ממתי אפשר לברך על הלבנה?

א. בְּסוֹף הַחֹדֶשׁ הַלְּבָנָה נִהְיֵית קְטַנָּה עַד שֶׁנֶּעֱלֶמֶת לְגַמְרֵי מֵעֵינֵינוּ, וּבִתְחִלַּת הַחֹדֶשׁ הִיא מַתְחִילָה לְהֵרָאוֹת שׁוּב. בִּתְחִילָה כְּקַו דַּק וְקָטָן וּלְאַט לְאַט הוֹלֶכֶת וּמִתְמַלֵּאת עַד אֶמְצַע הַחֹדֶשׁ שֶׁאָז הִיא בִּשְׁלֵמוּתָהּ. וּמֵאָז חוֹזֶרֶת שׁוּב וּמִתְקַטֶּנֶת עוֹד וָעוֹד עַד סוֹף הַחֹדֶשׁ. וְכָךְ חוֹזֵר חָלִילָה בְּכָל חֹדֶשׁ.
ב. הָרוֹאֶה אֶת הַלְּבָנָה בְּחִדּוּשָׁהּ, כְּלוֹמַר, לְאַחַר שֶׁנֶּעֶלְמָה וְחָזְרָה שׁוּב לְהֵרָאוֹת, צָרִיךְ לְבָרֵךְ "בִּרְכַּת הַלְּבָנָה".
ג. מֵאֵיזֶה לַיְלָה בַּחֹדֶשׁ רַשַּׁאי הָאָדָם לְבָרֵךְ עַל הַלְּבָנָה? דֵּעָה רִאשׁוֹנָה: מִיָּד בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַחֹדֶשׁ רַשַּׁאי אָדָם לְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַלְּבָנָה וְגַם רָאוּי לַעֲשׂוֹת כָּךְ מִפְּנֵי שֶׁ"זְרִיזִים מַקְדִּימִים לְמִצְווֹת". דֵּעָה שְׁנִיָּה: רַק מִלֵּיל רְבִיעִי בַּחֹדֶשׁ וָהָלְאָה, מִפְּנֵי שֶׁבִּשְׁלֹשָׁה לֵילוֹת הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל הַחֹדֶשׁ הַלְּבָנָה עֲדַיִן קְטַנָּה מְאֹד וְאוֹרָהּ לֹא מָתוֹק לָעֵינַיִם. דֵּעָה שְׁלִישִׁית: אֵין לְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַלְּבָנָה אֶלָּא עַד שֶׁיַּעַבְרוּ שִׁבְעָה יָמִים שְׁלֵמִים מִתְּחִלַּת הַחֹדֶשׁ, כֵּיוָן שֶׁעַד אָז הַלְּבָנָה נִרְאֵית פְּגוּמָה מְאֹד וַחֲסֵרָה, וּמֵהַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי הִיא נִרְאֵית יָפֶה כַּחֲצִי עִגּוּל וּמְאִירָה יָפֶה. (וּמְחַשְּׁבִים אֶת תְּחִלַּת הַחֹדֶשׁ לְפִי זְמַן מוֹלַד הַחֹדֶשׁ - שֶׁזֶּהוּ הַזְּמַן הַמְּדֻיָּק לְפִי שָׁעוֹת וְדַקּוֹת שֶׁבּוֹ הִתְחִיל הַחֹדֶשׁ, וְזֶה מוֹפִיעַ בְּלוּחוֹת הַשָּׁנָה).
ד. לְפִי אֵיזוֹ דֵּעָה פּוֹסְקִים? מֵאַחַר וּמֻסְבָּר בַּקַּבָּלָה שֶׁהַלְּבָנָה הִיא כְּנֶגֶד הַשְּׁכִינָה וְהַשְּׁכִינָה הִיא בְּסוֹד הַמִּסְפָּר שֶׁבַע (וְאֵין אֶפְשָׁרוּת לְהַרְחִיב) לָכֵן, כָּתְבוּ הַמְּקֻבָּלִים שֶׁיֵּשׁ לְחַכּוֹת עַד שֶׁיַּעַבְרוּ שִׁבְעָה יָמִים. וְגַם הַשֻּׁלְחַן עָרוּךְ כָּתַב כֵּן, וְכָךְ נוֹהֲגִים הַסְּפָרַדִּים שֶׁבְּדֶרֶךְ כְּלָל פּוֹסְקִים לְפִי הַמְּקֻבָּלִים. אוּלָם, הַפּוֹסְקִים הַפַּשְׁטָנִים פָּסְקוּ כְּמוֹ הַדֵּעָה הַשְּׁנִיָּה שֶׁלְּאַחַר שְׁלוֹשָׁה יָמִים אֶפְשָׁר כְּבָר לְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַלְּבָנָה. וְכָךְ נוֹהֲגִים הָאַשְׁכְּנַזִּים. אוּלָם, בִּימוֹת הַחֹרֶף שֶׁיֵּשׁ סִכּוּיִים גְּדוֹלִים שֶׁיִּהְיוּ עֲנָנִים וְלֹא יִרְאוּ אֶת הַלְּבָנָה, גַּם הַסְּפָרַדִּים יְכוֹלִים לְבָרֵךְ לְאַחַר שְׁלוֹשָׁה יָמִים. כִּי עָדִיף לְוַתֵּר עַל עִנְיַן הַקַּבָּלָה מֵאֲשֶׁר לְהַפְסִיד לְגַמְרֵי אֶת הַמִּצְוָה. שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ - הֶחָכָם מִכָּל אָדָם - אָמַר: (מִשְׁלֵי יב', כה')
"דְּאָגָה בְלֶב אִישׁ יַשְׁחֶנָּה וְדָבָר טוֹב יְשַׂמְּחֶנָּה" (ג')
עֵצָה שְׁנִיָּה נֶגֶד דְּאָגוֹת: דְּאָגָה בְלֶב אִישׁ יַשְׁחֶנָּה - מַסְבִּיר הַמְּצוּדוֹת: יַשְׁחֶנָּה - מִלְּשׁוֹן שְׂחִיָּה דְּהָיִינוּ הִתְכּוֹפְפוּת וְהַנְמָכָה. וְזוֹ לְשׁוֹנוֹ: "כְּשֶׁבָּא דְּאָגָה בְּלֶב אִישׁ יְמַעֵט וְיַשְׁפִּיל אוֹתָהּ מִכְּמוֹת שֶׁהִיא". וְצָרִיךְ לְהָבִין אֶת דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים: לָמָּה לְהַמְעִיט אוֹתָהּ מִכְּפִי שֶׁהִיא? הַאִם אַתָּה לֹא מְרַמֶּה אֶת עַצְמְךָ? הֲרֵי אִם הִיא בְּעָיָה גְּדוֹלָה לָמָּה לוֹמַר שֶׁהִיא קְטַנָּה?! זֶה כְּמוֹ לִטְמוֹן אֶת הָרֹאשׁ בַּחוֹל, לֹא? אֶלָּא, יֵשׁ כָּאן עוֹמֶק!!
כָּל אָדָם יָכֹל לְהָעִיד שֶׁהָיוּ דְּבָרִים בַּחַיִּים שֶׁהוּא חֲשַׁשׁ לַעֲשׂוֹת אוֹתָם מִכָּל מִינֵי סִבּוֹת, אוּלָם, כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ לְרֶגַע הָאֱמֶת וְעָשָׂה אוֹתָם - רָאָה שֶׁזֶּה לֹא כָּל כָּךְ נּוֹרָא כְּמוֹ שֶׁהוּא חָשַׁב.
לְדֻגְמָא: מִי שֶׁהָיָה צָרִיךְ לְדַבֵּר עִם אָדָם מְכֻבָּד: רַב גָּדוֹל מְאֹד, חֲבֵר כְּנֶסֶת, עָשִׁיר מִלְיוֹנֵר וְכַדּוֹמֶה בַּהַתְחָלָה הוּא חֲשַׁשׁ מְאֹד, וְלֹא יָשַׁן בַּלַּיְלָה, וְחָשַׁב לְעַצְמוֹ: מַה אֲנִי יֹאמַר? אֵיךְ אֲדַבֵּר? וְאִם הוּא יִהְיֶה קָשׁוּחַ אִתִּי? וְאִם הוּא בִּכְלָל לֹא יִתְיַחֵס אֵלַי? וְאִם הוּא "יְנַפְנֵף" אוֹתִי מִשָּׁם? וּבַסּוֹף, כְּשֶׁדִּבֵּר אִתּוֹ הַכֹּל כָּל כָּךְ זָרַם יָפֶה וְהֵם צָחֲקוּ וכו', וּכְשֶׁיָּצָא מִשָּׁם אוֹמֵר לְעַצְמוֹ: "סְתָם דָּאַגְתִּי!" "הָיָה מַמָּשׁ טוֹב! הוּא הִתְיַחֵס אֵלַי יָפֶה וְצָחַקְנוּ וכו'...
דֻּגְמָא אַחֶרֶת: אִשָּׁה שֶׁפָּחֲדָה לִנְהֹג, מַמָּשׁ חֲשָׁשׁוֹת וּפְחָדִים עַל הַסַּכָּנָה שֶׁבַּכְּבִישׁ עַל הַתְּאוּנוֹת, עַל הַנְתִיבִים הָרַבִּים וכו', אוּלָם לְאַחַר כַּמָּה שִׁעוּרִים שֶׁקִּבְּלָה אֵצֶל הַמּוֹרָה לִנְהִיגָה הִיא אוֹמֶרֶת: "דַּוְקָא זֶה מַמָּשׁ כֵּיף, הוֹלֵךְ לִי טוֹב.." וּלְסִיּוּם הִיא אוֹמֶרֶת: "סְתָם דָּאַגְתִּי".
הַמַּסְקָנָה שֶׁעוֹלָה מִכָּאן הִיא שֶׁמַּה שֶׁאָמַר הַמְּצוּדוֹת: כְּשֶׁבָּא דְּאָגָה בְּלֶב אִישׁ יְמַעֵט וְיַשְׁפִּיל אוֹתָהּ מִכְּמוֹת שֶׁהִיא - זֶה לֹא לְרַמּוֹת אֶת עַצְמְךָ, אֶלָּא זֶה בִּגְלַל שֶׁכָּךְ הָאֱמֶת שֶׁהַדְּאָגָה רַק נִרְאֵית גְּדוֹלָה אַךְ בְּפֹעַל - הִיא קְטַנָּה!