מדוע אין לבנות בית כנסת ללא חלונות?

א. בֵּית הַכְּנֶסֶת הוּא בֵּיתוֹ שֶׁל בּוֹרֵא עוֹלָם, לֹא שֶׁל וַעַד בֵּית הַכְּנֶסֶת וְגַם לֹא שֶׁל הַמִּתְפַּלְּלִים. אָדָם שֶׁבּוֹנֶה בֵּית כְּנֶסֶת כְּדֵי לְהַגְדִּיל אֶת שְׁמוֹ הָאִישִׁי, חֲבָל עַל מַאֲמָצָיו, וְעָדִיף יוֹתֵר שֶׁלֹּא יִבְנֶה, כִּי ה' לֹא רוֹצֶה בֵּית כְּנֶסֶת כָּזֶה.
ב. כַּמּוּבָן שֶׁבְּכָל בֵּית כְּנֶסֶת צָרִיךְ רַב וְגַבַּאי כְּדֵי שֶׁיִּדְאֲגוּ לַצְּרָכִים הָרוּחָנִיִּים וְהַגַּשְׁמִיִּים שֶׁל הַמָּקוֹם. אוּלָם, גַּם עַל הָרַב וְגַם עַל הַגַּבָּאִים לָדַעַת, שֶׁאֵין זֶה בֵּיתָם הָאִישִׁי, אֶלָּא, הֵם עוֹבְדִים בְּבֵיתוֹ שֶׁל בּוֹרֵא הָעוֹלָם.
ג. כְּשֶׁנִּכְנָסִים לְיִשּׁוּב רוֹאִים בָּתִּים: "כָּאן גָּרָה מִשְׁפָּחָה פְּלוֹנִית" "כָּאן גָּרָה מִשְׁפָּחָה אַלְמוֹנִית" וּכְשֶׁמַּגִּיעִים לְבֵית הַכְּנֶסֶת צְרִיכִים לִרְאוֹת שֶׁ:"כָּאן גָּר בּוֹרֵא הָעוֹלָם". וְלָכֵן, כָּתוּב בַּהֲלָכָה שֶׁבֵּית הַכְּנֶסֶת צָרִיךְ לִהְיוֹת הַבִּנְיָן הַגָּבוֹהַּ בְּיוֹתֵר בְּאוֹתָהּ עִיר אוֹ שְׁכוּנָה, כָּרָאוּי לְאַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ שֶׁנִּשָּׂא בְּגָאוֹן. וְהַגְּמָרָא אוֹמֶרֶת (שַׁבָּת יא'): "עִיר שֶׁגַּגּוֹתֶיהָ גְּבוֹהִים מִבֵּית הַכְּנֶסֶת - סוֹפָהּ לְהֵחָרֵב!!" אוּלָם, בְּיָמֵינוּ, צוּרַת הַבְּנִיָּה הִשְׁתַּנְּתָה וּבוֹנִים בִּנְיָנִים גְּבוֹהִים מְאֹד. וְלָכֵן, נָהֲגוּ לְהָקֵל בְּזֶה. אוּלָם, בְּוַדַּאי שֶׁיֵּשׁ לַעֲשׂוֹת אֶת בֵּית הַכְּנֶסֶת יָפֶה וּמְפֹאָר גַּם מִבַּחוּץ כָּרָאוּי לְבֵיתוֹ שֶׁל ה'.
ד. לְכַתְּחִלָּה, אֵין לִבְנוֹת בֵּית כְּנֶסֶת לְלֹא חַלּוֹנוֹת. כֵּיוָן שֶׁהַגְּמָרָא אוֹמֶרֶת (בְּרָכוֹת יד'): "לֹא יִתְפַּלֵּל אָדָם אֶלָּא בְּבַיִת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חַלּוֹנוֹת". וְלָמָּה זֶה חָשׁוּב? כְּדֵי שֶׁמִּדֵּי פַּעַם הָאָדָם יִסְתַּכֵּל עַל הַשָּׁמַיִם דֶּרֶךְ הַחַלּוֹנוֹת וְיִזָּכֵר בַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וַאֲפִילוּ שֶׁתָּמִיד עָדִיף יוֹתֵר לְהִתְפַּלֵּל מִתּוֹךְ הַסִּדּוּר, מִכָּל מָקוֹם, אִם פִּתְאוֹם מַרְגִּישׁ שֶׁאֵינוֹ מְכַוֵּן - יִשָּׂא עֵינָיו לַמָּרוֹם. אוּלָם, אִם אֵין חַלּוֹנוֹת בְּבֵית הַכְּנֶסֶת כְּגוֹן שֶׁמִּתְפַּלְּלִים בְּמִקְלָט וְכַדּוֹמֶה – גַם אָז דִּינוֹ כְּבֵית הַכְּנֶסֶת.
