מדוע ערים כל ליל חג השבועות?

א. כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַמִּדְבָּר בְּלֵיל קַבָּלַת הַתּוֹרָה הִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם הַיֵּצֶר הָרַע וְנִרְדְּמוּ כֻלָּם, וְהֻצְרַךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהָעִיר אוֹתָם עַל יְדֵי קוֹלוֹת וּבְרָקִים. וּכְדֵי לְתַקֵּן חֵטְא זֶה נָהֲגוּ בְכָל קְהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל לִהְיוֹת עֵרִים כָּל לֵיל חַג הַשָּׁבוּעוֹת וְלַעֲסֹק בַּתּוֹרָה. וּבַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ הֶאֱרִיךְ בְּמַעֲלָתָם שֶׁל הַנִּשְׁאָרִים עֵרִים וְעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה בְּלֵיל שָׁבוּעוֹת. וְכָךְ נֶאֱמַר בַּזֹּהַר: "כָּל אֵלּוּ שֶׁמְּתַקְּנִים אֶת הַתִּקּוּן בַּלַּיְלָה הַזֶּה וּשְׂמֵחִים בּוֹ, כֻּלָּם יִהְיוּ רְשׁוּמִים וּכְתוּבִים בְּסֵפֶר הַזִּכְרוֹנוֹת, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבָרֵךְ אֹתָם בְּשִׁבְעִים בְּרָכוֹת וּכְתָרִים שֶׁל עוֹלָם הָעֶלְיוֹן", וְכָתַב הָאָרִ"י הַקָּדוֹשׁ שֶׁכָּל מִי שֶׁנִּשְׁאַר עֵר כָּל הַלַּיְלָה וְלֹא נִרְדַּם כְּלָל - מֻבְטָח לוֹ שֶׁיַּשְׁלִים שְׁנָתוֹ וְלֹא יֶאֱרַע לוֹ שׁוּם נֵזֶק. לָכֵן, יֵשׁ לְהִשְׁתַּדֵּל מְאֹד בְּדָבָר זֶה.
ב. יֶשְׁנָם שְׁנֵי לֵילוֹת בַּשָּׁנָה שֶׁנּוֹהֲגִים לְהִשָּׁאֵר בָּהֶם עֵרִים כָּל הַלָּיְלָה וְלַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, וְהֵם: לֵיל שָׁבוּעוֹת, וְלֵיל הוֹשַׁעְנָא רַבָּה (לֵיל שְׁבִיעִי שֶׁל חַג הַסֻּכּוֹת). כָּתַב הָרַב בֶּן אִישׁ חַי: "עַל פִּי הַקַּבָּלָה לִמּוּד לֵיל הוֹשַׁעְנָא רַבָּה שַׁיָּךְ גַּם לַגְּבָרִים וְגַם לַנָּשִׁים, וְאִלּוּ לִמּוּד לֵיל חַג הַשָּׁבוּעוֹת שַׁיָּךְ רַק לַגְּבָרִים וְלֹא לַנָּשִׁים".
ג. בְּמֶשֶׁךְ הַלִּמּוּד שֶׁל לֵיל שָׁבוּעוֹת מַגִּישִׁים כִּבּוּד קַל לַלּוֹמְדִים. יֵשׁ לָדַעַת, שֶׁאִם בֵּרַךְ עַל הַפֵּרוֹת אוֹ הַשְּׁתִיָּה בְרָכָה רִאשׁוֹנָה, יָכוֹל לִשְׁתּוֹת אוֹ לֶאֱכוֹל כָּל הַלָּיְלָה עַל סְמַךְ בְּרָכָה זוֹ. אַךְ, אִם יָצָא מִחוּץ לְבֵית הַכְּנֶסֶת אוֹ חוּץ לַמִּבְנֶה שֶׁלּוֹמְדִים בּוֹ, אֲפִילוּ שֶׁחָזַר לִמְקוֹמוֹ הָרִאשׁוֹן - צָרִיךְ לְבָרֵךְ שׁוּב, מֵאַחַר וְהָיָה כָּאן "שִׁנּוּי מָקוֹם".
ד. מִי שֶׁנִּשְׁאַר עֵר כָּל הַלָּיְלָה, וְלֹא נִרְדַּם אֲפִילוּ חֲצִי שָׁעָה רָצוּף כְּשֶׁיַּגִּיעַ הַבֹּקֶר יִטּוֹל יָדָיו וְלֹא יְבָרֵךְ עַל נְטִילַת יָדַיִם, וְאֶת שְׁאַר בִּרְכוֹת הַשַּׁחַר יְבָרֵךְ כָּרָגִיל. וְהָאַשְׁכְּנַזִּים נוֹהֲגִים לֹא לְבָרֵךְ בְּעַצְמָם אֶת בִּרְכּוֹת הַשַּׁחַר אֶלָּא שׁוֹמְעִים או‍ֹתָם מִמִּי שֶׁיָּשַׁן בַּלַּיְלָה וּמְכַוְּנִים לָצֵאת יְדֵי חוֹבָה. שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ - הֶחָכָם מִכָּל אָדָם - אָמַר: (מִשְׁלֵי יב', כג')
"אָדָם עָרוּם כֹּסֶה דָּעַת וְלֵב כְּסִילִים יִקְרָא אִוֶּלֶת"
יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁאֵיפֹה שֶׁהֵם נִמְצָאִים - יֵשׁ רַעַשׁ. בַּמִּשְׂרָד, בָּרְחוֹב, בַּבַּנְק.. לֹא מְשַׁנֶּה, אֵיךְ שֶׁהֵם נִכְנָסִים לְמָּקוֹם מְסֻיָּם - כֻּלָּם שׁוֹמְעִים שֶׁהֵם הִגִּיעוּ. לָמָּה? כִּי כָּל דָּבָר הֵם אוֹמְרִים בְּקוֹל. אִם חַם לָהֶם הֵם יַגִּידוּ בְּקוֹל: "אֵיזֶה חֹם הַיּוֹם!" וְאִם קַר הֵם יַגִּידוּ: "אֵיזֶה קֹר כְּלָבִים", אִם הָאוֹטוֹבּוּס מֵאַחֵר הֵם יֹאמְרוּ: "מַה קָרָה הַיּוֹם שֶׁהָאוֹטוֹבּוּס מֵאַחֵר?" וְכָךְ עַל כָּל דָּבָר, בְּקִצּוּר: "מַעֲרֶכֶת כְּרִיזָה".
לְעֻמָּתָם, יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁאַתָּה לֹא מַרְגִּישׁ שֶׁהֵם נִמְצָאִים, הֵם לֹא מְפַרְסְמִים מַה שֶׁעוֹבֵר עֲלֵיהֶם וְלֹא מַה שֶׁהֵם חוֹשְׁבִים אֶלָּא הֵם מְכַסִּים אֶת הַדְּבָרִים. וְעַל שְׁנֵי הַסּוּגִים הָאֵלּוּ מְדַבֵּר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ בַּפָּסוּק הַזֶּה, וְכָךְ מַסְבִּיר רָשִׁ"י אֶת הַפָּסוּק: אָדָם עָרוּם כֹּסֶה דָּעַת - אֲפִילוּ בְּחָכְמָתוֹ הוּא צָנוּעַ וְכָל שֶׁכֵּן לְדִבְרֵי שְׁטוּת הוּא מְכַסֶּה, אֲבָל וְלֵב כְּסִילִים יִקְרָא אִוֶּלֶת - מַכְרִיז אִוֶּלֶת בְּקוֹל רָם, וְהִנֵּה סִפּוּר שֶׁמַּמְחִישׁ זֹאת:
מְסֻפָּר עַל "חֶבְרָא קַדִישָׁא" בְּעִיר אַחַת שֶׁהָיוּ רְגִילִים לְאַחַר הַקְּבוּרָה לְהִתְאַסֵּף יָחַד וְלִשְׁתּוֹת עָרַק "לְחַיִּים". כְּשֶׁהִתְפַּרְסֵם מִנְהָגָם, נִרְעֲשׁוּ אַנְשֵׁי הָעִיר וְהֶאֱשִׁימוּ אוֹתָם ב"רְקִידָה עַל הַדָּם". נִקְרָאוּ אַנְשֵׁי הַ"חֶבְרָא קַדִישָׁא" לְרַב הָעִיר וְנִדְרְשׁוּ לָתֵת הֶסְבֵּר לְמַעֲשֵׂיהֶם. הֵם הִסְבִּירוּ כָּךְ: "כַּאֲשֶׁר אָדָם נִפְטַר כֻּלָּם שׁוֹאֲלִים: "מִמַּה הוּא מֵת?" יֵשׁ אוֹמְרִים: "הָרוֹפֵא הָרַג אוֹתוֹ", וְיֵשׁ אוֹמְרִים: "הַמַּחֲלָה הָרְגָה אוֹתוֹ", אֲבָל רַק אֲנַחְנוּ אוֹמְרִים אֶת הָאֱמֶת: "שֶׁהַכֹּל נִהְיֶה בִּדְבָרוֹ!" אֶת הַכֹּל עוֹשֶׂה רַק ה'!" שָׁאַל הָרַב: "אֲבָל בִּרְכַּת שֶׁהַכֹּל אֶפְשָׁר לְבָרֵךְ גַּם עַל מַיִם, אִם כֵּן לָמָּה לִשְׁתּוֹת עֲרַק?" וְהֵם עֲנוּ: "כְּבוֹד הָרַב, אִם אָנוּ הַיְּחִידִים שֶׁאוֹמְרִים אֶת הָאֱמֶת שֶׁה' עוֹשֶׂה הַכֹּל - לֹא מַגִּיעָה לָנוּ כּוֹסִית עֲרַק עַל זֶה?.."
"אָדָם עָרוּם - כֹּסֶה דָּעַת, וְלֵב כְּסִילִים - יִקְרָא אִוֶּלֶת".