שירה יהודית
נעה / שיר על שידוכים
נעה: "לאחרונה נראה כי תופעת הרווקות המאוחרת מתפשטת ומשאירה לבבות עצובים... ניסיתי לחשוב, כרווקה מן המניין, איך מכניסים בכל זאת שמחה ללב...? אז תחליטו אתם אם זה היה רעיון טוב"
- נעה
- ט' שבט התשע"ו
שידוכים / נעה
נעה לי, נדה
סביב לעולם
שמונים יום עברו כבר'
והוא-נעלם.
ומה כבר ביקשתי ?
לא אי-אי-אי'
קצת שמח, למדן,
ירא שמיים ודי...
וראו איזה פלא -
הוא מתמהמה.
לזו הראשונה
שתמיד היתה מאה...
וההיא שבקושי
עברה בדינים,
קיבלה הכי טוב
כמו שכולם חולמים.
אני כבר עברתי שמונים בחורים
וחיפשתי אותו בין הרים וסלעים.
חציתי הנילוס,
צללתי עמוק.
הבנתי: שידוכים
זה מה זה לא צחוק...
המשכתי, חיפשתי, מיהרתי פי שתיים
אולי הוא אוכל ארוחת צהריים.
בהרי ההימלייה או בפונדק וינאי -
אל דאגה! עוד אגיע אל התגשמות חלומי!
אביר על הסוס, מרכבה רתומה
מאופק קלוש, קרן אור מבליחה.
אך פתאום התנתקתי, מהאביר הנוצץ
וחשבתי אולי הוא תקוע על עץ...
אז צר כעת שעלי לעצור,
אך נראה לי שלרדת לו ארוץ לעזור...