דמויות ביהדות

ממה מתרגש הרב שטיינמן? 10 עובדות מפתיעות על מרן הגראי"ל

מה המצווה המיוחדת לדורנו, את מי בירך בראש השנה האחרון, ומה המעלה באריכות ימים? 10 עובדות מפתיעות ומרגשות על מרן הגראי"ל שטיינמן

| ו' חשון התשע"ז |
מרן הגראי"ל שטיינמן (צילום: פלאש 90)
אא

1. קשה לך? תקבל שכר פי מאה - מרן הרב שטיינמן אמר פעם לאחר מתלמידיו: "אנשים מבקשים כל יום לבקש ברכה שיהיה להם 'בנקל', פרנסה 'בקלות', גידול ילדים 'בקלות' וכו', "ואני אומר להם", המשיך הרב, "מה אכפת לכם אם לא יהיה בנקל – יהיה לכם שכר יותר".

2. "מי יכול לעמוד כנגד המכשירים הפרוצים?!" תוהה הרב שטיינמןעל גישתו הסלחנית, המבינה את נפש הדור, ניתן ללמוד מהסיפור הבא: כאשר הורים שואלים את הרב שטיינמן האם לגשת לשידוך עם בחורה שאחיה ירד מהדרך. מתרעם הרב שטיינמן על עצם השאלה: "פעם, יהודים התגוררו בעיירה מוגנת, לא היו פיתויים, תקשורת ושאר מרעין בישין. אז אם ילד יצא לתרבות רעה היתה בכך אולי עדות לאשמתם של הוריו, שלא השקיעו לתת לו את החינוך הראוי", משיב הרב. "אבל היום, גם אם ילד יקבל את החינוך הטוב שבעולם – די אם חבר בישיבה יוציא לו מכשיר מקולקל שהחביא בארונו כדי להזיק עולמית לנפש הנער. יש מישהו שיכול לעמוד בזה?!", תוהה מרן הרב שטיינמן, ופונה אל השואל: "אתה בטוח שאתה היית עומד בניסיון כזה, שהיית מתנבא על זה?!"

ומרן הרב שטיינמן ממשיך: "הכרתי מישהו שהיה נותן לילדיו מכות קשות ואכזריות. פה אפשר לומר שהוא אשם, אולי הוא אשם. אבל סתם ילד שיוצא לתרבות רעה בימינו, אי אפשר להאשים את ההורים. אפשר להאשים את ההורים רק אם נתנו בבית גישה לדברים אסורים. טוב, זה משהו אחר. אבל אם נתנו חינוך טוב והילד נחשף לפיתויים נוראיים – אין בכך עדות באשר לרמה החינוכית והרוחנית בבית. על כן ניתן לקיים את השידוך בשעה טובה".

3. מה המעלה באריכות ימים? אפשר לעשות יותר מצוות "מצד אחד יש מעלה באריכות ימים – אפשר לעשות יותר מצוות", אומר הרב שטיינמן. "מצד שני, יצטרכו לתת דין וחשבון על שנייה ושנייה. כמו בשעון, כששומעים כל שניה שעוברת. אני תמיד חושב לעצמי – מה עדיף? אדם שחי באריכות ימים שצריך לתת דין וחשבון על כל שנייה, או אדם שאין לו אריכות ימים וממילא מחויב בפחות דין וחשבון?!"

4. סובל מכאבים וחושש מהתעמלות האסורה בשבת - גילו המופלג של הרב שטיינמן אינו משמש עבורו עילה להקלות בהלכה: הרב סובל מכאבים בפרקי אצבעותיו. בכדי להתגבר עליהם, הוא סוגר ופותח את אצבעותיו. בשבתות הוא כובש את כאבו, עוצר את אצבעותיו בכוח. "אני חושש", הסביר, "שיש בכך משום התעמלות אסורה בשבת".

5. ממה מתרגש הרב שטיינמן? לימוד הלכות עבודת הכהנים - "יש 'תוספות' במסכת בבא בתרא, שכל אימת שהרב מזכיר את דבריהם הוא נשנק ומגיע להתרגשות גדולה", מספר נכדו של הרב. "דברי התוספות עוסקים שם בדיני העלאת מעשר שני לירושלים, אגב הבאת הקורבנות בשמחה, כשהכהנים מעלים את הקרבנות למזבח ברוב עם. תמיד כשהוא מזכיר זאת הוא נחנק מדמעות ומתרגש שהכהנים הולכים לעבודתם, בית המקדש עומד על מכונו ועם ישראל עובד את הקב"ה".

