מתי מתחילים לומר "ברך עלינו"?

א. הַגֶּשֶׁם הוּא חַיִּים לָעוֹלָם. בְּלִי הַגֶּשֶׁם אֵין מַיִם לִשְׁתּוֹת וְאֵין תְּבוּאָה וּפֵרוֹת לְמַאֲכָל. הַמַּפְתֵּחַ שֶׁל הַגֶּשֶׁם נִמְצָא אֵצֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְלָכֵן, בַּחֹרֶף שֶׁזֶּה עוֹנַת הַגְּשָׁמִים, אָנוּ שׁוֹאֲלִים וּמְבַקְּשִׁים מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיּוֹרִיד בְּרַחֲמָיו גֶשֶׁם לָעוֹלָם, וִיחַיֶּה אֶת פְּנֵי הָאֲדָמָה.

ב. חוֹבָה לְבַקֵּשׁ אֶת הַגֶּשֶׁם בְּכָל אַחַת מֵהַתְּפִלּוֹת הַקְּבוּעוֹת: שַׁחֲרִית, מִנְחָה, וְעַרְבִית. וְאִם שָׁכַח וְלֹא בִּקֵּשׁ – לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבַת תְּפִלָּה וְצָרִיךְ לַחְזֹר וּלְהִתְפַּלֵּל שׁוּב.

ג. תְּקוּפַת הַחֹרֶף בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִתְחִילָה מִמּוֹצָאֵי חַג הַסֻּכּוֹת, אַךְ חֲכָמֵינוּ תִקְּנוּ לִדְחוֹת אֶת בַּקָּשַׁת הַגְּשָׁמִים עַד ז' בְּחֶשְׁוָן בִּכְדֵי שֶׁיַּסְפִּיקוּ כָּל עוֹלֵי הָרֶגֶל לַחְזֹר לְבֵיתָם מִבְּלִי שֶׁיֵּרֵד עֲלֵיהֶם הַגֶּשֶׁם. וְלָכֵן, הָעֶרֶב, לֵיל ז' בְּחֶשְׁוָן, אָנוּ מַתְחִילִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְבַקֵּשׁ אֶת הַגֶּשֶׁם.

ד. בְּחוּץ לָאָרֶץ - מְקוֹמוֹת שֶׁהָאַקְלִים שֶׁלָּהֶם דּוֹמֶה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל (כְּגוֹן: סִינַי אוֹ דְרוֹם לְבָנוֹן) – מַתְחִילִים לְבַקֵּשׁ גֶשֶׁם כְּמוֹ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְאִם הָאַקְלִים שֶׁלָּהֶם שׁוֹנֶה (בְּרֹב מְקוֹמוֹת הָעוֹלָם) מַתְחִילִים לְבַקֵּשׁ מֵ-שִׁשִּׁים יוֹם לְאַחַר הַתְּקוּפָה, שֶׁזֶּה בִּתְפִלַּת עַרְבִית שֶׁל הַ-4 בְּדֵצֶמְבֶּר.

ה. בִּמְדִינוֹת שֶׁהָאַקְלִים שֶׁלָּהֶם הָפוּךְ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַחֹרֶף שֶׁלָּהֶם הוּא הַקַּיִץ שֶׁלָּנוּ וּלְהֵפֶךְ כְּגוֹן אוֹסְטְרַלְיָה - לֹא יְבַקְּשׁוּ אַף פַּעַם גֶשֶׁם. אֶלָּא, תָּמִיד יֹאמְרוּ "מוֹרִיד הַטָּל", וּבַחֹרֶף שֶׁלָּהֶם יוֹסִיפוּ בְּ"שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה" אֶת הַמִּלִּים "וְתֵן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה".

ו. הַסְּפָרַדִּים נוֹהֲגִים לוֹמַר נֻסָּח "בָּרֵךְ עָלֵינוּ" שֶׁהוּא שׁוֹנֶה מֵהַנֹּסַח שֶׁל הַקַּיִץ, וְאִלּוּ הָאַשְׁכְּנַזִּים אוֹמְרִים אֶת אוֹתוֹ הַנֻּסָּח אֶלָּא שֶׁבַּחֹרֶף מוֹסִיפִים בְּאֶמְצַע הַבְּרָכָה "וְתֵן טַל וּמָטָר".

ז. מִי שֶׁטָּעָה וְלֹא בִּקֵּשׁ אֶת הַגֶּשֶׁם, אִם נִזְכָּר לִפְנֵי בִרְכַּת "שְׁמַע קוֹלֵנוּ" יֹאמַר בְּבִרְכַּת "שְׁמַע קוֹלֵנוּ" אֶת הַמִּשְׁפָּט "וְתֵן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה", וְאִם נִזְכָּר לְאַחַר בִּרְכַּת "שְׁמַע קוֹלֵנוּ" - יַחְזֹר לְ"בִרְכַּת הַשָּׁנִים". וְאִם סִיֵּם אֶת תְּפִלָּתוֹ וְאָמַר "יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי..." הַשֵּׁנִי, חוֹזֵר לְרֹאשׁ הַתְּפִלָּה.

