האם ילד קטן מברך הגומל?

א. נֶחְלְקוּ הַפּוֹסְקִים הַאִם יֶלֶד קָטָן מִתַּחַת לְגִיל שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה צָרִיךְ לְבָרֵךְ בְּעַצְמוֹ אֶת בִּרְכַּת "הַגּוֹמֵל" בְּמִקְרֶה שֶׁהָיָה חוֹלֶה וְהִבְרִיא אוֹ שֶׁנָּסַע מִחוּץ לָעִיר וְכַדּוֹמֶה. וּמַדּוּעַ שֶׁלֹּא יְבָרֵךְ? יֵשׁ שֶׁטָּעֲנוּ שֶׁמֵּאַחַר שֶׁנֹּסַח הַבְּרָכָה: "הַגּוֹמֵל לַחַיָּבִים טוֹבוֹת" וְהַמִּילָה "חַיָּבִים" פֵּרוּשָׁהּ "רְשָׁעִים", אֵין בְּרָכָה זוֹ שַׁיֶּכֶת בְּיֶלֶד קָטָן, שֶׁכֵּן מִתַּחַת לְגִיל בַּר מִצְוָה אֵינוֹ חַיָּב בְּמִצְווֹת. אוּלָם, לַמַּסְקָנָה, גַּם יֶלֶד קָטָן מְבָרֵךְ בְּעַצְמוֹ אֶת בִּרְכַּת "הַגּוֹמֵל". וְהַסִּבָּה הִיא: מִשּׁוּם שֶׁאָבִיו חַיָּב לְחַנֵּךְ אוֹתוֹ בְּכָל הַמִּצְווֹת כּוֹלֵל בְּמִצְוַת בִּרְכַּת הַגּוֹמֵל. וּמָה שֶׁהוּא אוֹמֵר "חַיָּבִים" זֶה לֹא בְּהֶכְרַח עָלָיו אֶלָּא זֶה נֻסַּח הַבְּרָכָה הַכְּלָלִית שֶׁמְּדַבֶּרֶת עַל שְׁאַר כָּל הָעוֹלָם.

ב. אִם יֵשׁ כַּמָּה אֲנָשִׁים בְּבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁצְּרִיכִים לְבָרֵךְ בִּרְכַּת "הַגּוֹמֵל" - כְּדַאי שֶׁאֶחָד יַעֲמוֹד וִיבָרֵךְ בְּקוֹל רָם וִיכַוֵּן לְהוֹצִיא יְדֵי חוֹבָה אֶת שְׁאַר הָאֲנָשִׁים, וְהֵם יְכַוְּנוּ לָצֵאת יְדֵי חוֹבָה וְיִשְׁמְעוּ כָּל מִילָה וְיַעֲנוּ "אָמֵן". (רָצוּי שֶׁגַּם הֵם יַעַמְדוּ בִזְמַן הַבְּרָכָה, אוּלָם אֵין זֶה חוֹבָה).

ג. רָאוּי שֶׁרַב בֵּית הַכְּנֶסֶת אוֹ הַגַּבַּאי יָשִׂים לֵב לִפְנֵי שֶׁמִּישֶׁהוּ מְבָרֵךְ בִּרְכַּת "הַגּוֹמֵל" שֶׁיְּבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לְבָרֵךְ בְּקוֹל רָם, וּלְכַוֵּן לְהוֹצִיא יְדֵי חוֹבָה אֶת מִי שֶׁצָּרִיךְ, וְיוֹדִיעַ בַּצִּבּוּר שֶׁכָּל אָדָם שֶׁצָּרִיךְ לְבָרֵךְ "הַגּוֹמֵל" אוֹ אֲפִילוּ יֵשׁ לוֹ סָפֵק, שֶׁיַּטֶּה אֶת אָזְנוֹ וִיכַוֵּן לָצֵאת יְדֵי חוֹבָה וְיַעֲנֶה אָמֵן, וּכְבָר הִזְכַּרְנוּ שֶׁרָאוּי שֶׁיַּעֲמֹד עַל רַגְלָיו.

ד. בִּזְמָן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה קַיָּם, אַרְבָּעָה אֵלּוּ שֶׁצְּרִיכִים לְהוֹדוֹת, הָיוּ מְבִיאִים קָרְבָּן תּוֹדָה וְאִתּוֹ אַרְבָּעִים חַלּוֹת. וְהָיוּ שׁוֹחֲטִים אֶת הַקָּרְבָּן וְאוֹכְלִים אוֹתוֹ בִירוּשָׁלַיִם בְּרֹב עַם, וּמַזְמִינִים אֶת כָּל הָעוֹבְרִים וְשָׁבִים לֶאֱכוֹל, וּמְסַפְּרִים לָהֶם אֶת הַנֵּס הַגָּדוֹל. הַיּוֹם, בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ אֵין לָנוּ בֵית הַמִּקְדָּשׁ אֶלָּא יֵשׁ לָנוּ אֶת בִּרְכַּת "הַגּוֹמֵל". בּוֹאוֹ נִשְׁמֹר עָלֶיהָ וּנְבָרֵךְ אוֹתָהּ בְּכַוָּנָה וּבְשִׂמְחָה לְפִי הַהֲלָכָה.

