העניקה דירתה ליתומים – ושבוע לאחר מכן נפטרה

"כל אלמנה ויתום לא תענון" (שמות כ"ב כ"א)

לפני כמה שנים אירעו אסונות תכופים בבני ברק, כאן ניפטרה רח"ל אם הבית ושם הלך בעל הבית לעולמו בדמי ימיו. עשרות ילדים הפכו ליתומים בתוך זמן קצר. באותה תקופה שמעתי על אשה ערירית שסיבלן של המשפחות האומללות שנותרו ללא משען ומשענה הגיע לאזניה, והחליטה למכור את דירתה בסך שבעים אלף דולרים ולחלק את הסכום למשפחות. אשה דגולה זאת אמרה ועשתה.

שבוע לאחר מכן, החזירה את נשמתה הטהורה לבוראה.

על כגון דא אמר החפץ חיים זצ"ל, שגם לתת צדקה צריכים זכות מיוחדת, ולא כל אחד זוכה לכך, בניגוד למה שחושבים אנשים ברחוב שהם עושים טובה לעניים.

זכתה האשה ההיא לקנות עולמה בחייה, ובהיותה גלמודה ובודדה, עשתה מה שעשתה, וזכתה.

בכך לא נגמר הסיפור.

משפחה נוספת ששמעה על מעשה החסד של הגלמודה, החליטה לדבוק במעשי צדיקים.

מה עשתה?

במשפחה ההיא אמורה היתה להתקיים מסיבת בר מצוה מפוארת ביותר לאחד הבנים, שהסך הכולל בהוצאותיה היה אמור להגיע לחמשה עשר אלף דולר טבין ותקילין. ההורים ניגשו לבן ושאלוהו האם הוא מוכן לוותר על המסיבה, וכשתשובתו היתה חיובית, החליטו גם הם לתרום את הסך הנ"ל למשפחות.

אלה הם מעשים הראויים להתפרסם בהיות עושיהם עושים חשבונם בעולמם. ירבו כמותם בישראל!