חושש מזקנה? פשוט תחשוב

מתוך העיסוק המתמיד של החוקרים בתחום הזקנה ובהתפתחות האלצהיימר במחקריהם בעשור האחרון, התברר להם כי אנשים שעסקו בפעילות קוגניטיבית-מנטלית היו, באופן מסוים, מחוסנים יותר מפני השלכותיה של הזקנה.הגילוי הזה הוביל להמצאת המושג "רזרבה קוגניטיבית", שמשמעותו: ככל שאדם מפעיל יותר במהלך חייו את תפקודי המוח השונים, כך הוא הופך את מוחו ליעיל יותר. ואם המוח משוכלל יותר, הרי יש ברשותו רזרבה מספקת כדי להכיל חלק מהנסיגה בהזדקנות מבלי שהדבר יתבטא בתפקוד היומי.במחקר שערכה הדוקטורנטית יפעת לוי, בהנחיית פרופ´ אלי וקיל מהמחלקה לפסיכולוגיה ומהמרכז הבין תחומי לחקר המוח באוניברסיטת בר אילן, וד"ר אורי רסובסקי, היא מצאה שאם אדם נפגע כתוצאה מחבלה מוחית בעקבות מתאונה או מכה, תהליך ההזדקנות שעובר מוחו - מואץ.

צוות החוקרים בדק 89 חולים פגועי ראש בטווח הגילאים בין 20 ל-70 שנה ממרכז השיקום לנכי צה"ל ביפו ומבית החולים שיבא בתל השומר. אחד הדברים שגילו הוא שהגיל משחק תפקיד בתהליך ההזדקנות אחרי פגיעה מוחית: ככל שאדם חווה את הפגיעה בגיל מאוחר יותר, תהליך ההזדקנות מהיר יותר.

החוקרים מצאו גם דרכים לבצע הערכה של היכולת הקוגניטיבית לפני הפגיעה המוחית ולקבוע אם אנשים ברמה אינטלקטואלית גבוהה יותר סבלו מהשלכות חמורות פחות של הפגיעה.

הממצאים תאמו את ההערכות, שאכן רזרבה קוגניטיבית ממתנת את הפגיעה בהתאם לחומרתה. במקרים של פגיעה קשה הרזרבה לא הגנה על אנשים, בניגוד לפגיעה חמורה פחות.

"לממצאים יש השלכות לכך שעל צוותים רפואיים להיערך שאצל החולים האלה עם הרזרבה הקוגניטיבית הנמוכה והפגיעה קשה, ההידרדרות הקוגניטיבית תהיה מוקדמת יותר לעומת האוכלוסייה הרגילה", מסביר פרופ´ וקיל. "יהיה צורך לסעוד אותם מוקדם יותר לעומת הממוצע".

"יש הרבה מאוד מחקרים שמדברים על עצם העיסוק בחשיבה ובלמידה כמנגנון לחיזוק הרזרבה הקוגנטיבית", ממשיך וקיל. "אנשים שכל הזמן קוראים, שומעים הרצאות, לומדים שפה חדשה, המוח שלהם עסוק בפעילות קוגניטיבית. כל פעילות שגורמת לאדם לחשוב ולהתאמץ בצורה אקטיבית ולא פסיבית טובה במקרה הזה.

"בזקנה הרבה מהדברים מוכרים ולא תמיד מאתגרים אותנו. אני ממליץ להיחשף לדברים חדשים, לשמוע הרצאות בנושאים חדשים, לאתגר את המוח במשחקי חשיבה... הדבר דומה לכושר גופני - ככל שאתה מתחיל מוקדם יותר ומרגיל את עצמך, המערכת שלך בריאה יותר".