צמים? קשה לכם? הנה מה שהרב פינקוס כתב במיוחד בשבילכם

הרב פינקוס זצ"ל בספרו "גלות ונחמה" ביאר את חשיבותה העצומה של עבודת הצום.

הרב פינקוס הבהיר כי צום מבטא את קשר האהבה של האדם עם הקדוש ברוך הוא. הוא ממשיל את הצום לאב, שכשילדו מתפתל מכאבים, אביו בא ויושב לידו, למרות שאינו יכול עזור לבנו או להקל על כאביו. הסיבה לכך שהאב יושב ליד בנו היא כי שהוא לא מסוגל לעזוב אותו בצערו.

באותו אופן ניתן להסביר את הקשר בין עם ישראל והקדוש ברוך הוא: כשכואב לעם ישראל, לא רק שהקדוש ברוך הוא משתתף בצערם, אלא הוא – שהוא כל יכול – ממש כואב לו, כביכול הוא עושה שגם לו עצמו יכאב. זהו כוונת הנאמר "עמו אנוכי בצרה".

"בזמן הצום, אנחנו מחזירים לקדוש ברוך הוא, וכביכול משתתפים בצערו ובכאבו של הקדוש ברוך הוא. אנו מכאיבים לעצמנו כדי להשתתף בכאבו של הקדוש ברוך הוא. משום כך מהווה הצום קירבה כל כך גדולה, כיוון שאדם מוכן לוותר על עצמו, על חלבו ודמו, כדי להשתתף עם הבורא יתברך בצערו", דברי הרב פינקוס.

כלומר, עבודת הצום היא גדולה כל כך כיוון שהצום מבטא רגש חזק: את קשר האהבה של הקדוש ברוך הוא עם עמו ישראל. כאשר האדם מכאיב לעצמו ומשתתף בצערו של הקדוש ברוך הוא על ירושלים ועל חורבן בית המקדש, הוא מבטא בכך את אהבתו הגדולה לבורא.

יהי רצון שתתקיים בנו התפילה הנאמרת בתפילת מנחה בתענית יחיד: "יהי רצון מלפניך... שיהא מיעוט חלבי ודמי שנתמעט היום כחלב המונח על גבי המזבח ותרצני".