים שהציגו לו בני הזוג, ולהפתעתם פסק נחרצות: "אין כל מום. הילד בריא".

ההורים המשיכו לצטט את דברי הרופאים, שטוענים כי הילד לא יכול להיוולד בחיים, אולם מרן הגר"ח שב בשנית בפסקנות והצהיר כי: "אין לוולד כל מום".

ההורים הציגו בפני שר התורה את הצילומים שערכו הרופאים, ומרן הגר"ח חזר בשלישית על הבטחתו כי "הילד בריא ושלם".

תאריך הלידה התקרב, ולאחר תפילות מרובות ששפכו בפני בורא עולם, נולד הילד לאוויר העולם. ברגע הראשון שלאחר הלידה, נדמה היה כי הרופאים צדקו בתחזיתם הקודרת ואכן המום בלב קיים. הרופאים ניסו לייצב את מצבו של התינוק, על מנת שיוכלו להטיסו ובהמשך לשלוח אותו לניתוח בבית החולים בבוסטון.

בינתיים, שיגרו את הצילומים והמסמכים אל הפרופסור המומחה בארה"ב על מנת שיחווה את דעתו האם וכיצד ניתן להציל את חייו של התינוק.

לתדהמת כולם, תשובתו של הרופא היתה כי אין צורך בניתוח. "אינני מבין מה הנכם רוצים", אמר. "הילד בריא. אין כל חור בלב".

הרופאים וההורים הביטו שוב ושוב בצילומים ונוכחו לדעת כי אכן הילד בריא ושלם ואין כל מום בלב. או אז הבינו את חשיבותה של אמונת חכמים תמימה ואת כוחה של ברכת הצדיק, שאינה שווה ריקם.