ששי קשת על הקשר שלו לדת: "יודע לפנות לאלוקים תמיד – גם כשרע, אבל גם כשטוב"

מופע חדש בשם 'ניגון משלנו' מפציע בימים אלו על במות שונות בארץ, במסגרתו ייפגשו שני אמנים ששמם הולך לפניהם בתרבות הישראלית – ששי קשת ודוד ד'אור – על במה אחת.

המופע יחבר בין מזרח למערב, וייתן ביטוי לשירים שורשיים 'מבית אבא', בעברית כמו גם באידיש ולאדינו.  

המופע ניגון משלנו יעלה על נס את השוני שבין התרבויות, העדות והמנהגים מחד, אך את היופי של כל אחת מהן מאידך. "בבית הפולני של ששי, בשירי הערש – אנשים תמיד מתו", אומר ד'אור. "אחד נפל על חרבו, השני נקטף באסון, אבל המנגינה לפחות הייתה נעימה.

"אצלנו הצפון-אפריקאיים, היו השירים מתוקים, עם טקסטים חמים. אצל האשכנזים יש את הקוגל והצ'ולנט, אצלנו את הקוסקוס והחריימה – אבל בסופו של יום, לכולנו יש בליל שבת את אותו מצעד סירים. אנחנו אולי הרבה שבטים, אבל המקור הוא אחד".

למרות שהוא אינו אדם דתי במובן של קיום תרי"ג מצוות, לדברי ששי קשת – הבית שלהם הוא בית ששומר על המסורת, משתדל להקפיד על המצוות ש'בין אדם לחבירו' ו"יודע לפנות לאלוקים תמיד – גם כשרע, אבל גם כשטוב".

על הקונספט של המופע (אותו ביימה יונה אליאן, וילווה בניצוחו ננסי ברנדס), מתבטאים השניים ואומרים כי הוא נמצא על התפר שבין יהודי לישראלי. "במשך שנים ניסו ליצור נתק בינינו לבין המקורות שלנו, התביישו בגלותיות, ביהודי הישן. ניסו להמציא יהודי חדש, אבל זה לא עובד", אומר ד'אור. "אין עץ שצומח ללא שורש. אין דבר חסר היגיון יותר מלבקש מאדם – לשכוח את מקורותיו. ככלות הכל, הזיכרון נשאר, והניסיון להתנתק ממנו, ולהתבייש בו, הופך את האדם לתלוש". בתוך כך מביא ד'אור לדוגמה את הוריו: "כשאמרו להוריי לא לדבר ערבית זו הייתה טיפשות, כי זה גרם להם להתרחק מעצמם", אמר.