מה אומרים למי שחושש להתחזק מחשש לוויתור על הנאות?

א. בְּשִׁיר הַשִּׁירִים (פֶּרֶק ד') נֶאֱמַר: "דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ", עַל אֵיזֶה דְבַשׁ וְחָלָב מְדַבֵּר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ? מְגַלִּים חֲכָמֵינוּ זָ"ל: שֶׁכַּוָּנָתוֹ עַל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשְׁלוּ לִדְבַשׁ וְחָלָב, וְנִמְצָאִים בִּלְשׁוֹנָם שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל. כַּאֲשֶׁר הַתִּינוֹק נוֹלַד הוּא אֵינוֹ מְסֻגָּל לֶאֱכוֹל שׁוּם מַאֲכָל מִלְּבַד הֶחָלָב שֶׁיּוֹנֵק מֵאִמּוֹ, וּבְעֶזְרַת הֶחָלָב הַזֶּה הוּא גָדֵל וּמִתְעַצֵּב לִהְיוֹת חָי הַנּוֹשֵׂא אֶת עַצְמוֹ, כָּךְ הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא זוֹ שֶׁמְּחַיָּה, מְגַדֶּלֶת וּמְעַצֶּבֶת אֶת בִּנְיָנוֹ הָרוּחָנִי שֶׁל הָאָדָם.

ב. הַתִּינוֹק יוֹנֵק מֵאִמּוֹ חֳדָשִׁים רַבִּים וְלֹא נִמְאָס לוֹ, מֵחֲמַת שֶׁתָּמִיד הוּא מַרְגִּישׁ בֶּחָלָב טַעַם מְחֻדָּשׁ, כָּךְ הַלּוֹמֵד תּוֹרָה יָכוֹל לִלְמוֹד וְלִלְמוֹד שָׁנִים רַבּוֹת, וְתָמִיד יִמְצָא בָהֶם טַעַם מְחֻדָּשׁ.

ג. הַשְׁפָּעָתוֹ שֶׁל הֶחָלָב עַל חַיֵּינוּ, מְחַיֶּבֶת הַקְפָּדָה וְהִדּוּר בְּכַשְׁרוּתוֹ, עַל מְנַת שֶׁהַשְׁפָּעָתוֹ הַבְּרוּכָה לְבִנְיַן גּוּפֵנוּ, תִּהְיֶה מְלֻוָּה בְהַשְׁפָּעָה חִיּוּבִית עַל רוּחֵנוּ וְנַפְשֵׁנוּ.

ד. בַּחֲנוּיוֹת נִתָּן לִרְאוֹת חָלָב "כָּשֵׁר", וְחָלָב "מְהַדְּרִין" וְהַשְּׁאֵלָה מָה הַהֶבְדֵּל בֵּינֵיהֶם? קַיָּמִים שְׁנֵי הֶבְדֵּלִים מֶרְכָּזִיִּים: 1. חֲלִיבַת בְּהֵמָה בְשַׁבָּת - אֲסוּרָה מִשּׁוּם תּוֹלָדָה שֶׁל מְלֶאכֶת "דָּשׁ". אָמְנָם, מִשּׁוּם צַעַר בַּעֲלֵי חַיִּים הִתִּירוּ חֲלִיבָה בְשַׁבָּת הַמִּתְבַּצַּעַת עַל יְדֵי גוֹי, אוֹ חֲלִיבָה אוֹטוֹמָטִית הַמִּתְבַּצַּעַת עַל יְדֵי מַעֲרֶכֶת הַמֻּפְעֶלֶת בְּשָׁעוֹן שַׁבָּת. מִי שֶׁחָלָב פָּרָה בָּאֹפֶן הָאָסוּר, וְעָשָׂה זֹאת עַל מְנַת לִמְכּוֹר אֶת הֶחָלָב - אָסוּר לִשְׁתּוֹת אֶת הֶחָלָב שֶׁלּוֹ. בְמַחְלָבוֹת "מְהַדְּרִין" מַקְפִּידִים לֹא לִקְלֹט חָלָב שֶׁנֶּחְלַב בְּשַׁבָּת. 2. פָּרוֹת הַמְּנִיבוֹת חָלָב עוֹבְרוֹת מִידֵּי פַעַם טִפּוּלִים רְפוּאִיִּים הַכּוֹלְלִים נִתּוּחִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם כְּדֵי לְהַטְרִיף אֶת הַבְּהֵמָה. בְּמַחְלָבוֹת "מְהַדְּרִין" מַקְפִּידִים לֹא לַחֲלֹב מִבְּהֵמוֹת שֶׁנִּטְרְפוּ. לָכֵן יֵשׁ לְהִשְׁתַּדֵּל לָקַחַת מֵהֶחָלָב "מְהַדְּרִין". אוּלָם, חָשׁוּב לָדַעַת שֶׁכַּאֲשֶׁר אֵין חָלָב "מְהַדְּרִין", נִתָּן לִסְמֹךְ גַּם עַל הֶחָלָב "הַכָּשֵׁר", מֵאַחַר וְאֵין יְדִיעָה וַדָּאִית שֶׁחָלָב זֶה נֶחְלַב בְּשַׁבָּת.

