הדרכה למתחזקים

הכל מתפרק: כיצד מתמודדים עם הנסיונות שבדורנו?

אנו חיים בדורו של משיח, האפוף בבלבול כה רב, ובניסיונות כה רבים וגדולים, שלפעמים נדמה שהכל עומד להתפרק. הכל נהיה קיצוני בצורה הזויה. הן בתחום הכלכלי, הן בתחום הזוגי, הן בחינוך ילדים, הן בין האדם לעצמו ובין האדם לבוראו, הן בתחום החברתי... בקיצור, דור עם ניסיונות קיצוניים ויוצאי דופן, שאף דור שלפניו לא התמודד איתם. מה עושים? כיצד מתייחסים לזה? הרב דן טיומקין, במאמר קצר וקולע, שולח פנס מואר להשתדלות המוטלת עלינו, שיעשה קצת סדר בבלגאן

שתף במייל
| י"ב כסלו התשע"ו |
whatsapp
אא

שלום הרב, אני בעל תשובה כבר מספר שנים, משתדל להתחזק ולעשות את המצופה ממני, אך לאחרונה אני מרגיש שהכל מתפרק... הכל מקצין ונהיה הזוי, בכל המישורים, במיוחד בתחום הכלכלי, החברתי, המשפחתי. הכל - פשוט הכל. נראה לי שאני לא היחיד שמרגיש ככה, ובמיוחד בקרב חברי בעלי התשובה. יש הסבר כיצד מתמודדים עם הגל הזה?

* * *

זו באמת שאלה קשה, ומעולם לא התיימרנו להיות פרשנים לענייני חשבונות שמים. גם אני מרגיש שחבלי הלידה קשים, תכופים וכואבים. אין ספק שקורים בעולם מהלכים גדולים, שמדברים אלינו, להתחזק ולהתקרב לקב"ה, כמו שמובא בכל הספרים הקדושים.

יש נקודה אחת שאולי לא מספיק מרבים לדבר עליה, שגם עליה צריך לתת את הדעת ולהתייחס אליה בכל הרצינות. אולי ננצל את שאלתך להתמקד בנושא זה.

מסופר על כמה מגדולי ישראל, שכאשר באו אליהם הורים שלא זכו להיפקד בצאצאים, וביקשו ברכה, או סגולות לישועה, הרבנים הורו להם ראשית ללכת להיבדק אצל רופא, ולאבחן אם יש שורש רפואי לבעיה. כך בכל תחום, לפני שמחפשים את הסגולות או את מהלכי ה' בעולם, צריך קודם כל לוודא שאנחנו עושים את שלנו.

החיפוש אחר השורש הרוחני לתאונות הדרכים אינו יכול לפטור את הצורך האמיתי והחשוב להגביר את המודעות לנושא הזהירות בדרכים. כך בכל תחום ותחום - עודף המהירות לחפש את השורש הרוחני, לא תמיד נובע מעודף בטחון ואמונה חושית, אלא לפעמים הוא בא לכסות על עצלות או חוסר תשומת לב ראויה להשתדלות הטבעית באותו התחום.

כאשר אדם הולך במהלך לא מתאים, הקב"ה, באמצעות המציאות, מחדד את זה, ועושה שהמצב יהיה מוקצן ומוגזם, כדי שנראה בעיניים שלנו שאנו לא הולכים בדרך הנכונה.

בתחום הפרנסה, לדוגמא, אנשים רבים היו מוכנים לחיות כל חייהם בבינוניות ובדוחק, ולסבול את כל תופעות הלוואי הכרוכות בכך, שהשפעתם לאורך השנים מאד לא נעימה! לכן, מן השמים, לטובתם, מזמנים להם פיטורין, משבר, או צרה שמחייבת אותם לגייס כסף רב בזמן קצר, ולמרות שבטווח הקצר זה מתסכל מאד, בטווח היותר ארוך – ניתן לראות כיצד זה היה לטובה, כי המצב החדש הקצין את מצבם ואילץ אותם למצוא מהלך שיבטא את כישרונותיהם, ויוציא אותם מהבועה של הנוחות והקיבעון.

לפעמים אדם מוכן להתפשר ולסבול סבל מר, על מנת להימנע משינוי. לסבל שלו הוא כבר רגיל, לכן הוא מתרץ לעצמו תירוצי הבל שונים, ומוכן לחיות חיים שאינם חיים, רק בשל הפחד הלא נודע מהשינוי. חסד גדול עושה איתנו הבורא, שבכאלה מקרים הוא גורם להקצנה הזויה, שממחישה לנו עד כמה מצבנו בלתי נסבל, ולמרות שבמבט ראשוני ההקצנה גורמת לחוסר נוחות ולתחושת חוסר אונים, מבט מעמיק יותר מגלה, שזה למעשה המפתח לישועה, כיוון שדווקא ההקצנה גורמת לנו לעשות מעשה ולפעול לשינוי המצב. כמו שבני ישראל במצרים עבדו עבודת פרך, והתורה מעידה שעד שלא הוזקקו בעצמם ללקט את התבן – הם לא התפללו בכל כוחם לשינוי המצב.

