שירה כהן / ליבי המתחנן למסילה

ליבי המתחנן למסילה / שירה כהן 

מי זה תלה חיוך על וו הבוקר

מי זה קישט - פרחים בכל פינה?

מי זה ביסם אותי כל כך, מאושר

וקצת מן היין. יין האמונה...

מי זה מתח שמיכה על ערסל שמיים

מי זה ערך את השולחן בתוך הלב?

מי זה ייבש את הביצות שבעיניים,

מי זה עשה - שיתפוגג בי הכאב?

מי זה ששמע את התפילה החרישית

מתוך מעיי זעקתי, והיא כל כך אישית. 

מי זה שלמד שביליי - בעל פה, ללא מפות?

ממיטיבי הלכת הוא, הן זאת - אפשר לראות.

מי זה שהושיט לי פרח,

מי זה שבנה מבצר?

מי זה שמתוך הטבח -

שלף אותי אל עוד מחר?

מי זה שחיזק רוחי

ייצב גווי לבל אמעד, 

מי זה שמכיר כוחי.

ומחדש שיחי,

כל עוד אצעד...

מי זה על מסילות חיי

שולח השליחים, 

מי זה שעמי עודנו

ברגעים הכי שטוחים. 

מי זה שהזין אותי

פירור אחר פירור, 

כשקיבתי בגדה בי - 

וסירבה לקלוט מזון אגור. 

מי זה שסעד אותי

מבוקר ועד ליל?

מי זה שנשאר איתי

כשאיש כבר לא שואל?

מי זה מכבס בגדיי

פן יירדו בי טפילים?

מי זה שמגן עליי, 

מכל המכשולים?

רק אחד. איתו אצעד

עד יהסה יומי. 

רק אחד. הוא בליבי,

בריק ויש הקיומי. 

רק אחד אתה ואין עוד

אלוקים שלי, נפלא. 

רק אתה הוא בליבי

המתחנן למסילה...