חלום - אחד חלקי שישים מנבואה

א. אוֹמְרִים חֲכָמִים שֶׁהַחֲלוֹם אֶחָד חֶלְקֵי שִׁשִּׁים מִנְּבוּאָה. אוּלָם יֵשׁ לָדַעַת שֶׁלֹּא כָּל הַחֲלוֹמוֹת אֱמֶת. וְיֵשׁ בָּזֶה הַרְבֵּה חִילוּקִים וְהֶסְבֵּרִים. וְהַכְּלָל הוּא: שֶׁרֹב הַחֲלוֹמוֹת שֶׁאֲנָשִׁים חוֹלְמִים אֵינָם נְכוֹנִים אֶלָּא נוֹבְעִים מֵרִבּוּי הַמַּחְשָׁבוֹת וְכַדּוֹמֶה. וְלָכֵן, אֵין לְהִבָּהֵל אוֹ לְהַבְהִיל אֲחֵרִים בְּעִקְבוֹת חֲלוֹם. אֶלָּא, שֶׁלְּכָל כְּלָל יֵשׁ יוֹצֵא מִן הַכְּלָל, וְיֵשׁ גַּם חֲלוֹמוֹת שֶׁהֵם אֲמִתִּיִּים. אִם הַחֲלוֹם הוּא טוֹב אֵין בְּעָיָה. אוּלָם, אִם הוּא מְרַמֵּז עַל דָּבָר רַע יֵשׁ לְבַטְּלוֹ וּלְהֵיטִיבוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְקַיֵּם.
ב. וְלָכֵן, מִי שֶׁחָלַם אֵיזֶה חֲלוֹם וְנַפְשׁוֹ עֲגוּמָה עָלָיו מְאֹד, יֵלֵךְ לִשְׁלוֹשָׁה אֲנָשִׁים מֵאוֹהֲבָיו, וְיַעֲשֶׂה הֲטָבַת חֲלוֹם. נֻסָּח זֶה מוֹפִיעַ בַּסִּדּוּרִים. הַחוֹלֵם אוֹמֵר לָהֶם: "חַלְמָא טָבָא חַזַּאי" (חֲלוֹם טוֹב רָאִיתִי), וְהֵם עוֹנִים וְאוֹמְרִים לוֹ שֶׁהַחֲלוֹם טוֹב, וְיִהְיֶה טוֹב, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יְקַיֵּם אוֹתוֹ לְטוֹבָה. וְאוֹמְרִים פְּסוּקִים שֶׁמְּדַבְּרִים עַל הֲפִיכַת דְּבָרִים רָעִים לְטוֹבִים.
ג. אִם חָלַם חֲלוֹם כָּזֶה בְלֵיל שַׁבָּת מֻתָּר לַעֲשׂוֹת הֲטָבַת חֲלוֹם בְּיוֹם שַׁבָּת.
ד. אִם גַּם הַהֲטָבָה לֹא הוֹעִילָה לוֹ וַעֲדַיִן נַפְשׁוֹ עֲגוּמָה עָלָיו וּמַרְגִּישׁ צַעַר וּדְאָגָה - יִתְעַנֶּה יוֹם אֶחָד, וַאֲפִילוּ בְשַׁבָּת. וְכֹחָהּ שֶׁל "תַּעֲנִית חֲלוֹם" גָּדוֹל מְאֹד, שֶׁמְּבַטֵּל לַחֲלוּטִין אֶת הַחֲלוֹם הָרָע, וְהוֹפֵךְ אוֹתוֹ לְטוֹבָה גְמוּרָה. אוּלָם, מֵאַחַר וְיֵשׁ בָּזֶה כַמָּה פְרָטִים, לָכֵן, יִשְׁאַל קוֹדֵם תַּלְמִיד חָכָם אִם עָלָיו לָצוּם בְּמִקְרֶה כָּזֶה, וְאֵיךְ עָלָיו לָצוּם.
ה. הֲצוֹם שֶׁמּוֹעִיל לְבַטֵּל אֶת הַחֲלוֹם, הוּא דַּוְקָא בְּאוֹתוֹ יוֹם. כְּלוֹמַר, שֶׁמִּיָּד כְּשֶׁמִּתְעוֹרֵר בַּבֹּקֶר לֹא יֹאכַל וְלֹא יִשְׁתֶּה עַד הַלַּיְלָה.

שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ - הֶחָכָם מִכָּל אָדָם - אָמַר: (מִשְׁלֵי יב', כח')
"בְּאֹרַח צְדָקָה חַיִּים וְדֶרֶךְ נְתִיבָה אַל מָוֶת"
אִם נִשְׁאַל אָדָם בָּרְחוֹב: "אֱמֹר לִי, הַאִם לְדַעְתְּךָ יִתָּכֵן שֶׁלְּמִישֶׁהוּ תִּהְיֶה חֲסִינוּת מֵהַמָּוֶת? בְּמִלִּים אֲחֵרוֹת שֶׁהוּא יִהְיֶה "אַל מָוֶת"?" תְּשׁוּבָתוֹ תִּהְיֶה בְּרוּרָה וְחַד מַשְׁמָעִית: "לֹא!". אוּלָם, מִסְתַּבֵּר שֶׁלִּשְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ יֵשׁ תְּשׁוּבָה אַחֶרֶת שֶׁכְּתוּבָה בַּפָּסוּק שֶׁלָּנוּ: בְּאֹרַח צְדָקָה - חַיִּים, וְדֶרֶךְ נְתִיבָה - אַל מָוֶת. כְּלוֹמַר, יֵשׁ דֶּרֶךְ שֶׁהַהוֹלֵךְ בָּהּ נִהְיָה "אַל מָוֶת". מַהִי? דֶּרֶךְ הַצְּדָקָה! מִי שֶׁהוֹלֵךְ בְּאֹרַח צְדָקָה יִמְצָא חַיִּים, וְדֶרֶךְ נְתִיבָה הַהוֹלֵךְ בִּנְתִיב הַצְּדָקָה נִהְיֶה אַל מָוֶת. וְהַשְּׁאֵלָה נִשְׁאֶלֶת: אֵיךְ זֶה יִתָּכֵן? הֲרֵי סוֹף אָדָם לָמוּת? וְאַף אֶחָד לֹא נִשְׁאַר כָּאן לָנֶצַח? הַתְּשׁוּבָה הִיא כָּזוֹ: כְּשֶׁאָדָם בָּא לָעוֹלָם ה' קוֹצֵב לוֹ כַּמָּה שָׁנִים יִחְיֶה. אוּלָם, בְּמֶשֶׁךְ הַחַיִּים יֵשׁ פְּעָמִים רַבּוֹת בָּהֶן הָאָדָם חוֹטֵא וּמְקַלְקֵל אֶת דְּרָכָיו, וּמִשָּׁמַיִם שׁוֹלְחִים אֶת מַלְאַךְ הַמָּוֶת לְקַחְתּוֹ קוֹדֵם זְמַנּוֹ, אוֹ בִּתְאוּנָה אוֹ בְּחֹלִי חַס וְשָׁלוֹם, וּכְשֶׁמַּגִּיעַ מַלְאַךְ הַמָּוֶת מִי יָכוֹל לָעֲמוֹד מוּלוֹ? וְעַל זֶה אוֹמֵר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ: בְּאֹרַח צְדָקָה - חַיִּים, וְדֶרֶךְ נְתִיבָה - אַל מָוֶת - אִם תִּהְיֶה מְחֻבָּר לְמִצְוַת הַצְּדָקָה, אִם תֵלֵךְ בְּדֶרֶךְ וּנְתִיב הַצְּדָקָה אַתָּה תִּהְיֶה אַל מָוֶת - כְּלוֹמַר חֲסִין מִמַּלְאָךְ הַמָּוֶת - הוּא לֹא יוּכַל לִפְגֹעַ בְּךָ לְרָעָה. וְיוֹתֵר מִכָּךְ, גַּם אִם הִגִּיעַ יוֹמוֹ הָאַחֲרוֹן שֶׁל הָאָדָם לְהִפָּטֵר וה' רוֹאֶה שֶׁדָּבַק בְּמִצְוַת הַצְּדָקָה - מְצַוֶּה לְמַלְאָךְ הַמָּוֶת לְעוֹזְבוֹ וּלְהַשְׁאִירוֹ בָּעוֹלָם לְעוֹד כַּמָּה שָׁנִים. אֶת הַקֶּשֶׁר בֵּין מִצְוַת הַצְּדָקָה לְבֵין הַחַיִּים אָנוּ פּוֹגְשִׁים בִּפְסוּקִים נוֹסָפִים בַּתַּנַ"ך כְּגוֹן: "רֹדֵף צְדָקָה וָחָסֶד יִמְצָא חַיִּים צְדָקָה וְכָבוֹד" (מִשְׁלֵי כא'), "לֹא יוֹעִילוּ אוֹצְרוֹת רֶשַׁע וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת" (מִשְׁלֵי י'), וְעוֹד פְּסוּקִים רַבִּים אֲחֵרִים.
לָכֵן, יְהוּדִים יְקָרִים, הִדָּבְקוּ בְּמִצְוַת הַצְּדָקָה וִחְיוּ לְאוֹרֵךְ יָמִים!