מצוות

אבא, עשית לי פדיון? 8 דברים שאולי לא ידעתם על מצוות פדיון הבן

בשונה ממצוות "ברית מילה" אשר הושרשה בכל תפוצות עם ישראל בעולם, מצוות: "פדיון הבן" כמעט ולא השתרשה בציבוריות הישראלית הכללית

| י"ג אב התשע"ה |
פדיון הבן (צילום: גרשון אלינסון / פלאש 90)
אא

ערב סתמי אחד ניגש יאיר, בחור מתחזק ביהדות, בן להורים חילוניים, לאביו, בשאלה: אבא, עשית לי פדיון הבן אצל כהן?" אביו מביט בו בחוסר הבנה: "אתה מתכוון לברית מילה? בטח שעשינו לך", אך יאיר מסביר: "אני מתכוון למצוות פדיון הבן, אותה עושים לתינוק בכור".

בשונה ממצוות "ברית מילה" אשר הושרשה בכל תפוצות עם ישראל בעולם, מצוות: "פדיון הבן" כמעט ולא השתרשה בציבוריות הישראלית הכללית וחבל.

להלן 8 דברים שאולי לא ידעתם על מצוות "פדיון הבן". 

1. מצווה מן התורה לפדות בכור זכר הנולד בלידה רגילה החל מגיל חודש ימים. 

2. המצווה מוטלת על האב ועליו לפדות את בנו בכורו מן הכהן. אם האב לא פדהו, מחויב הוא עצמו בכל גיל, עד מאה עשרים, לפדות את עצמו בסכום כסף מן הכהן.

3. מקור המצווה הוא בחומש שמות: "קדש לי כל בכור פטר כל רחם בבני ישראל באדם ובבהמה לי הוא. וכל בכור אדם בבניך תפדה".

4. על מנת להתחייב במצווה צריכים להתקיים התנאים הבאים: בן זכר שנולד בלידה טבעית וראשונה להורים שאינם כוהנים או לויים. כאשר תנאים אלו מתקיימים, על אביו לפדותו לאחר שלושים יום מהלידה בסכום של חמישה סלעים מן הכהן. אז הילד פדוי והמצווה קוימה.

5. המצווה מתקיימת באופן הבא: אבי הבכור (או הבכור עצמו, אם הוא בוגר) נותנים לכהן מוסמך המיוחס לשבט הכהונה 'חמישה סלעים' שערכו 97-104 גרם כסף טהור. אחר העברת הכסף מברכים ברכת "על פדיון הבן" וברכת "שהחיינו". מקובל לערוך סעודת מצווה חגיגית, ובמרכזה לערוך את טקס הפידיון.

6. מקור המצווה הוא קדושתם של הבכורים. מלכתחילה, הקב"ה ייעד את הבכור בכל משפחה לשמש בעבודת המשכן ובית המקדש. אך בעקבות השתתפותם של הבכורים 'בחטא העגל' קדושתם נלקחה מהם, ובמקומם משמשים הלווים בעבודת בית המקדש. עם זאת, לבכורים נשארת זיקה מסוימת לכהונה, ועל ידי פדיון הבן הבכור הוא יוצא לחולין.

7. טעם נוסף למצווה זו קשור לנס שזכו לו הבכורים. בעת מכת בכורות במצרים, היו בכורי ישראל בסכנה קיומית והיו אמורים להיענש יחד עם בכורי מצרים. כאשר התגלה הקב"ה במצרים ואמר "אני ראשון" מתו כל הבכורים – בכור האדם, בכור השפחה ואף בכורי הבהמות, מכוח ראשוניותו של הבורא. נס גדול עשה ה' לבכורי ישראל והצילם ממיתה. זהו ביאור הפסוק: "כי לי כל בכור ביום הכתי כל בכור בארץ מצרים, הקדשתי לי כל בכור בישראל". בזמן שהצילם הקדוש ברוך הוא, זכו הבכורים לקדושה מיוחדת וניתנה להם הזדמנות להיות "הכהן של הבית". כיוון שהבכורים לא עמדו במשימה וחטאו, כאמור, בחטא העגל, נלקח מהם תפקיד העבודה בבית המקדש אך נשאר 'זיקה ושייכות' כתזכורת למה שיכלו לזכות בו. זיקה זו באה לידי ביטוי בשייכות מסוימת לשבט הכהונה. וכידוע כל מוצר השייך לכהונה ולמשכן ה', יוצא  לחולין במקרים מסוימים  על ידי 'פדיה בממון' - הכסף מקבל את הקדושה ושייך למקדש והמוצר יוצא לחולין. כך באותו מידה הרעיון של פדיון הבן הוא כדי שהבכור 'יצא לחולין' במובן של חיים נורמטיביים המשלבים חומר ורוח יחד כישראל רגיל, אך מתנתק הוא מ- 'זיקה' לכהונה.   

8. טעם נוסף לפדיון הבן מבואר בספר החינוך, וכך נאמר: "משרשי מצוה זו, שרצה ה' לזכותנו לעשות מצוה בראשית פרינו למען דעת כי הכל שלו, ואין לו לאדם דבר בעולם רק מה שיחלק לו ה' יתברך בחסדיו. ויבין זה בראותו כי אחר שיגע האדם כמה יגיעות וטרח כמה טרחות בעולמו והגיע לזמן שעשה פרי, וחביב עליו ראשית פריו כבבת עינו, מיד נותנו להקב"ה, ומתרוקן מרשותו ממנו ומכניסו לרשות בוראו". בכך דומה מצוות פדיון הבן למצוות ביכורים: להוכיח כי כל אשר לנו הוא מאת ה'.


דרגו את המאמר - ותעזרו לקידומו בגוגל:

ממוצע 5 (84 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

סט ארכיאולוגיה תנ"כית - הרב זמיר כהן

319לרכישה

מוצרים נוספים

המדריך המלא לחינוך ילדים - הרב זמיר כהן

בוסר המלאכים - ארגז כלים להורי המתבגר - הרב דן טיומקין

רזי התזונה - להתנקות, להבריא, לרזות בקלות

תיק מהודר עם ידית לטלית ותפילין

נטלה מהודרת "עיטורים"

ערכה מהודרת להבדלה

לכל המוצרים