6. "אנו עשינו את שלנו. עתה הדבר מסור בידי שמים ובידי בחורי הישיבות" - בימים שקדמו להעברת חוק הגיוס בועדות ובכנסת ערך מרן הרב שטיינמן משמרות לימוד תובעניות חמישה ימים בשבוע, הרבה בקריאת תהילים ויעץ באופן שואף לנציגי 'יהדות התורה' בכנסת כיצד לתחבל מלחמות. נכדו סיפר כי "באחד הימים הוא התעורר באמצע הלילה ושאל מתי ניתן להשיג את חבר כנסת פלוני. לדבריו, בתחילת הערב יעץ לו לנהוג באופן מסוים, ועתה הבריק בראשו רעיון אחר".

למרות המאמצים העילאיים, ברגע שבאו להודיעו כי החוק עבר, השתתק הגראי"ל לרגע קט, ואחר כך אמר: "אנו עשינו ככל יכולתנו. עתה אין הדבר מסור אלא בידי שמים, ובידי בחורי הישיבות שצריכים להתחזק בלימודם". לשרי הממשלה שהעבירו את חוק הגיוס הוא מתקשה לסלוח. בראש השנה ערך 'מי שבירך' תחילה לבני התורה, אחר כך למחזיקיה, אחר כך לשומרי המצוות, אחר כך לכל היהודים – אך כאן הוסיף הסתייגות מבהילה: "מלבד רודפי התורה המבקשים להמעיט ולעקור את לימוד התורה מעם ישראל".

7. אדם אינו יודע מה טוב בשבילו - מרן הרב שטיינמן סיפר לנכדו כי "הנה אנשים באים לבקש ברכה לקנות דירה או למכור, מי אמר בכלל שזה טוב עבורם?! אנשים רוצים שהשם יסכים עמם... לכן אני מברך שיהיה טוב לכולם מה שצריכים". עוד הוסיף הרב וסיפר כי "מגיעים אלי אנשים ואומרים שרצו לקנות בית, ובסוף אחר קנהו. אני אומר להם: 'מאיפה אתה יודע שזה היה טוב בשבילך?! למה אתה מצטער, וכי אתה יודע מה טוב בשבילך?!"

8. אין שום מעלה בלהיות 'גדול הדור' - עוד סיפר הרב כי אחד בא וביקש ברכה להיות 'גדול הדור'. השיב לו הרב: "אין שום מעלה בלהיות גדול הדור, מפני שאם הדור עמי הארץ, אז מה, תהיה ראש לעמי הארץ?! תבקש להיות תלמיד חכם".

9. מדוע מבקשים על מתיקות התורה, והרי היא מתוקה בעצם - אחד שהגיע וביקש מהרב שטיינמן ברכה למתיקות התורה, קיבל את התשובה הבאה: "וכי צריך ברכה על סוכר שיהיה מתוק?!" עוד הוסיף הרב והעיר כי בנוסח ברכות התורה מבקשים 'והערב נא', כלומר מבקשים שהתורה תהיה מתוקה. מדוע יש צורך לבקש על כך, והרי היא מתוקה בעצם?! הרב שטיינמן מוסיף ומסביר כי "הכוונה שנתפלל שיהיה שכל לכל אדם. כמו שעל גלידה לא צריך לבקש שתהיה מתוקה, כמו שאדם שאין לו תיאבון לאכול זה ראיה שהוא חולה – כך אדם שלומד תורה ללא חשק ומתיקות זו ראיה שחולה".

10. חיזוק באמונה וביטחון בקדוש ברוך הוא – "מה המצווה המיוחדת לדורנו?", נשאל הרב שטיינמן על ידי רבי דוד אבוחצירא. תשובתו של הרב: "להתחזק מאוד באמונה וביטחון בהקדוש ברוך הוא ולא בבשר ודם".

הנקראים ביותר
הידברות שופס

מעבר לסגולה - הרב אליהו עמר

55 לרכישה

מוצרים נוספים

רזי התזונה - להתנקות, להבריא, לרזות בקלות

ספר קהלת עם פירוש ’נזר חכמה’ של הרב זמיר כהן

יפה באמת

הפרשה בה נולדת

שבויות

התחושות שלי - חיים ולדר

לכל המוצרים