* * *

שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ - הֶחָכָם מִכָּל אָדָם - אָמַר (מִשְׁלֵי יב', טו'):

"דֶּרֶךְ אֱוִיל יָשָׁר בְּעֵינָיו וְשֹׁמֵעַ לְעֵצָה חָכָם" (א')

כֻּלָּנוּ מַכִּירִים אֶת הַסִּיטוּאַצְיָה שֶׁקּוֹרֵית עִם יְלָדִים קְטַנִּים, שֶׁהֵם מוֹשִׁיטִים יָד לַנֵּר שֶׁדּוֹלֵק, וְאָנוּ מִיָּד אוֹמְרִים: "לֹא לִיגַּע, זֶה חָם!" אֲבָל הַתִּינוֹק בְּשֶׁלּוֹ, הוּא רוֹצֶה לָגַעַת. אָנוּ מַמְשִׁיכִים וְאוֹמְרִים: "אַתָּה תִכָּוֶה!" וְהוּא לֹא שׁוֹמֵעַ, בַּסּוֹף הוּא מֵשִׁיט אֶת יָדוֹ, נוֹגֵעַ, נִכְוָה וּבוֹכֶה. בּוֹאוּ נִשְׁאַל אֶת עַצְמֵנוּ, מַדּוּעַ הוּא לֹא שֹׁמֵעַ? הֲרֵי אֲנַחְנוּ בְעֶצֶם גְּדוֹלִים מִמֶּנּוּ, וְכָל מָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ: אֹכֶל, בְּגָדִים וְכוּ' הַכֹּל זֶה מֵאִתָּנוּ. אִם כֵּן, הוּא צָרִיךְ לְהַקְשִׁיב! אֲנַחְנוּ מְבִינִים יוֹתֵר מִמֶּנּוּ! לָמָה זֶה לֹא קוֹרֶה? הַתְּשׁוּבָה פְשׁוּטָה: אֵין לוֹ שֵׂכֶל!

הָאָדָם נוֹלָד לְלֹא חָכְמָה וּבִינָה, וּלְאַט לְאַט הוּא רוֹכֵשׁ אוֹתָהּ מֵהָעוֹלָם. כְּשֶׁהוּא חֲסַר בִּינָה הוּא נִקְרָא אֱוִיל! גַּם הַתִּינוֹק הַזֶּה הוּא אֱוִיל! הוּא רוֹאֶה אֶת הַנֵּר דּוֹלֵק וּבְעֵינָיו זֶה מִצְטַיֵּר כְּאוֹר זוֹרֵחַ, זֶה נֶחְמָד, זֶה מְעַנְיֵן - אָז הוּא שׁוֹלֵחַ אֶת הַיָּד! וְהוּא מְשֻׁכְנָע שֶׁכַּאֲשֶׁר יִגַּע - זֶה יַעֲשֶׂה לוֹ טוֹב. לְאַחַר שֶׁהוּא גָדֵל הוּא מֵבִין שֶׁזּוֹ הָיְתָה טָעוּת וְהָיָה לוֹ לִשְׁמוֹעַ לַאֲחֵרִים.

הַבְּעָיָה יוֹתֵר גְּדוֹלָה כְשֶׁזֶּה קוֹרֶה לַאֲנָשִׁים גְּדוֹלִים בִּדְבָרִים יוֹתֵר מַהוּתִיִּים בַּחַיִּים. הוּא בָטוּחַ שֶׁזֶּה נָכוֹן לִפְתוֹחַ אֶת הָעֵסֶק הַזֶּה. אוֹ שֶׁהוּא בָטוּחַ שֶׁהָאִשָּׁה הַזּוֹ מַתְאִימָה לוֹ. אוֹ שֶׁהִיא בְטוּחָה שֶׁהַבָּחוּר הַזֶּה יִהְיֶה הַבַּעַל הַטּוֹב בְּיוֹתֵר. וְכַמָּה שֶׁמְּדַבְּרִים אִתָּם הֵם לֹא מִשְׁתַּכְנְעִים כִּי הֵם בְּטוּחִים שֶׁהַכֹּל בְּסֵדֶר. וְרַק אַחֲרֵי שֶׁקּוֹרֶה הָאָסוֹן - הֵם מִתְעוֹרְרִים. לָכֵן, בָּא שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ וּמְלַמֵּד אוֹתָנוּ: דֶּרֶךְ אֱוִיל יָשָׁר בְּעֵינָיו - מִי שֶׁהוּא אֱוִיל, וְזֶה יָכוֹל לִהְיוֹת כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ (אֲפִילוּ שֶׁנִּרְאֶה לָנוּ שֶׁאֲנַחְנוּ הֲכִי חֲכָמִים...), הַדֶּרֶךְ שֶׁלּוֹ נִרְאֵית לוֹ הֲכִי יְשָׁרָה, וּבֶאֱמֶת יִתָּכֵן שֶׁהוּא הוֹלֵךְ לַתְּהוֹם! אָז מַה הַפִּתְרוֹן? וְשֹׁמֵעַ לְעֵצָה חָכָם - צָרִיךְ לָלֶכֶת לְהִתְיַעֵץ עִם אֲנָשִׁים שֶׁגְּדוֹלִים מִמְּךָ בְּשָׁנִים וּבַעֲלֵי נִסָּיוֹן בַּדָּבָר. וְכָךְ תַּצְלִיחַ!