"אל תבקשו ממני ברכה על הילדים"

"אל תשקצו את נפשתיכם בכל השֶרץ השֹׁרץ ולא תטמאו בהם ונטמתם בם" (ויקרא, י"א מ"ג)

כתוספת לקטעים הקודמים כדאי לזכור את קובלנותיהם של בעלי החנויות הטוענים שאנשים משאירים אצלם חובות בסדרי גודל ענקיים ואינם באים לפרוע אותם גם לאחר זמן מרובה.

הרב מרא דאתרא שהתריע אף הוא על הנושא אמר שיש בעלי חנויות הטוענים שסך כל החובות מגיע ללמעלה ממאתיים אלף ש"ח. בעלי החנויות טוענים שיש לקוחות שהחשבון שלהם מגיע לכארבעת אלפים שקלים, ואפילו ששת אלפים, וכשמעירים להם שהגיע הזמן לפרוע, הם עוד מתרגזים על המוכר כיצד הוא מעז להעיר להם...

כיוון שהמוכר צריך לשלם לספקים, שכמובן אינם מוכנים למשוך את החוב לפי תאריך הפריעה של הלקוחות, ניכנסים בעלי החנויות לחובות ולתשלומי ריבית על לא עוול בכפם.

אחד מחשובי המתפללים ב'קהל חסידים' אמר לנו שהאדמו"ר מצאנז זצ"ל החמיר אף הוא מאוד בעניין זה של אי-התשלום בזמן, ואמר לחסידיו שלא יבואו לבקש ממנו ברכה על ילדיהם כל עוד לא סידדו את החשבון במכולת ובחנות הירקות.

"הרי בכך שאינכם משלמים את החוב בזמן נאלץ המוכר לממן את הקנייה שלכם מכספו-הוא, וזה נחשב שילדיכם אוכלים אוכל גנוב, ואיך מְלָאֲכם לבכם לחשוב שתהיה לכם הצלחה בחינוך הילדים"? - אמר האדמו"ר.