פסח
לרפואה, לאמונה ולטהרה: 7 סגולות נדירות הטמונות באכילת מצה
בעת האכילה ראוי לכוון לקיים את הציווי 'שבעת ימים מצות תאכלו', שאוכלים המצות זכר ליציאת מצרים, לכוון לעשות רצון אבינו שבשמים, ולזכור על ידי האכילה את הניסים שעשה עמנו בהוציאנו ממצרים. 7 עובדות על מצוות מצה
- נעמה גרין
- י"ב ניסן התשפ"ג
- מצוות אכילה דאורייתא
כתב ה"חתם ספר": "מצוות עשה של אכילת מצה משומרת בליל פסח – והיא יחידה שנשארה לנו מכל מצוות אכילה שבכל התורה, ואין לנו לא פסח ולא קדשים, לא תרומה ולא מעשר שני, רק מצווה אחת משנה לשנה". (חו"מ, סימן קצו)
- לשמוח שזכינו לקיים את מצוות מצה
רבי עקיבא איגר כתב: "בליל פסח יתנהג בקדושה וביראה, ולשמוח במצוות שזיכה ה' אותנו בלילה הזה, מצוות עשה של קידוש, ומצוות עשה של אכילת מצה, ומצוות מרור, וד' כוסות ואמירת הלל". (מכתבי רעק"א, יב)
- לחבב ולאהוב את המצווה
השל"ה הקדוש כתב (מסכת פסחים נר מצווה אות לט) שחסידים ואנשי מעשה נהגו לנשק את המצה, בעת שהגביהו אותה בליל הסדר.
בספר "מעשה רב" כתבו תלמידיו של הגאון מוילנא בשמו של רבם הגדול שכל שבעת ימי חג הפסח יש מצווה לאכול מצה. כה דבריהם: "כל שבעת הימים יש מצווה לאכול מצה, והוא ז"ל היה מחבב מאוד ממצוות אכילת מצה כל שבעה".
- בעת האכילה יש לכוון לעשות את רצון ה'
בעת האכילה ראוי לכוון את הכתוב המפורש (שמות יב, טו) 'שבעת ימים מצות תאכלו', שאוכלים המצות זכר ליציאת מצרים, ככתוב (פסוק לט) 'ויאפו את הבצק אשר הוציאו ממצרים, עוגות מצות כי לא חמץ, כי גורשו ממצרים ולא יכלו להתמהמה וגם צידה לא עשו להם', ובכלל זה שלא לקיים את המצווה כמצוות אנשים מלומדה, ומתוך רגילות שכך נהגו אבותינו מעת יציאתם ועד הנה, אלא לכוון לעשות רצון אבינו שבשמים, ולזכור על ידי האכילה את הניסים שעשה עמנו בהוציאנו ממצרים.
- על ידי אכילת מצה נעשה שותף לקב"ה במעשה בראשית
ה'רוקח' בהלכות פסח כותב כך: "האוכל מצות בשבעת ימי החג כהלכתן נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית". הראייה לכך הוא מהפסוק בשמות: "מצות יאכל את שבעת הימים", לא כתוב שבעת ימים, אלא 'שבעת הימים', ללמדנו שנעשה שותף בבריאת שבעת ימי הבניין.
- אכילת המצה משריש אמונה בלב האדם
הזוהר כותב על המצה: "דהיא מיכלא דאסוותא ומיכלא דמהימנותא" – מאכל המשריש אמונה בלב האדם. עוד מובא בזוהר שאכילת מצה מזככת את נשמת ישראל מכל לכלוך ופגם, ולא רק על חטאים דלעבר אלא היא גם מסוגלת לטהר את הנפש על להבא.
בנוסף, המצה מעוררת לאהבת ה'. ב'ישמח ישראל' מובא כי המצה מסייעת לאדם לא לכסוף לשום דבר זולת השם יתברך, תורתו ומצוותיו, כי תגדל האהבה אליו, לאהבה את ה' אהבה שאין לה תכלית וסוף על כל אהבת העולם הזה.
ב'תפארת שלמה': "מעלת מצוות 'אכילת מצה' כי היא נבלעת בקרבו של אדם, לכן מסוגלת היא לרפא את האדם 'רפואת הנפש' ברוחניות, ומסייעת לו לעקור מעצמו את הרע שבו להיות דבוק באלוקים חיים.
רבי מנחם מנדל מרימנוב: "סגולת אכילת מצה מועילה לבטל כל תאוות רעות מנפש האדם".
- סגולה לרפואת הגוף ולהצלה מכל צרה
אין דברי הזוהר יוצאים מידי פשוטן, שאכילת המצה מביא לאדם גם רפואת הגוף בפועל ממש, וכמרומז בשמה: "מצה" – שהוא ראשי תיבות: מכל צרה הצילני.
בספר "יפה ללב" (חלק ב') מובא בשם ספר "ארחות יושר" (פרק י"א) כך: "ידחוק עצמו לשתות 4 כוסות שלמות, ואכילת מצת מצווה ואפיקומן שיעור כזית, אף שקשה עליו אכילתן ושתייתן – ידחוק את עצמו, ובזה לא יצטרך לאכול סמים ומשקים מרים לרפואות הגוף".
הרב שלמה לוינשטיין על הקשר בין מצוות מצה ליראת שמים: