מה יעשה אדם שאכל בטעות במהלך הצום?

א. חָתָן תּוֹךְ שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה, סַנְדָּק, מוֹהֵל וְאָבִי הַבֵּן - חַיָּבִים לָצוּם בְּי"ז בְּתַמּוּז בְּכָל שָׁנָה, וְיַעֲשׂוּ אֶת הַבְּרִית סָמוּךְ לַשְּׁקִיעָה, יִתְפַּלְלוּ עַרְבִית וְאַחַר כָּךְ יֵשְׁבוּ לַסְּעוּדָה. אוּלָם הַשָּׁנָה הֱיוֹת וְהַצּוֹם הוּא דָּחוּי אֵין בַּעֲלֵי הַשִּׂמְחָה צָמִים אֶת כָּל הֲצוֹם אֶלָּא עַד חֲצוֹת הַיו‍ֹם וְאַחַר כָּךְ יֹאכְלוּ, וְאָסוּר לָהֶם לְהַחְמִיר לָצוּם מִשּׁוּם שֶׁזֶּה יוֹם טוֹב שֶׁלָּהֶם.

ב. אָסוּר לִלְעֹס מַסְטִיק בַּצּוֹם. וְאַף שֶׁיֵּשׁ סוֹבְרִים שֶׁמַּסְטִיק לְלֹא טָעַם - מֻתָּר, בַּמְּצִיאוּת אֵין הַיּוֹם מַסְטִיק לְלֹא שׁוּם טָעַם.

ג. אָדָם בָּרִיא שֶׁזָּקוּק לָקַחַת תְּרוּפָה נֶגֶד כְּאֵבִים וְכַדּוֹמֶה, אִם אֵין לָהּ טָעַם מָתוֹק - מֻתָּר לִבְלֹעַ אוֹתָהּ בְּלִי מַיִם. וְאִם הִיא מְתוּקָה - אָסוּר לִבְלֹעַ אוֹתָה, אֶלָּא אִם כֵּן הוּא חוֹלֶה שֶׁאָז פָּטוּר לְגַמְרֵי מֵהַצּוֹם.

ד. מִי שֶׁשָּׁכַח שֶׁיֵּשׁ צוֹם וְאָכַל בְּטָעוּת - חַיָּב לְהַמְשִׁיךְ אֶת הֲצוֹם! וְלֹא כְּמוֹ אוֹתָם אֲנָשִׁים שֶׁחוֹשְׁבִים שֶׁאִם אָכְלוּ אוֹ שָׁתוּ בְּטָעוּת הֲצוֹם "נִשְׁבַּר".

ה. מִי שֶׁשָּׁכַח שֶׁיֵּשׁ צוֹם וּבֵרַךְ עַל אוֹכֵל אוֹ מַשְׁקֶה וְנִזְכַּר לִפְנֵי שֶׁטָּעַם - חַיָּב לִטְעֹם מְעַט כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּהְיֶה בִּרְכָתוֹ לְבַטָּלָה. (וְרַק בְּצוֹם כִּפּוּר הַדִּין הוּא שֶׁאָסוּר לִטְעֹם).

ו. בִּתְפִלָּה צָרִיךְ לְהוֹסִיף אֶת הַקֶּטַע "עֲנֵנוּ" וְאִם שָׁכַח - אֵינוֹ חוֹזֵר.

ז. מוֹצִיאִים סֵפֶר תּוֹרָה בְּשַׁחֲרִית וּבְמִנְחָה, מִי שֶׁאֵינוֹ צָם אֵינוֹ רַשַּׁאי לַעֲלוֹת לְסֵפֶר תּוֹרָה.

ח. יֵשׁ שֶׁחוֹשְׁבִים שֶׁכָּל מַטְּרַת הֲצוֹם הוּא לִהְיוֹת רְעֵבִים – וְזוֹ טָעוּת!! מַטְרַת הֲצוֹם הִיא לְהִתְבּוֹנֵן בְּמַעֲשֵׂינוּ הָרָעִים וְלַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, לָכֵן, כָּל אָדָם יַקְדִּישׁ מְעַט זְמַן בַּצּוֹם לְחֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ עַל מַעֲשָׂיו. וְעַל יְדֵי שֶׁכָּל אֶחָד יַעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה אֲמִתִּית, נִזְכֶּה לְבִנְיָן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ.

* * *

שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ - הֶחָכָם מִכָּל אָדָם - אָמַר: (מִשְׁלֵי י"ג, יב')

"תּוֹחֶלֶת מְמֻשָּׁכָה מַחֲלָה לֵב, וְעֵץ חַיִּים תַּאֲוָה בָאָה"

"טוּ, טוּ, טוּוּ" "טוּ, טוּ, טוּוּ", כֵּן אָחִי אַתָּה בְּהַמְתָּנָה..

