האם יכול להיות שאלוקים ברא עולם אחר לפנינו?

אוריה שואל: "שלום רב. יש לי מספר שאלות על בריאת העולם:

א. אינני מבין מדוע ברא ה' את העולם דווקא בשישה ימים? שכן הוא יכל לברוא את העולם אפילו ביום אחד.

ב. כיצד נאמר במדרש שהתורה היתה גנוזה תתקע"ד דורות לפני בריאת העולם, והרי הזמן הוא בעצמו נברא?

ג. גם נאמר במדרש שלפני עולמנו, הקב"ה היה בורא עולמות ומחריבן. אך האם ה' צריך ח"ו לעשות ניסוי וטעייה בבריאת העולם?"

* * *

שלום וברכה אוריה, ותודה על שאלותיך המעניינות.

המדרשים שראית, יש בהם סודות רבים ועמוקים, והם נועדו ללמד אותנו רעיונות נשגבים גם בדרך הפשט וגם בדרך הסוד. בתשובות אלה נעסוק ברובד הפשט.

א. לגבי שאלתך הראשונה, אמת הדבר שהקב"ה יכל לברוא את הכל ברגע אחד, אך הוא יתברך ברא את העולם בעשרה מאמרות, וזאת כדי שנוכל ללמוד ממעשיו, ולראות את ההשתלשלות של הבריאה עד האדם, ולהבין כי האדם הוא נזר הבריאה. כך אמרו חז"ל בדרך משל, שהבריאה של הקב"ה דומה לבעל-בית שמתקן את סעודתו לפני האורח, תחילה הוא מסדר את הבית, אחר כך מסדר את השולחן והכלים, ורק לבסוף מכניס את האורח אל תוך ביתו, כך הקב"ה תיקן את העולם בשלבים לקראת בואו של האדם. באמצעות הבריאה ההדרגתית הזו אנו לומדים להעריך את מעשיו של הקב"ה, ולהכיר את התכנון הרב שבעשייתם למען האדם. סיבה נוספת לכך, הוא כדי שהאדם יוכל להשתתף במעשה בראשית על ידי שמירת השבת. השבת מזכירה לנו בכל שבוע את בריאת העולם, והיא מקשרת בין מעשינו לבין מעשה בראשית. על ידי שמירת השבת אנו מעידים על אמונתנו בה' שברא את העולם בשישה ימים. ה' שבת ביום השביעי, כדי שאנו נשבות ביום השבת ונוכל להידמות אליו יתברך במעשינו. חז"ל לימדו טעם נוסף (פרקי אבות ה, א): "בעשרה מאמרות נברא העולם. ומה תלמוד לומר, והלא במאמר אחד יכול להבראות? אלא להיפרע מן הרשעים שמאבדין את העולם שנברא בעשרה מאמרות, וליתן שכר טוב לצדיקים שמקיימין את העולם שנברא בעשרה מאמרות"!

ב. המדרש האומר שהתורה היתה גנוזה תתקע"ד (974) דורות לפני בריאת העולם מובא במסכת שבת (דף פח, ב), והוא נועד ללמד אותנו שהתורה והמצוות הן למעשה "הוראות היצרן של העולם", ולא להיפך. כי אנשים עשויים לטעות ולחשוב שהתורה ניתנה לנו רק "בדיעבד" (כלומר, בגלל שיש אנשים שגונבים אז נאמר בתורה "לא תגנוב", ובגלל שיש לנו הורים אז ה' ציווה "כבד את אביך ואת אימך" וכו'), ואין זה נכון, אלא האמת היא שהקב"ה ברא את העולם לפי תוכנית-התורה. הוא יתברך רצה שתהיה מצווה של כיבוד הורים, ולכן ברא מציאות שבה יהיו אבא ואמא; ה' רצה שיהיה נסיון כלפי רכוש, ולכן ברא יצר רע לגנוב, וכן הלאה. העולם נברא על פי התורה, וזהו הרעיון הנשגב שבמדרש שראית.

התורה היא נצחית, ותמיד היתה רצון השם האמיתי להטיב לנבראיו, אך אין ספק שיש בביטוי "תתקע"ד דורות" סודות ורעיונות נוספים. הרחבנו בתשובה זו בעלון מס' 202 על פרשת חוקת. ובמענה מדוייק לשאלתך: בורא עולם נמצא מחוץ לזמן, הוא נצחי, ולפיכך גם רצונו בתורה התקיים עוד לפני בריאת העולם, כי התורה מבטאת את רצון השם האמיתי והנצחי. רק כאשר נברא הזמן יחד עם העולם, בוטא רצון ה' בתוך העולם ובתוך מימד הזמן. אך רצונו של ה' בתורה לא משתנה לעולם, כי ה' איננו משתנה.

ג. המדרש האומר שה' היה בורא עולמות ומחריבן (בראשית רבה, ג, ט) נועד ללמד אותנו שעולמנו מושלם כפי שהוא, שהרי הקב"ה העיד עליו: "טוב מאוד" (בראשית א, לא), פירוש הדבר שהעולם הזה מתאים להשגת המטרה האלוקית בצורה הטובה והמוצלחת ביותר שיכולה להיות. וזו תשובה למי שמהרהרים בליבם שמא ה' יכל לברוא עולם טוב יותר, על כך נאמר שהקב"ה כבר הוציא מן הכח אל הפועל את האפשרויות השונות, בכדי שנדע שעולמנו הנוכחי הוא הטוב ביותר. אך מובן שאין הקב"ה צריך לערוך נסיונות בבריאת עולמות, כל מטרתו היתה רק ללמדנו על שלמות עולמנו ותפארתו - כגון האומן שבתחילה יוצר כד פשוט, ולאחר מכן שוברו ויוצר כד מפואר יותר מקודמו, וחוזר על כך שוב ושוב עד שלבסוף הוא יוצר את הכד היפה ביותר, והכל רואים ומבינים עד כמה גדולה תפארתו רק בזכות הידיעה על הכדים הקודמים, שלא היו מושלמים כמו הכד האחרון. כך ה' יצר בדרך משל עולמות רבים עד שברא את עולמנו המושלם. זו עובדה שכשאנו מביטים אל החלל, אנו מוצאים מיליוני עולמות שלא מתאימים לקיום חיים. עולמנו הוא יחיד ומיוחד בכך שיש בו את כל התנאים העדינים לקיומנו ביקום. אנו רואים שעולמנו הוא אכן הבריאה המושלמת ביותר בכל היקום כולו. עם זאת, מדרש זה יש בו גם סודות עמוקים יותר. מקובלים רבים שפירשו כי מאמר זה נסוב על בריאתם של עולמות רוחניים ולא פיזיים, לפי דבריהם לא נחרבו עולמות כלשהם במובן הפשוט של הביטוי.