תורמים כסף? שימו לב לדבר הבא

א. אֵיפֹה שֶׁיֵּשׁ כֶּסֶף - יֵשׁ בָּלָאגָן, כְכָל שֶׁיֵּשׁ יוֹתֵר כֶּסֶף - יֵשׁ יוֹתֵר בָּלָאגָן.. וְגַם בְּבָתֵּי הַכְּנֶסֶת יֵשׁ לְהִזָּהֵר מִזֶּה. רֵאשִׁית, יֵשׁ לִתְרֹם רַק לְבֵית כְּנֶסֶת שֶׁהָאַחְרָאִים שָׁם הֵם יְרֵאֵי שָׁמַיִם וּמִשְׁתַּמְּשִׁים בַּכֶּסֶף לְצוֹרְכֵי בֵּית הַכְּנֶסֶת וּבְעִקַּר לְצֹרֶךְ שִׁעוּרֵי תּוֹרָה. אוּלָם, אִם לֹא יָדוּעַ מָה עוֹשִׂים בַּכֶּסֶף - אֵין מִצְוָה לִתְרֹם לְשָׁם וְלֹא נֶחְשָׁב שֶׁתּוֹרֵם לִצְדָקָה.
ב. מִי שֶׁקָּנָה עֲלִיָּה לְסֵפֶר תּוֹרָה, אוֹ שֶׁתָּרַם תְּרוּמָה לְבֵית הַכְּנֶסֶת, וְנוֹדַע לוֹ שֶׁהַכֶּסֶף שֶׁנִּתְרַם לְבֵית כְּנֶסֶת זֶה, לֹא בָּרוּר מָה נַעֲשָׂה בּוֹ, כְּגוֹן שֶׁהַהַכְנָסוֹת גְּדוֹלוֹת עַל הַהוֹצָאוֹת וְלֹא יָדוּעַ מָה עוֹשִׂים בִּשְׁאַר הַכֶּסֶף, יַעֲבִיר אֶת תְּרוּמָתוֹ לְצָרְכֵי צְדָקָה נַעֲלִים יוֹתֵר. כְּגוֹן: לְשִׁעוּרֵי תּוֹרָה שֶׁנַּעֲשִׂים לִנְעָרִים. וּכְמוֹ שֶׁפָּסַק בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ (יו"ד רמט') "מִצְוַת צְדָקָה לִנְעָרִים לְלִמּוּד תּוֹרָה, עָדִיף מִמִּצְוַת בֵּית הַכְּנֶסֶת".
ג. צָרִיךְ לְלַמֵּד אֶת הַגַּבָּאִים שֶׁעַל אַף הַחֲשִׁיבוּת הַגְּדוֹלָה לְפָאֵר אֶת בֵּית הַכְּנֶסֶת וּלְיַיפּוֹתוֹ, חַיָּבִים הֵם לְהַשְׁקִיעַ אֶת רוֹב כַּסְפֵּי הַצִּבּוּר בְּשִׁעוּרֵי תּוֹרָה לַצִּבּוּר הָרָחָב וּבִפְרָט לִנְעָרִים צְעִירִים. כֵּיוָן שֶׁזּוֹהִי הַ'נַחַת רוּחַ' הַגְּדוֹלָה שֶׁיֵּשׁ לְבוֹרֵא עוֹלָם, שֶׁהַיְּלָדִים שֶׁלּוֹ מִתְקָרְבִים אֵלָיו וְלוֹמְדִים אֶת תּוֹרָתוֹ. גַבָּאִים הַמּוֹנְעִים שִׁעוּרֵי תּוֹרָה לִצְעִירִים מֵהַסִּבָּה שֶׁזֶּה גוֹרֵם לְלִכְלוּךְ הַמָּקוֹם - טוֹעִים הֵם. וּכְדֵי לְהָבִין עַד כַּמָּה זֶה חָשׁוּב נָבִיא כָּאן מַעֲשֶׂה שֶׁכָּתוּב בַּגְּמָרָא (תַלְמוּד יְרוּשַׁלְמִי פֵּאָה פֶּרֶק ח'). וְכָךְ מְסֻפָּר:
ד. פַּעַם אַחַת רַבִּי חֲמָא וְרַבִּי הוֹשַׁעְיָה הָיוּ הוֹלְכִים לְיַד בָּתֵּי הַכְּנֶסֶת שֶׁבְּלוּד, אָמַר רַבִּי חֲמָא לְרַבִּי הוֹשַׁעְיָה: "כַּמָּה כֶּסֶף הִשְׁקִיעוּ אֲבוֹתַי כָּאן בְּבָתֵּי הַכְּנֶסֶת". אָמַר לוֹ רַבִּי הוֹשַׁעְיָה: "כַּמָּה נְפָשׁוֹת אִבְּדוּ אֲבוֹתֶיךָ כָּאן, כִּי הָיָה עָדִיף שֶׁהָיוּ נוֹתְנִים אֶת הַכֶּסֶף לִבְנֵי אָדָם שֶׁיַּעַסְקוּ בַּתּוֹרָה!!". הֲרֵי לָנוּ כַּמָּה הַדָּבָר חָשׁוּב. שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ - הֶחָכָם מִכָּל אָדָם - אָמַר: (מִשְׁלֵי י"ג, ה')
"דְּבַר שֶׁקֶר יִשְׂנָא צַדִּיק וְרָשָׁע יַבְאִישׁ וְיַחְפִּיר"
מִדֵּי שָׁנָה, כָּל בָּעַל רֶכֶב צָרִיךְ לָקַחַת אֶת רִכְבּוֹ לִבְחִינָה מְחֻדֶּשֶׁת ("טֵסְט") בְּמָכוֹן רִשּׁוּי, לֹא פַּעַם, אָדָם בָּטוּחַ שֶרִכְבּוֹ תַּקִּין לַחֲלוּטִין, וּכְשֶׁהוּא מַגִּיעַ לְשָׁם נוֹתְנִים לוֹ רְשִׁימַת לִקּוּיִים. וְלָכֵן, אָדָם מְסֻדָּר לוֹקֵחַ אֶת הָרֶכֶב לִבְדִיקָה מֻקְדֶּמֶת וּמְתַקֵּן מָה שֶׁצָּרִיךְ מִבְּעוֹד מוֹעֵד.
