שערוריה: מדינת ישראל תכיר בגיורים פרטיים

בסוף השבוע האחרון החליט בית המשפט העליון, כי גיורים פרטיים יוכרו לצרכי חוק השבות. העולה מפסק זה הוא שהמתגיירים בגיורים אלה יהיו זכאים לעלייה ולקבלת אזרחות.

בעתירה כותבים השופטים כי "הוחלט ברוב דעות, כי העותרים הם יהודים לעניין חוק השבות. זאת כנגד דעתו החולקת של המשנה לנשיא, א' רובינשטיין, שסבר כי יש להשהות כדי לאפשר אסדרה חקיקתית".

נשיאת בית המשפט נאור הוסיפה כי: "הכרעתנו היום מצומצמת לשאלת הקניית מעמד מכוח חוק השבות. זוהי אינה שאלה דתית, כי אם שאלה אזרחית-ציבורית. איננו קובעים דבר במסגרת הליכים אלה בשאלת ההכרה בגיור שעברו העותרים בהקשרים אחרים. המתנו לדברו של המחוקק, משבוששה הכרעתו של המחוקק לבוא – לא ראינו מנוס מהכרעה שיפוטית בעניין זה".

(צילום: פלאש 90)

השופט הנדל הוסיף: "אכן, במדינתנו ישנה רבנות ראשית, האמונה על סוגיות דתיות מגוונות. לא באתי לערער על מעמדה. אולם, במקרה שלפנינו אין בחוק השבות הסמכה מפורשת המעניקה לרבנות הראשית שליטה בלעדית בהליכי הגיור".

הראשון לציון, הרב הראשי לישראל הגאון רבי יצחק יוסף הגיב באמרו כי "החלטת בית המשפט העליון להכיר בגיורים פרטיים במדינת ישראל היא שערוריה. לא יעלה על הדעת שתעשיית הגיורים הפיראטיים, שלא מפוקחים על ידי אף גורם ממשלתי, יוכרו כרשמיים".

הסכנה העצומה בפסיקתו של בג"ץ היא בכך שגויים, שלא התגיירו על פי ההלכה, ועל כן אינם נחשבים ליהודים, יתגוררו בארץ במסווה יהודים. זוהי סכנה להמשך שלמותו של העם היהודי ולנישואי תערובת.

תהליך הגיור על פי ההלכה דורש לימוד של המצוות ויסודות היהדות שמירת מצוות בזמן התהליך ולאחר סיומו, מילה וטבילה במקווה בנוכחות עדים וקבלת עול מצוות. לעתים נעשה ניסיון, על ידי הגורם המגייר, לוודא שסיבת הגיור היא מאהבת הדת ולא מסיבות אחרות.