כשרות

פרסום מיידי, קנסות ועיקולים: כך נלחמים ברבנות הראשית בזיופי כשרות. ריאיון מיוחד עם הרב רפי יוחאי

מסעדות 'כשרות' שמשתמשות בתבלין טרף, מוצרי מזון עליהם מופיע זיוף חותמת 'הרבנות' ורשתות מזון שמזייפות תעודות כשרות – אלו רק חלק מהמקרים שבהם נתקל הרב רפי יוחאי, מנהל מחלקת ההונאה בכשרות, והוא עושה הכל כדי למגר אותם

שתף במייל
| י"ב תמוז התשע"ו |
whatsapp
אא

פקחי מחלקת ההונאה בכשרות הזדעזעו בשבוע שעבר כשהם ערכו פשיטה על מסעדה אסייתית ברחוב שלמה המלך, בירושלים. למרבה החרדה הם גילו כי במסעדה משתמשים בתבלין קארי שכולל בתוכו פירות ים מסוג שרימפס. זאת לאחר שהמסעדה הוצגה ככשרה, ואף החזיקה בידה תעודת כשרות (שהתגלתה לבסוף כמזויפת).

אם גם אתם הזדעזעתם לשמע המקרה, תזדעזעו עוד יותר, כשתבינו שלא מדובר במקרה בודד. הרב רפי יוחאי, מנהל תחום אכיפת חוק איסור הונאה בכשרות ברבנות הראשית לישראל, מציין כי זהו אחד מהמקרים הקלאסיים שבהם נתקלת המחלקה.

"רק בחודש האחרון", הוא מספר, "נתקלנו בכמה גופים הנותנים שירות בתחום המזון שזייפו תעודות. כך למשל מצאנו מסעדה בחיפה אשר הציגה את מוצריה ככשרים למרות שאין לה כלל תעודת כשרות והיא פועלת גם בשבת, או 'קייטרינג גידי-יון' שגם הוא נתפס ככזה שמכשיל את הציבור ואינו עומד תחת כשרות הרבנות הראשית לישראל, זאת למרות פרסום בו הוצג כ'כשר בהשגחת הרבנות הראשית'. ויש גם את מתחם 'בית פיין' השוכן בבית לחם הגלילית, שם התגלו ממצאים חמורים כמו בשר לא כשר, עלי ירק לא מפוקחים, ועוד. אומנם הייתה להם תעודת כשרות, אך בעקבות הגילויים האחרונים הוחלט להסיר אותה נוכח ההכשלה החמורה".

 

הזייפנים בע"מ

כדי להבין כיצד דברים כאלו מתרחשים, אומר הרב יוחאי שיש לדעת כי במדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית אין כפיה על בתי עסק להיות כשרים. "עם זאת", הוא מדגיש, "המדינה מודעת לכך שאחוז האזרחים בארץ שזקוק למזון כשר הוא הגבוה ביותר בעולם. על כן, בהתאם לצורך הזה, נחקק חוק איסור הונאה בכשרות התשמ"ג, אשר קובע שבית האוכל לא יוצג כ'כשר' בכתב, אלא אם כן יש לו תעודת כשרות של הרבנות הראשית. זאת כאשר מי שמוסמך לתת את הכשרות הוא למעשה הרב המקומי".

עם זאת, הרב יוחאי מציין כי במשך השנים הגיעו בבתי עסק  רבים למסקנה שכדי שהם יצליחו לקדם את המכירות, משתלם להם להיות כשרים, וזאת מכיוון שהביקוש למזון כשר הולך וגובר. אך כמובן שלא כולם מוכנים להתאמץ ולעמוד בכל הדרישות ההלכתיות, וזה בדיוק מה שמוביל למקרים של זיופים והונאות.

וכיצד אתם מונעים מקרים כאלו?

"אנחנו משתמשים באמצעי פיקוח", מסביר הרב יוחאי, "יש לנו מפקחים האחראים על אכיפת חוק איסור הונאה, והם מבצעים ביקורות שוטפות וכן ביקורות בעקבות תלונות צרכנים על בתי אוכל ומפעלים. יש לפקחים את מלוא הסמכויות והם רשאים להגיע למפעלים או למקומות ייצור עם נשק. זה לא לחינם, שכן יש לא מעט מקרים בהם הזייפנים הינם עבריינים ידועים למשטרה שמבקשים להטעות את הציבור. הרכזים שאנו  מפעילים מוסמכים גם לתת קנסות מנהליים מטעם חוק הונאה בכשרות, ובעת הצורך המקרים מגיעים גם לבתי משפט. במשך ארבע השנים האחרונות ניתנו קנסות בהיקף של כ-5 מיליון שקלים".

כמובן שלצד הקנסות, דואגים במחלקה גם לפרסם את שמותיהם ופרטיהם של הנוכלים.  "החשיפה האדירה שיש לפרסומים מסייעת רבות למיגור תופעת הזיופים", הוא מציין, "כי אם בעבר היו תופסים זייפן בדימונה או בעפולה, ועד שהדבר היה מגיע לידיעת הציבור לקח זמן, כיום המידע עובר במהירות. חשוב לי גם לציין שאנו לוקחים בחשבון את העובדה שעל כל פרסום שלנו אנו עלולים להיתבע, ולכן אנו מקפידים לוודא היטב בטרם שיוצאים בפרסום, כך שניתן לדעת שהפרסומים שלנו מדויקים ברמה של 100%".

ולמה בעצם שלא נפנה למשטרה ונתלונן אצלה?