* * *

שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ - הֶחָכָם מִכָּל אָדָם - אָמַר: (מִשְׁלֵי יד', כה')

"מַצִּיל נְפָשׁוֹת עֵד אֱמֶת וְיָפִחַ כְּזָבִים מִרְמָה" (ב')

בַּפֶּרֶק הַקּוֹדֵם הִסְבַּרְנוּ אֵיךְ עֲווֹן הַגֶּזֶל מוֹנֵעַ מֵהָאָדָם לְהַגִּיעַ לִמְנוּחָתוֹ לְמַעְלָה עַד שֶׁיַּחֲזִיר מָה שֶׁגָּזַל. וְהִנֵּה מָשָׁל נִפְלָא עַל כָּךְ:

אָדָם אֶחָד יָרַד מִנְּכָסָיו, וְעָזַב אֶת אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו הַקְּטַנִּים וְהָלַךְ לִמְדִינָה רְחוֹקָה לְהָבִיא טֶרֶף לְבֵיתוֹ, וְהָיָה שָׁם כַּמָּה שָׁנִים וְלֹא הִרְוִיחַ כְּלוּם. לְאַחַר מִכֵּן, הִצְלִיחוֹ ה' וְהֵחֵל לְהַרְוִיחַ עַד שֶׁנַּעֲשָׂה עָשִׁיר גָּדוֹל. וְהוֹדִיעַ לִבְנֵי בֵּיתוֹ כִּי הוּא עָשִׁיר וְחוֹזֵר לְבֵיתוֹ בְּכָבוֹד גָּדוֹל. אֲבָל יִקַּח לוֹ שִׁבְעָה חוֹדָשִׁים. וְקִבֵּץ אֶת כָּל מָמוֹנוֹ וַיָּחֵל לִנְסֹעַ. וְהִנֵּה, בָּא אֵלָיו אֶחָד מֵחֲבֵרָיו וְאָמַר לוֹ: אֲנִי מַצִּיעַ לְךָ לַחֲשֹׁב אוּלַי מַגִּיעַ לְמִישֶׁהוּ מֵאַנְשֵׁי הַמְּדִינָה כָּאן אֵיזֶה כֶּסֶף מִמְּךָ, וְתַחֲזִיר לוֹ וְתִסַּע לְבֵיתְךָ עִם מָמוֹן נָקִי מִגֶּזֶל", הוּא צָחַק עָלָיו וְיָצָא לְדַרְכּוֹ. לְאַחַר שִׁבְעָה חוֹדָשִׁים שֶׁהָיָה בַּדֶּרֶךְ יָצְאוּ כָּל בְּנֵי בֵּיתוֹ לְקַבְּלוֹ לְיַד חוֹמַת הָעִיר. וְחִכּוּ שָׁם כַּמָּה שָׁעוֹת עַד שֶׁרָאוּ אֶת הַסְּפִינָה מַגִּיעָה וְשָׂמְחוּ כִּי חָשְׁבוּ שֶׁתֵּכֶף יִרְאוּ אֶת אֲבִיהֶם. אֶלָּא שֶׁלְּפֶתַע נִסְגְּרָה הַחוֹמָה, וְרָאוּ שׁוֹטְרִים הוֹלְכִים לַאֲבִיהֶם וְאוֹמְרִים לוֹ: "קִבַּלְנוּ יְדִיעָה שֶׁלִּפְנֵי עֶשֶׂר שָׁנִים הָיִיתָ חַיָּב לְאֵיזֶה אָדָם מָמוֹן בְּאוֹתָהּ מְדִינָה רְחוֹקָה, וְעַכְשָׁיו חַיָּב אַתָּה לַחֲזֹר לְשָׁם וּלְשַׁלֵּם לוֹ. כְּשֶׁשָּׁמַע זֹאת, הֵחֵל לִבְכּוֹת מְאֹד וְהִתְחַנֵּן שֶׁלֹּא רָאָה אֶת בְּנֵי בֵּיתוֹ עֶשֶׂר שָׁנִים, וְהוּא מוּכָן לְהַחֲזִיר יוֹתֵר רַק שֶׁיַּרְשׁוּ לוֹ לְהִשָּׁאֵר כָּאן חֹדֶשׁ אוֹ יוֹתֵר, וְלֹא הִסְכִּימוּ, וְרַק פָּתְחוּ לוֹ לִרְאוֹת אוֹתָם. כְּשֶׁרָאוּ אֶת אֲבִיהֶם הֵחֵלּוּ לִשְׂמוֹחַ, אוּלָם, מִיָּד לְקָחוּהוּ הַשּׁוֹטְרִים לְאוֹתָהּ מְדִינָה רְחוֹקָה.

וְהַנִּמְשָׁל: הָאָדָם בָּא לָעוֹלָם הַזֶּה לְהָבִיא תּוֹרָה וּמִצְווֹת, אֲבָל אִם לָקַח מִמִּישֶׁהוּ כָּאן כֶּסֶף אוֹ רְכוּשׁ, הֲרֵי שֶׁכְּשֶׁיַּגִּיעַ לְמַעְלָה לֹא יִתְּנוּ לוֹ לְהִכָּנֵס לִמְקוֹמוֹ עַד שֶׁיֵּרֵד שׁוּב לָעוֹלָם הַזֶּה וְיַחֲזִיר אֶת חוֹבוֹתָיו. לָכֵן, יְהוּדִים יְקָרִים, כָּל אֶחָד יִבְדֹּק עַצְמוֹ וַחֲפָצָיו וְאִם חַיָּב מַשֶּׁהוּ - יֵלֵךְ מִיָּד וְיַחֲזִיר וִישַׁלֵּם.