בעת דריכת הענבים בגת, היין בחבית הסגורה תוסס מאליו

כתב רבינו החיד"א זי"ע בספרו 'חומת אנך' (מטות אות ב'), על הפסוק לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה (במדבר ל', ג'): יש לרמוז, שאם האדם ישמור לשונו מלדבר שום דיבור אסור, ויהיה נשמר מדברים בטלים, ויקדש פיו, אזי כל אשר יבקש בתפילתו, ישמע הקב"ה ויקבל בקשתו. וזהו שנאמר 'לא יחל דברו', לא יעשה דברו חולין (רש"י), שלא ידבר דברים בטלים ומכל שכן דברים האסורים, אזי ככל היוצא מפיו יעשה ה' יתברך, וישמע תפילתו, ולא עוד אלא אפילו בלי תפילה כל אשר יאמר יתקיים, כמו רבי חנינא בן דוסא.

ורבינו חיים ויטאל זצ"ל פירש בשם רבי שמעון טירנו זצ"ל: לא יחל דברו – אם לא יעשה דברו חולין, הלא תראה, שככל היוצא מפיו יעשה, כי כל אשר ידבר האדם הוא פועל למעלה, אם לטוב אם למוטב, שאם ידבר דברי תורה ודברי קדושה, מעורר ברוחניות ובקדושה למעלה, ואם ח"ו מדבר לשון הרע ודברים האסורים, הוא פועל בסטרא אחרא ח"ו, וזה שאמר הכתוב 'ככל היוצא מפיו יעשה', למעלה, אם טוב או לאו!

ואפשר לרמוז - הוסיף רבינו החיד"א - את ששמעתי, שלא יִפָּלֵא האדם, איך יתכן שדיבורו בעולם הזה השפל למטה, עושה רושם למעלה? התשובה לכך היא, שהלא תראה, כי היין שהוא במרתף, ומונח בחבית סתומה, והנה בעת שדורכים את הענבים בגת, אף שהיין שבחבית רחוק מאוד ממקום הדריכה, הוא מתנועע מאליו, והוא פלא! ומזה נוכל לקחת ראייה על הדיבור, שהוא פועל למעלה. ורמז לכך: ל'א י'חל ד'ברו כ'כל ה'יוצא ראשי תיבות בגימטריא (עם הכולל) 'יין', כי מן היין נלמד על קדושת ופעולת דיבורו של האדם.

לרכישת הספר "ופריו מתוק" בהידברות שופס, הקלק כאן.