* * *

שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ - הֶחָכָם מִכָּל אָדָם - אָמַר: (מִשְׁלֵי יג', כב'): "טוֹב יַנְחִיל בְּנֵי בָנִים וְצָפוּן לַצַּדִּיק חֵיל חוֹטֵא" (ב')

בַּפֶּרֶק הַקּוֹדֵם הִסְבַּרְנוּ אֶת תְּחִלַּת הַפָּסוּק: טוֹב יַנְחִיל בְּנֵי בָנִים, אוּלָם מָה הַהֶסְבֵּר שֶׁל סוֹפוֹ: וְצָפוּן לַצַּדִּיק חֵיל חוֹטֵא? הַהֶסְבֵּר הַפָּשׁוּט הוּא, שֶׁחֵילוֹ וְעוֹשְׁרוֹ שֶׁל הַחוֹטֵא שָׁמוּר וּמְיֻעָד בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר לְצַדִּיק שֶׁיָבוֹא וִיקַבֵּל לְיָדָיו אֶת עוֹשְׁרוֹ שֶׁל הָרָשָׁע. וּכְמוֹ שֶׁהָיָה אֵצֶל הָמָן הָרָשָׁע, שֶׁבָּא מָרְדְּכַי וְקִבֵּל אֶת בֵּיתוֹ שֶׁל הָמָן עַל כָּל רְכוּשׁוֹ. אוּלָם, יֵשׁ לְפָסוּק זֶה עוֹד עוֹמֶק.

אֲנָשִׁים רַבִּים, חוֹשְׁשִׁים לְהִתְחַזֵּק בִּשְׁמִירַת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, מֵאַחַר וְנִרְאָה לָהֶם שֶׁמֵּחֲמַת כָּךְ יִצְטָרְכוּ לְוַתֵּר עַל הֲנָאוֹת שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כְּשֶׁאֵינָם שׁוֹמְרִים תּוֹרָה וּמִצְווֹת. וְהָאֱמֶת, שֶׁהֵם טוֹעִים בְּגָדוֹל!! מַדּוּעַ? מֵאַחַר, וְהַהֶבְדֵּל בֵּין מִי שֶׁשּׁוֹמֵר תּוֹרָה לְמִי שֶׁלֹּא שׁוֹמֵר הוּא לֹא בְסוּג הַהֲנָאוֹת, אֶלָּא בְּאֹפֶן הַהֲנָאָה. לְדֻגְמָא: ה' לֹא אוֹסֵר עַל הָאָדָם לֵהָנוֹת מִמַּאֲכָלִים טְעִימִים, הוּא רַק מְצַוֶּה אוֹתוֹ לְהַקְפִּיד עַל כַּשְׁרוּתָם, וּלְבָרֵךְ לִפְנֵי הָאֲכִילָה. וְכֵן, הוּא לֹא אוֹסֵר עַל הָאָדָם לֵהָנוֹת מִבֶּן אוֹ בַּת זוּג, הוּא רַק מְצַוֶּה אוֹתוֹ לַעֲשׂוֹת זֹאת "כְּדַת מֹשֶׁה וְיִשְׂרָאֵל". וְכַמּוּבָן שֶׁכָּל זֶה כְּדֵי לָתֵת לוֹ אֶת הַדֶּרֶךְ הַבְּטוּחָה וְהַיְּעִילָה לֵהָנוֹת מִמָּה שֶׁקַּיָּם בָּעוֹלָם.

וְלָכֵן, עַל הָאָדָם לָדַעַת, אִם כָּרֶגַע אַתָּה חוֹטֵא וְיֵשׁ לְךָ אֵיזֶה חֵיל (הַצְלָחָה) שֶׁאַתָּה לֹא רוֹצֶה לְהַפְסִידָהּ - אַל דְּאָגָה!! וְצָפוּן לַצַּדִּיק חֵיל חוֹטֵא - אִם תַּחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה וְתִהְיֶה צַדִּיק, ה' יִתֵּן לְךָ אֶת אוֹתוֹ חֵיל - הַצְלָחָה, רַק שֶׁתִּזְכֶּה לְקַבְּלָהּ בְּהֶתֵּר וְלֹא בְּאִסּוּר.

סִפּוּר מְאַלֵּף הַמַּמְחִישׁ אֶת הַדְּבָרִים הָיָה אֵצֶל מִשְׁפָּחָה מְאֹד טוֹבָה שֶׁהָיוּ לָהּ שְׁנֵי בָּנִים. הָאַבָּא וְהָאִמָּא הִשְׁקִיעוּ הֲמוֹן בְּחִנּוּכָם לְתוֹרָה לְמִצְווֹת וּלְדֶרֶךְ אֶרֶץ. אֶלָּא, שֶׁכַּאֲשֶׁר הַיְלָדִים גָּדְלוּ הֶחְלִיטוּ לָצֵאת לְחוּ"ל. הַהוֹרִים נִסּוּ לְהָנִיא אוֹתָם מִכָּךְ אַךְ לְלֹא הוֹעִיל, הֵם הָיוּ נְחוּשִׁים בְּדַעֲתָם. הֵם עָזְבוּ לְחוּ"ל, וְהִתְחִילוּ לְחַפֵּשׂ קָרְיֶרָה. כַּמּוּבָן שֶׁאֶרֶץ הָעַמִּים וְתַרְבּוּת הַגּוֹיִים הֵחֵלָה לְחַלְחֵל לְאַט לְאַט עַד שֶׁ... (נַמְשִׁיךְ מָחָר)