גַּם בַּחַיִּים צָרִיךְ לְהִתְנַהֵג כָּךְ, יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁחוֹשְׁבִים שֶׁהֵם צַדִּיקִים וַאֲפִילוּ בְטוּחִים בְּכָךְ. אוּלָם, מֻמְלָץ מִדֵּי פַּעַם לִבְדּוֹק הַאִם זֶה נָכוֹן. וְאִם תִּרְצוּ נַעֲשֶׂה בְדִיקָה כָזוֹ עַכְשָׁו יַחַד. כָּל אֶחָד יִבְדֹּק בְּעַצְמוֹ הַאִם הוּא צַדִּיק אוֹ חָלִילָה לְהֵפֶךְ.. אֵיךְ? עַל יְדֵי הַפָּסוּק שֶׁלָּנוּ:
דְּבַר שֶׁקֶר יִשְׂנָא צַדִּיק - מָה הַכַּוָּנָה? מְפָרֵשׁ הַמְּצוּדוֹת דָּוִד: "הַצַּדִּיק שׂוֹנֵא לְקַבֵּל דְּבַר שֶׁקֶר וְלָשׁוֹן הָרַע". וּנְתַרְגֵּם זֹאת לְחַיֵּינוּ.
אִם בָּעִתּוֹן מִתְפַּרְסֶמֶת כַּתָּבָה שֶׁמְּסַפֶּרֶת בִּגְנוּתוֹ שֶׁל אָדָם מְסֻיָּם, וְלֹא מְשַׁנֶּה מִי הוּא, הַאִם אַתָּה אוֹהֵב לִקְרֹא אֶת הַכַּתָּבָה הַזּוֹ אוֹ שׂוֹנֵא?, כְּשֶׁמִּישֶׁהוּ בָּא וְאוֹמֵר: "שָׁמַעְתָּ מָה הָיָה עִם הַהוּא? אַתָּה לֹא מַאֲמִין תָּפְסוּ אוֹתוֹ עוֹשֶׂה כָּךְ וְכָךְ.." הַאִם אַתָּה מִתְעַנְיֵן בִּידִיעָה כָּזוֹ אוֹ סוֹלֵד מִמֶּנָּה?
יֵשׁ אָדָם שֶׁאוֹהֵב גּוּיָאבוֹת, יֵשׁ אָדָם שֶׁלֹּא כָּל כָּךְ מְחַבֵּב גּוּיָאבוֹת, וְיֵשׁ אֶחָד שֶׁשּׂוֹנֵא גּוּיָאבוֹת, עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁלֹּא יָכוֹל לִסְבֹּל גַּם אֶת הָרֵיחַ שֶׁלָּהֶם. וְזֶה הַכַּוָּנָה כָּאן: דְּבַר שֶׁקֶר יִשְׂנָא צַדִּיק!! אָדָם צַדִּיק לֹא מְסֻגָּל לִסְבֹּל יְדִיעוֹת שֶׁל לָשׁוֹן הָרַע וְשֶׁל דְּבָרִים שֶׁפְּעָמִים רַבּוֹת מִתְגַּלִּים כְּשֶׁקֶר וְכָזָב.. וּלְעֻמָּתוֹ: וְרָשָׁע יַבְאִישׁ וְיַחְפִּיר - הָרָשָׁע מְאֹד אוֹהֵב לִשְׁמוֹעַ רַע עַל אֲחֵרִים שֶׁפְּלוֹנִי 'מַלְבִּין כְּסָפִים', וְאַלְמוֹנִי 'עוֹקֵץ' אֲנָשִׁים, וְכָךְ הוּא מוֹצִיא אֶת כֻּלָּם "מַבְאִישִׁים".. וְעַכְשָׁו, כָּל אֶחָד יִבְדֹּק מָה הוּא אוֹהֵב וּמָה הוּא שׂוֹנֵא..
רֶגַע, וּמָה עוֹשִׂים עִם הַתּוֹצָאוֹת? וּבְכֵן, אֵין צֹרֶךְ לִשְׁלֹחַ אוֹתָם אֵלֵינוּ, אֶלָּא פָשׁוּט, לַעֲמוֹד מוּל ה' וּלְבַקֵּשׁ: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, תֵּן בָּנוּ יֵצֶר טוֹב לְעָבְדֶּךָ בֶּאֱמֶת".