* * *

פעמים רבות אדם חי במקום שאינו מתאים לו, והוא עצמו אינו מודע עד כמה. יתכן שאף אם לו, אישית, יש נקודות בריחה מסוימות, בני משפחתו סובלים סבל מר, לכן הקב"ה מזמן לו מצבים קיצוניים שממחישים לו עד כמה יש שוני בינו לבין המקום או החברה שבה הוא חי, על מנת שהדבר יניע אותו לא להתפשר ולחפש מקום מוצלח יותר.

דווקא הניסיון והקושי, מאלצים אותנו לגלות בעצמנו כוחות נסתרים שכלל לא ידענו שיש בנו. כך בנוי הגוף, שבמצבי חירום משתחררים בו הורמונים מיוחדים שמאפשרים לו לפעול בצורה עוצמתית ועל טבעית. כך בנויה גם הנפש, שבמצבי חירום וחוסר ברירה, מתגלה יצירתיות מופלאה שרדומה לגמרי בחיי השגרה.

כך בנויים גם העולמות הרוחניים, כמו שמבואר בתורה, שכאשר בני ישראל הגיעו ממצרים לארץ כנען, הם גרו בבתי הכנענים שגרו בארץ לפניהם. באותה תקופה, כידוע, אם מישהו נכשל בעוון לשון הרע, הוא קיבל את העונש הלא נעים שנקרא: "צרעת הבית". צרעת הבית פגעה בקירות אשר קיבלו נגעים מסתוריים, שגרמו לחוסר נעימוּת לא פשוט. צריך היה להוציא את כל תוכן הבית לרחוב, ובסופו של התהליך, זה יכול היה להגיע למצבים שהיה צריך לנתץ ולהרוס את הבית. אין ספק שמדובר היה בעונש לא נעים, אבל דווקא מתוכו היתה מובאת נחמה מוזרה: בתוך הקיר, פעמים רבות, התגלו אוצרות קדומים אותם החביאו הכנענים בקירות הבית (כפי שמובא ברש"י, ויקרא י"ד ל"ד בשם המדרש, שהיו אמוריים, שהחביאו את אוצרותיהם בקירות הבתים במשך ארבעים השנה שבני ישראל היו במדבר, ובזכות הנגע, בעל הבית ניתץ את קירות הבית ומצא את אותם אוצרות). יש בכך לקח חשוב עבורנו: גם אם נפלנו, גם אם אנחנו בשפל, דווקא אז יש לנו אפשרות להתבונן ולגלות מהלכים חדשים, שאולי עד כה, בגלל ההצלחה והקיבעון, היו חסומים עבורנו.

אין צורך שנגיע למצבים כאלה על מנת לגלות את האוצרות שבנו. עדיף לפעול ממצב של ישוב הדעת וללמוד מניסיונם של אחרים. אני מאמין שבכל מצב ובכל גיל אפשר לתקן, אבל ברור שהרבה יותר קל כשבונים מהלך אופטימאלי עם הזדמנויות רבות ואפשרויות רבות.

כמובן שלא נוכל להשלות את עצמנו שבזה הדבר מסתכם. ההיסטוריה העולמית, הישראלית, הדתית והחרדית, עוברת שינויים ותמורות עצומים, וברור שלא הכל תלוי רק בהשתדלות הקטנה שלנו. ברור שיש לחפש את השיפור הרוחני הנדרש מאיתנו, אבל אסור גם להזניח את השלב הראשון, הבסיס שעליו הכל עומד, שהוא הרצון האנושי, הטבעי והישר, גם בתוך המציאות ההפוכה הזאת, לעשות מקסימום השתדלות ראויה, על מנת ליצור אי של רוגע ונורמאליות בתוך החיים שלנו.

לרכישת ספריו של הרב דן טיומקין 'מקום שבעלי תשובה עומדים', לחצו כאן.

הידברות שופס

האדם במעגל השנה - הרב זמיר כהן

89לרכישה

מוצרים נוספים

ערכת משחקי חנוכה לילדים

חנוכייה עם בית זכוכית כריות כסף וזהב

סט מהודר מקריסטל לשבת קודש

ילקוט יוסף - חנוכה

שולחן מהודר להנחת חנוכייה

אלי לומד על החגים - חנוכה

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה