הגוי שגזל מאבני הכותל המערבי

"ואברהם עודנו עמד לפני ה' " (י"ח כ"ב)
 
מעשה בנכרי עשיר, תושב חו"ל, שאשתו היתה חולנית וביקש עבורה סגולה. יום אחד הגיע האיש ארצה וכיוון שהאמין בכוח-הקדושה של היהודים עלה בדעתו לבקש מרעהו היהודי שיעשה לו טובה ויקח עבורו אבן מאבני הכותל כדי שיוכל להביאה כסגולה לרעייתו. "אין סגולה טובה יותר מזו", אמר.
הוציא היהודי מכיסו סכין חדה, סיתת אבן קטנה ושלף אותה מתוך הכותל, ונתנה לנכרי. כששב הגוי לביתו ביקש להביא את הסגולה לידי מימוש. והנה, אך הניח את האבן על רעייתו, שבקה זו חיים לכל חי. ויהי לנס.
היהודי שהוציא את האבן הבין שעשה לא כשורה, והגיע בדרך-לא-דרך אל אחד מתושבי רמת אלחנן שהיפנה את הנושא אל הרב, שעלה אל מרן הגרי"ש אלישיב כדי לשאול כיצד לתקן את הענין. הגרי"ש השיב, שהתיקון הראשון הוא להשיב את האבן אל מקומה המדוייק בכותל, ואם מבקש החוטא כפרה נוספת, שיכניס ספר תורה לבית מדרש. מאחר וזלזל במקום המקודש לנו ביותר, כדאי שיַרבה עתה את כבודו של ספר התורה, שהרי כיום אין לנו שיור רק התורה הזאת.
הכנסת ספר תורה לבית מדרש שבו אין עדיין ספר תורה כשר, ובפרט למקומות בהם מצויים עולים חדשים, תהיה בה משום כפרה על מעשהו.