וּבְכֵן, יֵשׁ כַּמָּה דְּרָכִים אֵיךְ לִנְהֹג בְּמַצָּב שֶׁאַתָּה בְּהַמְתָּנָה. יֵשׁ כָּאֵלֶּה שֶׁמְּנַתְּקִים וּבְטוּחִים שֶׁיַּחְזְרוּ אֲלֵיהֶם, יֵשׁ כָּאֵלֶּה שֶׁמְּנַתְּקִים וּמְנַסִּים לְחַיֵּג כַּעֲבוֹר כַּמָּה דַּקּוֹת, וְיֵשׁ כָּאֵלֶּה שֶׁפָּשׁוּט נִשְׁאָרִים עַל הַקַּו וּמַמְתִּינִים.. מָה שֶׁבָּטוּחַ שֶׁהֵם גּוֹרְמִים לְכַמָּה דְּבָרִים: א. הֵם מַצְלִיחִים לְעַצְבֵּן אֶת אֵלּוּ שֶׁמְּשׂוֹחֲחִים בְּכָךְ שֶׁכָּל רֶגַע נִקְטַעַת לָהֶם הַשִּׂיחָה לְשַׁבְרִיר שְׁנִיָּה. ב. הֵם בְּעַצְמָם מְחַכִּים נוּ, נוּ, מָתַי כְּבָר הוּא יִגְמֹר לְדַבֵּר.. ג. לֹא פַּעַם קוֹרֶה שֶׁהַשֵּׁנִי עוֹשֶׂה "דְּחִיָּה" וְאָז מָה שֶׁקּוֹרֶה שֶׁהָעֲצַבִּים רַק מִתְגַּבְּרִים!! וּמִי סוֹבֵל מִכָּל זֶה? הַלֵּב!

שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ אוֹמֵר: תּוֹחֶלֶת מְמֻשָּׁכָה - מַחֲלָה לֵב! כְּשֶׁמְּחַכִּים, וּמְיַחֲלִים, וּמַמְתִּינִים, וּמְצַפִּים - נִהְיֶה מַחֲלָה בַּלֵּב! אָסוּר לִשְׁהוֹת יוֹתֵר מִדַּי זְמַן בְּמַצָּב שֶׁל צִפִּיָּה כִּי אָז הַלֵּב בְּסַכָּנָה גְּדוֹלָה. אָז מָה עוֹשִׂים? מַמְשִׁיךְ שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ וְאוֹמֵר: וְעֵץ חַיִּים - תַּאֲוָה בָאָה. תַּמְשִׁיךְ אֶת הַחַיִּים שֶׁלְּךָ כָּרָגִיל וְזֶה יַגִּיעַ בַּזְּמַן הַנָּכוֹן - בְּלִי לַחַץ!

דָּבָר זֶה נָכוֹן גַּם לְגַבֵּי תְּפִלּוֹת. לֹא פַּעַם אָדָם מִתְפַּלֵּל וּמְבַקֵּשׁ מֵה' שֶׁיַּעֲזֹר לוֹ, וְהוּא מַפְצִיר שׁוּב וְשׁוּב, וְהוֹלֵךְ לְקִבְרוֹת צַדִּיקִים, וְעוֹשֶׂה סְגוּלוֹת וְשׁוּב מִתְפַּלֵּל וְזֶה לֹא קוֹרֶה.. צָרִיךְ לָדַעַת לֹא לִלְחֹץ!! תּוֹחֶלֶת מְמֻשָּׁכָה מַחֲלָה לֵב! ה' יִתְבָּרַךְ יוֹדֵעַ בְּדִיּוּק מָה הַדָּבָר הֲכִי טוֹב עֲבוּרְךָ וּמָתַי כָּל דָּבָר צָרִיךְ לִקְרוֹת. וְאִם תִּשְׁאַל: הַאִם יֵשׁ דֶּרֶךְ לִגְרֹם שֶׁהַתְּפִלָּה תִּתְקַבֵּל יוֹתֵר בִּמְהִירוּת? עַל זֶה נֶאֱמַר הֶמְשֵׁךְ הַפָּסוּק: וְעֵץ חַיִּים תַּאֲוָה בָאָה. תִּלְמַד תּוֹרָה וְהַתְּפִלּוֹת יִתְקַבְּלוּ. וְכָךְ אוֹמֶרֶת הַגְּמָרָא (בְּרָכוֹת לב'): "אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כָּל הַמַּאֲרִיךְ בִּתְפִלָּתוֹ וּמְעַיֵּן בָּהּ - סוֹף בָּא לִידֵי כְּאֵב לֵב, שֶׁנֶּאֱמַר: תּוֹחֶלֶת מְמֻשָּׁכָה מַחֲלָה לֵב, וּמָה תַּקָּנָתוֹ? - יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְעֵץ חַיִּים תַּאֲוָה בָאָה, וְאֵין עֵץ חַיִּים אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ!", בְּהַצְלָחָה.