עבודת צוות בבית היהודי

"ויבא משה ואהרן אל אהל מועד" (ויקרא, ט' כ"ג)

                              ופירש רש"י: "כיוון שראה אהרן שקרבו כל הקרבנות ולא ירדה שכינה אמר יודע אני שכעס הקב"ה עלי ובשבילי לא ירדה שכינה... מיד נכנס משה עמו ובקשו רחמים וירדה שכינה לישראל"

מן הטובות המועילות ביותר לאדם היהודי בביתו, היא עבודת הצוות, השותפות בכל פרט ופרט בחיים, התייעצות מתמדת בין הבעל ואשתו והליכה בתלם אחד לאורך כל החיים.

חובה עלינו להעריך ולהוקיר את השותפות הנפלאה הזאת, שאם זוכים לקיימה במלואה, אזי הבית מהווה באמת מקום לשכינה עלי אדמות, וגם בני הזוג עצמם מאושרים אז בביתם עד בלי די. כשצועדים ביחד, נמלכים זה בזה, וממליכים זה את זה - החיים מוצפים בגלי אושר, וכידוע לכל בן דעת.

בנוהג שבעולם, שבשותפות של רשעים, אם אירע כשלון - כל אחד מהשותפים מטיל את האחריות על ראש השני, ואם ההצלחה האירה להם פניה, זוקף זאת השותף לזכותו הבלעדית, לזכות תבונתו ועצותיו המפוקחות שעמדו בשעת מבחן.

ולא כך צריך להיות בבית היהודי. אדרבה, בשעת הצלחה והארת פנים אומר הבעל לאשתו: בזכותך הושפענו בשפע זה, בשכר צדקותך וצניעותך. והיא עומדת על שלה ותולה הכל בהתמדתו היתירה בתורה ובמעשיו הטובים של בעלה. עונדת זרים לכתרו.

כך נראה בית אמיתי ובפרשתנו מצינו דוגמאות לכך, כמו זו שברגע שהאש לא ירדה על המזבח, תלו זאת משה ואהרן ובני ישראל כל אחד על גבו, שהוא האשם ובעטיו לא ירדה שכינה, וכשראה הקב"ה כך, מיד הוריד האש.

ואצל נדב ואביהוא, מגדולי הגדולים שבדור ההוא, דור דיעה, אומרים חז"ל על הפסוק (פרק י' פסוק א') "ויקחו איש מחתתו", שלא נטלו עצה זה מזה.

הגמרא (יבמות, דף קכ"א עמוד א') מספרת על רב ושמואל שרצו לנדות את ר' שילא על דבר מסויים שהיה נראה להם שאינו צודק וראוי לנדותו. ברגע האחרון נמלכו שנית והחליטו לברר פעם נוספת אצל ר' שילא ולהווכח אם באמת צריך לנדותו, וכשנתברר להם שטעו, תלה כל אחד מהם את הזכות שניצלו מנידוי, על ראשו של השני, שעליו נאמר "ותשועה ברוב יועץ".

כך נראים גדולי ישראל בתפארתם. נמלכים ומתייעצים בצוותא, ואז ההצלחה עולה למעלה ראש. ועיין גמרא דומה ב"אלו טריפות".

על בצלאל נאמר (שמות, פרק ל"ח פסוק כ"ג) "ואתו אהליאב בן אחיסמך", שוב רואים עבודה משותפת. "ואתו".

אסור ליצור תקדימים בבית, שאחד מבני הזוג יחליט ויאמר שדווקא כך - ולא אחרת - יתנהגו כל החיים. אלה הם תקדימים פסולים ומסוכנים, ושלום הבית מופרע על ידם. וכי יודע אדם מה ילד יום ומה טומן לנו בחובו הרגע הבא, שקובע הוא מסמרות לכל החיים?

אם שומעים מה בפי השני, נוטלים עצה זה מזה, לא יוצרים תקדימים - אזי הכל נשאר פתוח! וכשהפתח פתוח, הכל בא על מקומו בשלום רב לאוהבי תורתך.

עבודת צוות מחנכת את הבית לכל מידות טובות שבעולם, ומגדלתו ומרוממתו על כל המעשים וכשהבעל והאשה עובדים בצוותא ובנאמנות, הופך ביתם לבית מקדש.