בריאות ותזונה
בריאות: מי את מחלת הגאוט (שיגדון)?
האם כל נפיחות בפרקים, היא נפיחות 'תמימה'? מסתבר שלא. אז מתי יש צורך לבדוק את הנפיחות לעומק, מתי היא הופכת למחלה כרונית ואיך ניתן לטפל בה? קווי מתאר למחלת הגאוט (שיגדון)
- שירה דאבוש (כהן)
- כ"ט שבט התשע"ו
הגאוט (שיגדון) הינו מצב של דלקות מפרקים כרוניות שמלוות בנפיחות וכאבים עזים במפרקים השונים של הגוף, ובפרט בבוהן. מדובר במחלה כרונית שנגרמת כתוצאה משקיעת גבישים של חומצה אורית , שנמצאים בנוזל המפרק. מה שגורם לגבישים הללו לשקוע הוא רמה גבוהה של חומציות בדם.
תסמיני המחלה
נפיחות, כאב עז ואדמומיות במרכז הבוהן, בכף הרגל - בעיקר. אך יכולה לבוא לידי ביטוי גם בברכיים, קרסוליים או כפות הידיים.
במי היא פוגעת?
היא אמנם נפוצה יותר אצל גברים מבוגרים, אך עשויה לפגוע גם בנשים.
מחלת הגאוט (צילום: שאטרסטוק)איך מאבחנים?
במעבדה: חומר שיישאב ממקום הדלקת יישלח לבדיקה מיקרוסקופית, וזו תחפש בו גבישי חומצה אורית (שנראים כעין סיכות דקות). כמו כן, על החולה לבקש בדיקה של רמת החומצה האורית בדם.
הטיפול
ניתן באמצעות שני סוגי כדורים - האחד מפחית את ייצור החומצה האורית בדם, השני מגביר את קצב הפרשת החומצה האורית, מהגוף.
תדירות
בעוד שחלק מן החולים מדווחים על חווייה חד פעמית של המחלה, אחרים מדווחים על התקפי גאוט חוזרים ונשנים לפרקים. רוב ההתקפים הם עניין של ימים ספורים, אך אם מדובר בגאוט כרוני - זה עשוי להימשך קצת יותר.
אז מתי פונים לקבלת טיפול רפואי?
כל אימת שמרגישים כאב עז שמתלווה אליו נפיחות, באזור המפרקים של הגפיים העליונות והתחתונות.
באילו מזונות עדיף למעט, לסובלים מגאוט?
כל מזון שעשיר בחומצה אורית - הווי אומר בשר, סרדינים, פטריות וכדומה.