האם יולדת צריכה לצום ביום כיפור?

א. הַגְּמָרָא בְמַסֶּכֶת שַׁבָּת (דַּף קלב) פּוֹסֶקֶת: "פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ דּוֹחֶה שַׁבָּת", וְכָךְ הַדִּין לְגַבֵּי יוֹם הַכִּפּוּרִים: "פִּקוּחַ נֶפֶשׁ דּוֹחֶה אֶת יוֹם הַכִּפּוּרִים". וְלָכֵן, כָּל חוֹלֶה שֶׁהָרוֹפֵא קוֹבֵעַ שֶׁהַצּוֹם מְהַוֶּה סַכָּנָה לְחַיָּיו וַאֲפִילוּ סָפֵק סַכָּנָה - חַיָּב לֶאֱכוֹל. לְכַתְּחִלָּה, יֵשׁ לִשְׁאוֹל רוֹפֵא יְרֵא שָׁמַיִם שֶׁמֵּבִין אֶת חֻמְרַת הַצּוֹם. אַךְ, אִם אֵין רוֹפֵא יְרֵא שָׁמַיִם, וְרוֹפֵא שֶׁאֵינוֹ דָּתִי אוֹמֵר שֶׁיֵּשׁ סַכָּנָה - חוֹשְׁשִׁים לִדְבָרָיו וּמַתִּירִים לֶאֱכוֹל.

ב. כָּל מִי שֶׁמֻּתָּר לוֹ לֶאֱכוֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים - אָסוּר לוֹ לֶאֱכוֹל בְּצוּרָה רְגִילָה. אֶלָּא חַיָּב לֶאֱכוֹל בְּאֹפֶן כָזֶה: יִקַּח לֶחֶם עִם לִפְתָּן (כָּל דָּבָר שֶׁהוּא רוֹצֶה לִמְרֹחַ עַל הַלֶּחֶם וְכַדּוֹמֶה) בְּמִשְׁקָל 30 גְּרָם (וְלֹא יוֹתֵר, וְיִשְׁקוֹל מִבְּעוֹד יוֹם), וּלְאַחַר שֶׁיֹּאכַל אוֹתָם יְחַכֶּה 10 דַּקּוֹת וְיֹאכַל עוֹד כַּמּוּת כָּזוֹ וִיחַכֶּה עוֹד 10 דַּקּוֹת וְכוּ', וְכָךְ יֹאכַל כַּמָּה שֶׁהָרוֹפְאִים קָבְעוּ לוֹ שֶׁהוּא צָרִיךְ. וּלְגַבֵּי שְׁתִיָּה - יִקַּח 40 סמ"ק מַשְׁקֶה - יִשְׁתֶּה אוֹתָם וּלְאַחַר 10 דַּקּוֹת יִשְׁתֶּה עוֹד 40 סמ"ק וְכָךְ יִשְׁתֶּה כַּמָּה שֶׁקָּבְעוּ לוֹ הָרוֹפְאִים שֶׁחַיָּב לִשְׁתּוֹת. וְיָכוֹל לֶאֱכוֹל אֶת הַ-30 גְּרָם אֹכֶל וּמִיָּד לִשְׁתּוֹת אֶת הַ-40 סמ"ק שְׁתִיָּה, וְאָז לְחַכּוֹת 10 דַּקּוֹת וְשׁוּב לַחְזֹר עַל זֶה.

ג. יוֹלֶדֶת - תּוֹךְ שְׁלֹשָׁה יָמִים לַלֵּדָה (72 שָׁעוֹת) - אֵינָהּ צָמָה. מִשְּׁלֹשָׁה יָמִים וְעַד שִׁבְעָה יָמִים - אִם אָמְרָה שֶׁיְּכוֹלָה לָצוּם - תָּצוּם. וְאִם אָמְרָה שֶׁצְּרִיכָה לֶאֱכוֹל אוֹ שֶׁשָּׁתְקָה - מַאֲכִילִים אוֹתָהּ. לְאַחַר שִׁבְעָה יָמִים - חַיֶּבֶת לָצוּם כְּמוֹ כָּל אָדָם. וְכָךְ הַדִּין לְאִשָּׁה שֶׁהִפִּילָה לְפָחוֹת לְאַחַר אַרְבָּעִים יְמֵי הֵרָיוֹן.

ד. אִשָּׁה בְּהֵרָיוֹן - תִּתְיַעֵץ עִם הָרוֹפֵא/ה שֶׁלָּהּ, אִם אוֹמְרִים לָהּ שֶׁהַהֵרָיוֹן תַּקִּין וְאֵין חֲשַׁשׁ לְהַפָּלָה - תָּצוּם. וְאִם אוֹמְרִים לָהּ שֶׁיֵּשׁ חֲשַׁשׁ סַכָּנָה לָהּ, אוֹ לַעֻבָּר, מִסִּבּוֹת מְסֻיָּמוֹת, - תֹּאכַל.

ה. אִשָּׁה מְנִיקָה - חַיֶּבֶת לָצוּם. בָּדוּק וּמְנֻסֶּה שֶׁאִם תִּשְׁתֶּה לִיטֶר וָחֵצִי תִּירוֹשׁ (מִיץ עֲנָבִים) בְּעֶרֶב הֲצוֹם - לֹא יֶחְסַר לָהּ חָלָב. וְאִם חוֹשֶׁשֶׁת, תִּשְׁאַב מִלִּפְנֵי כִּפּוּר וְתִשְׁמוֹר לְמָחֳרַת. וְאִם גַּם זֶה לֹא יְכוֹלָה וְאַחַר הַצָּהֳרַיִם נִגְמָר הֶחָלָב וְהַתִּינוֹק בּוֹכֶה - תֹּאכַל.

* * *

רַעֲיוֹן מִפָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ - וַיֵּלֶךְ

"וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה בְּאָזְנֵי כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת עַד תֻּמָּם"

אֵיזוֹ שִׁירָה זוֹ? שִׁירַת הַאֲזִינוּ. וְיֵשׁ לְהָבִין. הֲרֵי שִׁירַת הַאֲזִינוּ מְלֵאָה בְּדִבְרֵי תּוֹכֵחָה וּמוּסָר, וּמַדּוּעַ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ אוֹמֵר אוֹתָהּ בְּצוּרַת שִׁירָה? שִׁירָה אֲמוּרָה לִהְיוֹת דָּבָר מַרְגִּיעַ, נָעִים לָאֹזֶן וּמְשַׂמֵּחַ.. יְהוּדִים יְקָרִים, שִׂימוּ לֵב! מֹשֶׁה רַבֵּנוּ יוֹדֵעַ שֶׁכָּל דּוֹר שֶׁעוֹבֵר - קָשֶׁה יוֹתֵר לְהוֹכִיחוֹ מַדּוּעַ? כִּי הוּא כְּבָר לֹא מֵבִין מָה שֶׁהַדּוֹר הַקּוֹדֵם מִתְכַּוֵּן.. וְלָכֵן, הַדֶּרֶךְ הַיְּחִידָה הִיא: לְהָבִיא לוֹ אֶת הַתּוֹכֵחָה בְּצוּרַת שִׁיר.. בְּאַהֲבָה וּבִנְעִימָה..

אָמַר פַּעַם אֶחָד הַצַּדִּיקִים: כְּשֶׁהֵקִימוּ אֶת הַמְּדִינָה וְהִתְחִילוּ חִלּוּלֵי הַשַּׁבָּת הָיוּ אֲנָשִׁים שֶׁצָּעֲקוּ: "שַׁבֶּע'ס!!" הַחִלּוֹנִים הֵבִינוּ עַל מָה מְדֻבָּר אֲבָל הִמְשִׁיכוּ... הַיּוֹם, כְּשֶׁמִּישֶׁהוּ צוֹעֵק "שַׁבֶּע'ס" - לֹא מְבִינִים בִּכְלָל מַה הוּא אוֹמֵר... וְכֵן מְּסַפְּרִים, שֶׁפַּעַם נִכְנַס חָסִיד לְאֵיזוֹ שְׁכוּנָה וְשָׁאַל יֶלֶד: "תַּגִּיד לִי, אֵיפֹה כָּאן הַשְּׁטִיבְּלַךְ? (מָקוֹם שֶׁמִּתְפַּלְּלִים בּוֹ בַּצִּבּוּר) וְהַיֶּלֶד עָנָה: "אֲנִי מִצְטַעֵר, אִמָּא שֶׁלִּי לֹא מְכִינָה אֶת הָאֹכֶל הַזֶּה.." בְּמִלִּים אֲחֵרוֹת: אַתָּה יָכוֹל לִצְעֹק וְלִמְחוֹת עַד מָחָר - לֹא מְבִינִים עַל מָה אַתָּה מוֹחֶה וּמָה אַתָּה רוֹצֶה.. הַמֶּרְחָק נִהְיָה עָצוּם. לָכֵן, בִּמְקוֹם לִצְעֹק - תַּתְחִיל לָשִׁיר.. תְדָבֵּר יָפֶה, עִם מַנְגִּינָה.. עִם חִיּוּךְ.. כָּךְ יִשְׁמְעוּ אוֹתְךָ, יָבִינוּ אוֹתְךָ.. וְיִתְקָרְבוּ לַה' בְשִׂמְחָה וּבִתְמִימוּת. וְהִנֵּה סִפּוּר: מְסֻפָּר עַל הַצַּדִּיק רַבִּי בּוּנִים מִפַּשִׁיסְחָא שֶׁנִּכְנַס לָרַב שֶׁלּוֹ, הָרַב אָמַר לוֹ: "תַּגִּיד לִי פָּסוּק וְאֹמַר עָלָיו חִדּוּשׁ.." רַבִּי בּוּנִים חָשַׁב וְאָמַר: "וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה בְּאָזְנֵי כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת עַד תֻּמָּם"- הָרַב חִיֵּךְ חִיּוּךְ גָּדוֹל.. נוּ, וּמָה הָיָה הַחִדּוּשׁ? הַמִּילָה "תֻּמָּם" לֹא מוּבֶנֶת, כִּי אִם דִּבֵּר עַל הַשִּׁירָה, הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת כָּתוּב: עַד תֻּמָּהּ. אֶלָּא, הַכַּוָּנָה, שֶׁמֹּשֶׁה אָמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה עַד "תֻּמָּם" - עַד שֶׁהֵם נִהְיוּ תְּמִימִים וּשְׁלֵמִים עִם ה'. שַׁבָּת שָׁלוֹם!