"אומנם המשטרה נוהגת לטפל בפניות שמגיעות אליה, אבל כאשר מגישים תלונה במשטרה, אז ייתכן שכתב האישום יוגש רק בעוד כמה שנים, וזאת כאשר אנשים נכשלים מידי יום באכילת מוצרים שאינם כשרים. לכן אנחנו, ברבנות הראשית, חשים כי מחובתנו לנצל את הסמכות שיש לנו ולהגיע לכל עסק שמזייף תוך זמן קצר מאוד כדי לטפל בו כנדרש".

והטיפול, כך מתברר, כולל מעבר לקנסות גם סנקציות שונות מול בתי העסק, שכן מי שממשיך למרות הקנס מקבל עיקולים. "יש בסמכותנו על פי חוק לעקל מקרקעין, משכורות, חשבונות בנק, ועוד. הטיפול שלנו הוא מהיר וענייני. אך מניסיוננו - הסנקציה הטובה ביותר נגד בעלי עסקים שמזייפים כשרויות היא כאשר הציבור הרחב מונע את עצמו מלקנות את המוצרים של החברה שלהם. זהו הנשק הכבד ביותר שיש נגד בתי עסק".

 

זיוף בגרוש

מלבד הזיוף של בעלי עסקים אשר מציגים את המסעדות ומפעלי המזון שלהם ככשרים, קיים גם זיוף של חותמות כשרות המופיעות על גבי אריזות מזון. "מבחינה מעשית מלאכת הזיוף הזו אינה אמורה להיות מסובכת במיוחד", מבהיר הרב יוחאי, "בסך הכל לוקחים סמל של כל כשרות שרק רוצים, מדפיסים אותו ומנסים למכור. כפי שניתן לראות - לעתים זה מצליח".

אבל למה שאנשים יעשו את זה? למה שירצו לזייף?

"יכולות להיות לכך כמה סיבות. לפעמים זה מכיוון שיש בתחום הזה רווח גדול כמו בתחום שמן הזית או הבשר, בהם הפער בין מוצר כשר לשאינו כשר יכול להיות עצום. במקרים כאלו מדובר בעניין כלכלי בלבד. אך יש גם פעמים בהן האינטרס נובע מסיבות מנהלתיות – ישנו יצרן שחושב שהוא מבין היטב את כל מה שיש לדעת בנוגע לנתינת כשרות והוא בטוח שמותר לו לכתוב על המוצר שהוא כשר בהשגחתו, למרות שחוקי הכשרות וההגנה אוסרים זאת".

האם יש סוגי זיופים שנפוצים במיוחד?

"אכן כן, כאשר מדובר במוצרים מזויפים המגיעים מחו"ל אנו מוצאים לעתים קרובות שהכשרות מופיעה על גבי מדבקה (ולא על האריזה עצמה), או ששמו של הרב הראשי מופיע בשפה זרה, ואז מובן שזה זיוף, אבל אלו זיופים פשוטים שניתנים לאיתור בקלות. לפעמים יש זיופים משוכללים יותר שצריך הרבה ניסיון ובקיאות כדי לאתר אותם".

ואיזה כשרויות מזייפים בעיקר?

"יש כמה סוגים של זייפנים - יש את אלו שפועלים כמו גופים קיקיוניים והם מעדיפים לזייף כשרויות אנונימיות ובלתי ידועות. הם בדרך כלל פועלים במשך שנה או שנתיים, עד שמגלים אותם ואז הם עוברים לזיוף של מוצר אחר. לעומתם, יש מספר גופים מנוסים מאוד שבקיאים יותר במלאכה. הם מזייפים לעתים גם כשרויות מהודרות ופועלים בסיכון גדול יותר, אך גם הרווחים שלהם גדולים. כמובן שאנחנו דואגים לטפל בכולם ונוקטים באמצעים החמורים ביותר".

וכיצד נוכל אנחנו, האנשים הפשוטים, לדעת אם מרמים אותנו במסעדה ומציגים לנו תעודה מזויפת?

"יש לכך מספר כללי בסיס – ראשית, כשאדם מגיע לבית עסק שמציג תעודת הכשר הוא צריך לבדוק אם יש התאמה בין הרבנות שחתומה על התעודה לבין המיקום של העסק. כלומר – אם נכנסים למסעדה בירושלים ורואים שהרבנות החתומה על תעודת הכשרות שלה נמצאת בתל אביב, זו בוודאי מסעדה בעייתית, כי על פי חוק, כל רבנות מוסמכת לחתום רק במקום שבו היא מכהנת.

בנוסף, כדאי לבדוק גם את נושא ההתאמה בין השם הנקוב על תעודת ההכשר לבין שם בית העסק. אם לדוגמא רשום על תעודת הכשרות 'פלאפל משה' ושם העסק הוא 'פלאפל יהודה' סביר להניח שיש כאן זיוף. צריכה להיות גם התאמה בכתובת המקום ובפרטים נוספים, ועל כל פנים", הוא מדגיש, "אפשר תמיד להתקשר למפקח או למשגיח (בעל העסק חייב לציין פרטי התקשרות על תעודת הכשרות) ולפתור את הספקות".

והרב יוחאי גם מוסיף: "יש חשיבות גדולה לכך שאנשים יפקחו עיניים, יבררו, ישאלו ויבדקו. זה יכול להציל אותם מאכילת טריפות ממש, ובנוסף – ברגע שבעלי עסק יראו שיש דרישה לכשרות, ושאנשים עוקבים אחריהם, הם פחות יתפתו לזיופים, והרווח יהיה של כולנו".

הנקראים ביותר
הידברות שופס

מגילת רות ופרקי אבות - הרב זמיר כהן

149לרכישה

מוצרים נוספים

זה אפשרי - הרב יצחק פנגר

מראש שניר - הרב שניר גואטה

וזאת התורה לילדים (7 כרכים)

ספר תורה לילדים

פרקי אבות לילדים

גביע קידוש מוזהב

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה