טעים להכיר: סלק

מוצאו של הסלק באגן הים התיכון. הוא מצוי בשווקים בכל עונות השנה, אבל טיבו ותכונותיו הנפלאות, מעולות יותר בעונת החורף.

לסלק זנים שונים. בארצנו נפוצים שני זנים: סלק "פחוס" וסלק "כדורי". הסלק נאכל מבושל, חמוץ, וחי בסלטים. תעשיות השימורים מייצרות סלק משומר. רבים נהנים מאד מ"חמיצת סלק" - מים שנתבשלו עם סלק. מזגו של הסלק קר. הוא משמש תרופה נגד חולשה ותשישות. מיץ סלק, כוחו עצום במקרים של בעיות במרה, בכבד ובבלוטות. סלק מבושל זמן רב עם קני סוכר משמש כתרופה לשיעול, ובפרט שיעול יבש. לסלק גם השפעה מייצבת ומסדירה של כלי העיכול. הוא מצוין לדימומים בקיבה, לעצירות קשה, ולחולי אנמיה.

הסלק משפר את מערכת החיסון בגוף. ישנם הסוברים שאכילת סלק משמידה תאים סרטניים. אולי אין בכח אכילת הסלק לסלק את המחלה, אך בוודאי תוכל להאריך את חיי המטופל ולשפר את איכות חייו.

עוד עוזר הסלק לייצב את רמת החומציות בגוף, וכן לטיפול בדלקות כרוניות. לסלק אין תופעות לוואי, ורוב האנשים מעכלים אותו בקלות. על מנת לשפר את הבריאות הכללית ולטפל במחלות כרוניות, יש לצרוך אותו תקופת זמן ארוכה. הצריכה הממוצעת היא שני ראשי סלק בגודל ממוצע ליום. האפקטיביות של סלק מבושל זהה לסלק לא מבושל או למיץ סלק.

סלק שבושלו עימו מים יעיל למניעת נשירת שיער, למניעת קשקשים ולהסרתם, וכן נגד התייבשות העור והתקלפותו.   

מלבד התכונות הרבות שבסלק עצמו, גם העלים טובים מאד לשימוש, מאחר והם עשירים בוויטמין E. עם זאת, חשוב לדעת כי עלי סלק מכילים חומצה אוקסלית, לכן אנשים שסובלים מאבנים בכליות או מדלקות פרקים צריכים להימנע מצריכתם.

על הסלק מברכים: "בורא פרי האדמה".