וויתר על צוואה שהורישה לו רכוש רב – כי לא נכתבה כהלכה

"וגם ללוט ההלך את אברם היה צאן ובקר ואהלים" (י"ג ה')
 
מעשה באברך בן תורה שהיתה בידו צוואה של דודתו שהורישה לו את כל הונה, שנאמד בסכום לא מבוטל. כשעיינתי בצוואה ראיתי שהדברים לא ניכתבו לפי כללי ההלכה ולכן היא אינה תקפה. גם גדולי הדור שראו את המסמך שבידיו חיוו דעתם דעת תורה שהצוואה אינה צוואה.
כששאלני האברך האם אין כל פתרון להציל את הממון, השבתי שאין עצה ואין תבונה נגד ה' ועליו לוותר על הצוואה למרות שיש לו ילדים רבים להשיא. כדי שהדבר לא יהיה קשה עליו הראיתי לו מה שכותב החתם סופר על דברי המדרש בפרשת לוט.
במדרש מובא שהעילה להצלתו של לוט מההפיכה בסדום היתה מפני שלא הלשין על אברהם אבינו שהסתיר את שרה בתוך הארגז. ומקשה החת"ס: הלא אם היה מגלה את שרה היו הורגים את אברהם, וכי מי שאינו 'מוסר' זוכה לשכר שכזה?
ומתרץ החת"ס: לוט הרגיש את עצמו כיורש של אברהם שהיה עד אז ללא בנים, ורכושו של אברהם היה כידוע עצום עד למאוד. כשהגיעו למעבר הגבול, עמד לוט בפני נסיון עצום, שהרי אם היה מגלה ששרה הוחבאה בארגז היו הורגים את אברהם ואז היה כל רכושו עובר אליו ב'היתר'. מאידך, אם לא ילשין ייאלץ להמתין עד לפטירתו של אברהם מהעולם. ומי יודע מה יהיה עד אז, אולי בינתיים יישא אברהם אשה אחרת עם ילדים, וכו'.
והנה, למרות שהיתה לו לכאורה אפשרות קלה ונוחה לזכות כבר עכשיו בכל רכושו של אברהם, על ידי ההלשנה, התגבר לוט על עצמו ולא מסר אותה לאנשי המכס. במוחו-הוא עלו אז מן הסתם מאה ואחד תירוצים מדוע מותר לגלות לאבימלך את הסוד, וזו היתה זכותו הגדולה שלא גילה, הגם שהתורה מספרת כאן שגם ללוט ההולך את אברם היה צאן ובקר ואהלים, ומי שיש לו מנה רוצה מאתיים, ובכל זאת שמר את פיו.
על כך מגיע לו שכר עצום עד כדי כך שהצילוהו מתוך ההפיכה.
גם אתה, הוספתי ואמרתי לאברך, אמנם הינך עומד בפני נסיון עצום, אבל אם תתגבר על עצמך אין ספק שישיבו לך משמי שמים מנה כפולה ומכופלת.
נסיון הכסף והעושר, ובמיוחד כשמדובר בירושה, הוא עצום ונורא, ורק מי שיודע שיש בעל בית לבירה, שכל אוצרות הכסף והזהב נתונים בידיו, מסוגל להתגבר על יצרו בדבר זה, ולבטוח בבעל הבירה שישלם לו על מעשיו ועל התגברויותיו.