ה. חַלּוֹנוֹת בֵּית הַכְּנֶסֶת צְרִיכִים לִהְיוֹת גְּבוֹהִים מְעַט מִגֹּבַהּ הָאָדָם. חַלּוֹנוֹת הַפּוֹנִים לָרְחוֹב אֵינָם טוֹבִים כֵּיוָן שֶׁגּוֹרְמִים בִּלְבּוּל לַמִּתְפַּלְּלִים. וְלָכֵן, יֵשׁ לַעֲשׂוֹתָם מִזְּכוּכִית מְחֻסְפֶּסֶת אוֹ לִפְרֹס עֲלֵיהֶם וִילוֹן. שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ - הֶחָכָם מִכָּל אָדָם - אָמַר: (מִשְׁלֵי יג', ד')
"מִתְאַוָּה וָאַיִן נַפְשׁוֹ עָצֵל וְנֶפֶשׁ חָרֻצִים תְּדֻשָּׁן" (א')
יֵצֶר הָרָע הוּא חָכָם מְאֹד. יֵשׁ לוֹ כָל מִינֵי שִׁיטוֹת אֵיךְ לְהַפִּיל אֶת הָאָדָם בְּרִשְׁתּוֹ, וְרַק מִי שֶׁלּוֹמֵד מוּסָר בְּכָל יוֹם יָכוֹל לְהִנָּצֵל מִמֶּנּוּ, וְגַם זֶה בְרַחֲמִים גְּדוֹלִים. וְהִנֵּה אַחַת מֵהַשִּׁיטוֹת שֶׁלּוֹ:
אַתָּה פוֹגֵשׁ אָדָם וְשׁוֹאֵל אוֹתוֹ: "לָמָּה אַתָּה לֹא בָא לְשִׁיעוּר תּוֹרָה? לָמָּה אַתָּה לֹא קָם בַּבֹּקֶר לְהִתְפַּלֵּל? לָמָּה אַתָּה לֹא מְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן?" וְהוּא עוֹנֶה לְךָ: "דַּע לְךָ שֶׁאֲנִי בֶאֱמֶת רוֹצֶה, אֲנִי רוֹצֶה לָבוֹא לְשִׁיעוּר תּוֹרָה אֲבָל פָּשׁוּט יֵשׁ לִי הַרְבֵּה סִדּוּרִים לַעֲשׂוֹת, אֲנִי רוֹצֶה לָקוּם לַתְּפִלָּה אֲבָל אֲנִי עָיֵף, וּמְאֹד קָשֶׁה לִי לָקוּם מֻקְדָּם בַּבֹּקֶר, וְגַם לְבָרֵךְ אֲנִי מְאֹד רוֹצֶה אֲבָל אֲנִי שׁוֹכֵחַ.." וְזוֹ אַחַת הַשִּׁיטוֹת שֶׁל יֵצֶר הָרָע - לָתֵת לָאָדָם אֶת הַהַרְגָּשָׁה שֶׁאֲפִילוּ שֶׁהוּא רוֹצֶה מְאֹד לְהִתְקַדֵּם וְלַעֲלוֹת מִבְּחִינָה רוּחָנִית - הוּא לֹא מַצְלִיחַ. וְהָאֱמֶת, שֶׁכָּל הַתֵּרוּצִים שֶׁלּוֹ אֵינָם תֵּרוּצִים כְּלָל!! מַדּוּעַ? עֻבְדָּה הִיא, שֶׁעִם כָּל הַסִּדּוּרִים שֶׁיֵּשׁ לוֹ, אִם יֵשׁ לוֹ קוּרְס לִמּוּדִים בְּאֵיזֶה מִקְצוֹעַ - הוּא מֵזִיז הַכֹּל הַצִּדָּה וְהוֹלֵךְ. וּכְשֶׁיֵּשׁ לוֹ נְסִיעָה בְשָׁעָה מֻקְדֶּמֶת - הוּא קָם אֲפִילוּ כְשֶׁבַּחוּץ עוֹד חֹשֶׁךְ אֲפֵלָה. וּלְגַבֵּי הַבְּרָכוֹת שֶׁהוּא שׁוֹכֵחַ, מְעַנְיֵן שֶׁלֶּאֶכוֹל הוּא אַף פַּעַם לֹא שׁוֹכֵחַ.. בְּקִצּוּר, אִם נְסַכֵּם בְּמִילָה אַחַת נֹאמַר: "עַצְלוּת!"
מִי שֶׁבֶּאֱמֶת רוֹצֶה מַשֶּׁהוּ - הוּא יַשִּׂיג אוֹתוֹ. וְאִם לֹא הִשִּׂיג אוֹתוֹ - סִימָן שֶׁהִתְעַצֵּל בּוֹ. וְזֶה כַוָּנַת שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ בַּפָּסוּק שֶׁלָּנוּ: מִתְאַוָּה וָאַיִן נַפְשׁוֹ עָצֵל - מִי שֶׁמִּתְאַוֶּה לְמַשֶּׁהוּ וְלֹא מַשִּׂיג אוֹתוֹ - זֶה סִימָן שֶׁהוּא עָצֵל. וְאִלּוּ: וְנֶפֶשׁ חָרֻצִים תְּדֻשָּׁן - מִי שֶׁמְּזָרֵז עַצְמוֹ בַחֲרִיצוּת סוֹפוֹ שֶׁיַּצְלִיחַ. וּמָה יַעֲשֶׂה אָדָם שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ לוֹ עַצְלוּת וּבְכָל זֹאת לֹא מַצְלִיחַ לְהִתְגַּבֵּר עָלֶיהָ? שֶׁיִּתְחַזֵּק בִּתְפִלָּה מֵעֹמֶק הַלֵּב וְיֹאמַר: "אַבָּא, תְּחַזֵּק אוֹתִי לְגַמְרֵי תַּדְלִיק לִי אֶת הַנְּשָׁמָה!".